1. היישר משלב הגמר של קלישאת המאה מגיעה אלינו הקלישאה "בגביע לא חשובה ההופעה, צריך לעבור", כדי לתת לנו הסבר קצר על משימותיהן של הקבוצות הישראליות באירופה, ותחילה מכבי ת"א.
השיטה, משחק נוק-אאוט בודד – ללא משחק גומלין ובלי שערי חוץ – היא שיטה מלחיצה אבל עם זאת מאפשרת הזדמנות ממשית, לנצח באמצעות כדורגל, בוודאי בשלבים המוקדמים. מכבי ת"א צריכה לנצח מחר (רביעי החל מ-19:45, ישיר בספורט1) את ריגה ובשבוע הבא, את המנצחת בין סודובה לטאלין, כדי להגיע אחרי שלושה שבועות לסיבוב השלישי המוקדם ושבוע אחר כך, אולי לשלב הפלייאוף, כשהיא יותר משופשפת במשחקי ליגה ויש לה זרים ומאמן שסיימו בידוד, והשלימו את הפער.
לכן המטרה פשוטה להסבר: צריך לנצח את ריגה עם מה שיש, בשילוב מה שיהיה, ולהגיע בשבוע הבא למדינות הבלטיות עם עוד גמר גביע טוטו ועוד שחקנים שנכנסו לשגרת האימונים. אין פה קהל כדי להרשים אותו, אין פה אתגר מנויים, אין פה שום דבר זולת משימה אחת ברורה: לעבור את המשחקים האלה. כאן אין מה לשחק על תוצאה, אלא לשחק על ניצחון. לא להימנע משערי חוץ אלא לכבוש שער אחד יותר, איפה שזה לא יהיה, בית או חוץ. כאן משחקים התקפה, מנצלים יתרונות, שחקני קלאץ', וחמישה חילופים (ועומק של סגל רק מחדד את היתרון בקונספט הזה).
אם צריך את דן ביטון ל-20 דקות ואת גולסה לרבע שעה בשבוע הבא, זה יתרון ולא חיסרון. זה יביא אותם – אם מכבי תעבור את המשוכות הללו – בכושר המתאים למשחקי ההכרעה האמיתיים במוקדמות גביעי אירופה: המשחקים על הכסף. המשחק מול ריגה הוא כמו משחק בסיבוב ח' של גביע המדינה, רק בהבדל אחד: זה לא אמצע עונה שמקריבים את המשחק הזה כדי לתת לשחקני קצה קצת דקות, כאן משחקים על כל הקופה.
2. הגוועלד שהוכרז לאחר ההגרלה מחוזקה של ריגה ומהזיכרון הטראומטי של סודובה, הוא במקום, אבל מסיבות אחרות לגמרי. לריגה יש 17 זרים, אבל אף לא אחד מהם שיחק בליגת האלופות. סודובה או פלורה שיחקו כבר 15 או 17 משחקי ליגה, ונתנו פתיחת עונה מרשימה מאוד בשתי הליגות שמהן הן מגיעות, אבל לא בטוח מי מהן הייתה מנצחת פעמיים על האפס את הפועל ב"ש, לו נדרשה לכך.
הגוועלד מוצדק מסיבה אחת בלבד: אין קהל. משחקי הסינגל מץ' בליסבון הוכיחו לנו בימים האחרונים כי אין שום משמעות לגודל של מועדון כשהמשחק נערך באווירת אימון, ויש בו מינימום רעשי רקע. במקומות האלה קבוצות האנדרדוג משפרות את הסיכויים שלהם: שמות לא מפחידים אותם, קהל ביתי לא מלחיץ אותם, אין שום משמעות ליתרון היחסי של הפייבוריטיות והן לא זקוקות לקהל כדי לתדלק את עצמן.
זו הנקודה שצריכה להבהיל את מכבי ת"א כבר מול ריגה חסרת הניסיון, וגם בשבוע הבא – אם תגיע לשם – במשחק שהוא גם בחוץ, כלומר בתנאים שהיריבה רגילה אליהם יותר. בסיבוב השלישי תהיה מכבי כבר אנדרדוג ושם היא תוכל להשתמש בצמצום הפער הזה, במשחקים הקרובים היא פשוט צריכה לשחק את הכדורגל הנכון כדי לנצח ובלי שיטת בית חוץ, היריבה לא תוכל לנצח אותה, זולת מאשר לשחק כדורגל.
3. מכבי ת"א נראתה מול הפועל ב"ש, בהרכב חסר יחסית, כמי שהפגרה הקצרה כלל לא השפיעה עליה. אבל זו היתה קבוצה שפטריק ואן לוון רק תפעל, זו עדין לא הקבוצה של דוניס. ולכן, גאורגיוס דוניס ייאלץ להמשיך את הקו הזה, כי כל רעיון חדש עלול להוות בעיה במשימה לעבור את המשחקים הקרובים. הוא יצטרך לטפטף את הרעיונות ואת ההרכב שלו בשיטת ניסוי ותהיה. יש לו את ריגה, את סכנין בשבת בגמר גביע הטוטו ואולי גם משחק בשבוע הבא בליטא או אסטוניה. אם ישתמש בפתגם הידוע "אם זה לא שבור, אין מה לתקן", הוא ירוויח את מכבי של שלבי ההכרעה ביוני ולא את מכבי של איביץ' בשני הקייצים הקודמים.
החכמה היא להסתכל על קלטות מאוגוסט ומיוני ולהשוות. למה שם ההגנה לא היתה מתואמת והשוער החדש עשה במכנסיים ולמה ביוני הקישור וההגנה עובדים באופן מתואם להפליא, והשוער השני הוכיח שהוא לא סטטיסט בסטטיסטיקה המרשימה שנרשמה על שמו, אלא באמת היה חלק ממנה. הוא ילמד שבאוגוסט שעבר מכבי היתה כבדה והניעה לרוחב ללא יצירתיות וביוני משחק המעבר שלה היה מופלא ולא חייב כלל עושה משחק שיחפש פרצות. הוא גם ילמד שלקבוצה אין חלוץ מרכזי טבעי אלא שחקנים שמצטרפים, ואין לה עדיין בלם ברמה של אמאדור או מגן ברמה של ג'ראלדש, וזה משהו שבתקופת קורונה יהיה קשה מאוד לשחזר.
מכבי יצרה בעונות האחרונות מאגר שחקנים שהיא משתמשת בו כאוות נפשה: ברצותה, הם בסגל וברצותה הם בבית"ר ת"א או הפועל חדרה או בני יהודה. זה הזמן, עם 16 שחקנים על המגרש ו-20 בטופס, להשתמש בכל מה שיש. זה ידגיש את ההבדל מול היריבות בתקציבים, מחלקות הנוער, הארגון וגם זהות השחקנים.
4. השחקן הכי מסקרן במכבי ת"א הוא טל בן חיים. כולנו זוכרים מה יצא מישראל עם תג מחיר של 2.9 מיליון יורו, עבר פציעה קשה ולא הצליח להשתלב בקבוצה אירופית בינונית כמו ספרטה פראג. אף אחד לא יודע מה נקבל עכשיו. מאז המשחק מול בית"ר ירושלים, במאי 2017, שיחק טב"ח 34 משחקים (כולל בנבחרת) רשמיים ולא כבש שער אחד. לא מספיק שיחק, לא מספיק חד.
אלה משחקי מפתח עבורו. מה שיקבל בהם ישפיע על הקאמבק שלו. מה שמכבי תקבל ממנו, יכול להשפיע לא רק על העונה האירופית שלה, אלא גם על האפשרות לזכות באליפות שלישית ברצף. חוץ מזה, טב"ח הוא שחקן אטרקטיבי, וכאלה אין פה הרבה. התגעגענו.
מה דעתך על הכתבה?