בינואר 2018 ליברפול הייתה קבוצה טובה מאוד עם התקפה מדהימה. אבל נקשרה אליה בדיחה ידועה: ההתקפה שלה כל כך טובה, כי היא מתאמנת מול ההגנה שלה. השילוב הזה יצר קבוצה שרחוקה מאוד מזו שאנחנו מכירים כיום, אלא כזו שנלחמת איכשהו על מקום בצ'מפיונס.
אבל אז, במהלך שהפתיע רבים, היא הוציאה 75 מיליון פאונד על וירג'יל ואן דייק. ההשפעה הייתה מיידית. מקבוצה שסופגת שלישיות, רביעיות וחמישיות (5:0 לסיטי), כזו שספגה 28 שערים ב-23 משחקי ליגה, היא השתנתה לחלוטין מרגע הגעת ההולנדי. עשר ספיגות בלבד ב-15 משחקי ליגה הנותרים, כרטיס לליגת האלופות ואפילו הגעה מפתיעה לגמר הצ'מפיונס.
ואן דייק לבדו לא היה מספיק לקבוצה המדהימה שראינו בשתי העונות האחרונות. אליו התווספו אליסון, פאביניו וקייטה, אלכסנדר ארנולד צמח לשחקן 'וורלד קלאס' וכולם מסביב השתפרו. זה כמובן השחקנים, וכמובן יורגן קלופ, אבל נקודת השינוי החלה ביום בו וירג'יל ואן דייק הגיע.
וכמו שינואר 2018 היה כה משמעותי לליברפול הנוכחית, כך ייתכן וינואר 2020 יהפוך למשמעותי עבור מנצ'סטר יונייטד. עם היום בו הגיע – ברונו פרננדש.
הכל השתנה
השינוי במספרים במנצ'סטר יונייטד הוא בלתי נתפס. ב-24 משחקי הליגה הראשונים העונה, יונייטד רשמה רק תשעה ניצחונות והייתה תקועה כמעט באמצע הטבלה. מאז משחקו הראשון של פרננדש ב-1 בפברואר 2020 (0:0 מול וולבס), יונייטד עם שמונה ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו ו-0 הפסדים.
היא ברצף של 19 משחקים ללא הפסד בכל המסגרות, נלחמת על מקום בליגת האלופות, העפילה לחצי גמר הגביע ושוב נראית כאחת הפייבוריטיות לזכייה בליגה האירופית. ופרננדש? ב-12 משחקי הליגה הראשונים שלו, הוא כבר עם שבעה שערים ושבעה בישולים. מספרים שרק קאנטונה או ואן פרסי הציגו בהתחלה שלהם במועדון.
אבל זה הרבה מעבר למספרים. כי ברונו פרננדש, שאגב היה כבר קרוב לסגור בטוטנהאם, הפך ביונייטד ל"מר החלטה נכונה לדקה". משהו בסגנון המשחק שלו מעיר כעת את יונייטד מתרדמת של שבע שנים.
אחרי שנרדמה לנו מול העיניים עם הפלאינים והלינגארדים של העולם, אחרי שנכשלה עם הדי מאריות והמקיטראינים של העולם – סוף סוף יש ליונייטד שחקן שכל הזמן חושב, שכל הזמן מסתכל קדימה, שכל הזמן לוקח את ההחלטה הנכונה. כן, גם אם המסירה לא הגיעה ליעד או הבעיטה עקומה, זו המחשבה הנכונה שיוצרת את השינוי.
במשחק הבא של יונייטד, נסו להתמקד רק בו. בתנועות הידיים, בהבנה האבסולוטית של מה מתרחש סביבו, במסירות הנכונות או בכיוון השחקנים על המגרש. רק שההשפעה החשובה ביותר של פרננדש היא לאו דווקא במספרים או בניצחונות.
זה בכלל בשחקן אחר.
סוכן הנדל"ן פול
פול פוגבה הפך לאחד השחקנים השנויים במחלוקת בשנותיו במנצ'סטר יונייטד. כן, כולם יודעים את הכישרון שלו. כולם יודעים מה הוא עשה בקריירה ובמונדיאל. אבל משהו בו יצר אנטגוניזם. הייתה כל הזמן תחושה, וכל הזמן דיווחים, שהוא בכלל לא רוצה להיות במנצ'סטר. גם העונה, הוא רוב הזמן נעדר בשל פציעה.
אבל אז ברונו הגיע. ומשהו אצל פוגבה, התעורר. הוא ראה בו כ'חבל ההצלחה' שלו. הצרפתי היה הראשון שקיבל את הפורטוגלי ואפילו עשה לו סיבוב בעיר ועזר לו לבחור דירה. הקשר ביניהם התהדק מחוץ למגרש, ונדבק על המגרש.
פוגבה מזכיר את הימים הגדולים בצרפת או ביובנטוס, והוא יכול להתעסק יותר בדומיננטיות שלו במרכז השדה ולהשאיר את פרננדש לפעולות ההתקפיות. וסביב הצמד הזה, יונייטד קמה לתחייה. מרסיאל מראה ניצוצות של גאונות, מייסון גרינווד בן ה-18 צומח להיות שחקן מפחיד, מאטיץ' פתאום פורח ומרקוס ראשפורד…הוא נשאר מרקוס ראשפורד. וזה טוב.
האם זה יספיק לאליפות בעונה הבאה? לא. גם ואן דייק לבדו לא הספיק למאבק האליפות של ליברפול. גם יונייטד תצטרך לחזק את החולשות שלה עם בלם נוסף, מגן שמאלי, קשר אחורי ועדיפות לעוד שם עולמי מקדימה (ג'יידון סאנצ'ו?). זה לא מעט, אבל זה לפחות כיוון, זו מטרה, יעד ואמונה אמיתית שניתן לבנות מחדש את מנצ'סטר יונייטד הגדולה.
אמונה שלא הייתה קיימת עד ינואר 2020. עד היום בו ברונו פרננדש הגיע למועדון.
מה דעתך על הכתבה?