אילוץ מתבקש: אי אפשר לחפש היגיון בהחלטות שנובעות ממצוקה

ווילי רוטנשטיינר, יוסי אבוקסיס , אייל ברקוביץ' | ספורט1

מי שכועס על המינוי של רוטנשטיינר, לא מבין את המציאות שבה אנחנו חיים

(גודל טקסט)

אין לי ספק שהסיבה המתבקשת למינוי של וילי רוטנשטיינר כמאמן הנבחרת לשתי המשימות הקרובות, היא בדיוק כמו הסיבה שאלונה ברקת עשתה הכל כדי שיוסי אבוקסיס יהיה מאמן הנבחרת – חיסכון כספי.

ברגע שרוטנשטיינר הסכים לקיצוץ של 30 אחוז, העמיסו עליו גם את הנבחרת. זה חוסך מינוי מאמן נבחרת חדש – משרה חדשה – וזה חוסך כספים שכרגע לא ברור אם יגיעו כפיצוי מהמדינה. עובדה שרוטנשטיינר מונה לשתי משימות בלבד, ליגת האומות ומשחקי הפלייאוף, ולא מעבר ל-31 בדצמבר, אז הוא מסיים את חוזהו. מה הסיכוי שרוטנשטיינר ימשיך למוקדמות המונדיאל שיחלו במארס 2021? תחשבו לבד.

איך יתכן שאדם שרצו לזרוק אותו הביתה, לנטרל אותו מכל נגיעה לנבחרת הבוגרת, הפך להיות נושא המשרה הכי חשובה בכדורגל הייצוגי? אי אפשר לחפש היגיון בהחלטות שנובעות ממצוקה כלכלית. זה כמו לחפש טעם בהחלטה לתת מענק לכל אזרח כדי לעודד צריכה וצמיחה ובמקביל לסגור את המשק בסופי שבוע.

וילי רוטנשטיינר
וילי רוטנשטיינר | דני מרון

מקצועית, אין בזה פסול. רוטנשטיינר לא חדש בנבחרת, הוא מכיר את השחקנים ואת התוכניות המקצועיות – הוא התווה אותן – הוא אימן בימיו, למרות שנראה מופרך שהפקיד הבכיר יתחיל לסדר קונוסים. נדמה גם כי מי שבחש מאחרי הקלעים במינוי המפתיע שלו, הם השחקנים הבכירים בנבחרת. רוטנשטיינר, וזה ייאמר לזכותו, יצר עבורם סביבת עבודה משופרת בהרבה מכפי שהורגלו לה אצל מאמנים קודמים. הם מרגישים בהגעה לנבחרת שמירה על הרמה שהם רגילים במועדונים שלהם, ואפילו רמה גבוהה יותר. מינוי של רוטנשטיינר, והמשך עבודתו של אלון חזן, יחד עם שמירה על חלק מהצוות שהיה קודם, הוא לא רק חסכוני, אלא מאפשר הגעה למשחקים הקרובים, 7-8 משחקים בתוך חודשיים – בצורה אופטימלית. מאמן חדש היה צריך, בזמן קצר ובמציאות מורכבת, להביא אני מאמין שלו, שיטה ודרך חדשים, סגל חדש, והרבה פרמטרים שהיו הופכים את ההתמודדות שלו עם המשרה הנחשקת, לבלתי אפשרית. נדמה כי המינוי של רוטנשטיינר עושה חסד עם מי שיחליף אותו ב-2021.

נדמה כי הכדורגל הישראלי מתמקד בימים האלה בעיקר בהישרדות ספורטיבית ולא בתכנון לטווח רחוק. בדיוק כפי שמשרד הבריאות רצה להרוויח זמן, בעזרת סגר, כדי לשריין מיטות ומכונות הנשמה לגלים הבאים, כך ההתאחדות מנסה לקיים שגרה מאולצת, כדי להרוויח זמן ולשמור עד כמה שאפשר על העוסקים בענף, עד שיימצא חיסון לקורונה שיאפשר סוג של חזרה לשגרה. מי שכועס על המנוי של רוטנשטיינר, לא מבין את המציאות שבה אנחנו חיים. רוטנשטיינר הוא אילוץ, אבל אילוץ מתבקש. אפילו הברקה. 

לאן הוא יביא את הנבחרת? בדיוק למקום אליו הגיעה ב-50 השנים האחרונות, בעיקר לשום מקום. 


מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי