אומרים שהשער של עומרי אלטמן נגד הפועל חדרה בדקה האחרונה, בצ'יפ גאוני מעל השוער, והגליץ' אחריו עם ניר קלינגר על כר הדשא הרטוב – הוא רגע השיא של הפועל ת"א מאז ליגת האלופות (נכון, היו גם שתי זכיות בגביע). לצערנו האדומים זה לא רחוק מהאמת. הפועל הגיעה אשתקד לפלייאוף לראשונה מאז 2013/14 ולראשונה מזה שנים ארוכות הייתה תקווה. בהמשך הגיע 0:3 ענק על בית"ר ירושלים. היציעים היו ריקים, אבל האוהדים חגגו עם השחקנים והרעידו את המגרש כשהגדר צנועה מפרידה ביניהם באחת התמונות הזכורות ביותר של העונה האחרונה. אפילו התמונה הזו נראית כמו זיכרון רחוק. תמונה שבמשרד הבריאות לא אהבו אבל הוסיפה כל כך הרבה חיים בכל אוהד.
הפועל שוב פותחת עונה עם עתיד לוט בערפל ודאגות בלתי פוסקות, ואפילו לא מדובר בחוב לאופ"א שלא ישולם לעולם. המחשבה לתקוע יתד בצמרת נראית לא רלוונטית. הפועל תוכל לגרד פלייאוף עליון שוב לאור חולשת הליגה ובאותה מידה גם עלולה להיאבק בתחתית – נדנדה. בשנה שעברה זלזלו בגביע הטוטו ואמרו שהוא לא מדד לכלום והקבוצה לא הפסיקה להפסיד גם תחת ניסו אביטן. אבל זה לא העניין.
ללא קהל ואצטדיון בלומפילד שתמיד מרגש, בגשם, בשמש, בצ'מפיונס ובכל מצב, "בהתערבות של כוח עליון", והפעם לא כמשפט ציני של מאור בוזגלו – הפועל נראית כמו סתם עוד קבוצה בליגה. על אוטומט הייתי מחדש את המנוי לשער 5 בכל שנה, ללא קשר למה שנעשה בקיץ, ללא קשר לתוצאות. מגיע עם חיוך "בשביל האווירה" ומאמין שיהיה בסדר. הפעם יש מציאות חדשה: קורונה, אבל גם מציאות חדשה: בינוניות.
סתם עוד קבוצה בליגה – כזו שנפלה בהיררכיה אפילו מתחת לבני יהודה או הפועל חיפה. נראה שההישג החדש של האדומים הוא רק לעבור בבקרה התקציבית. כזו שהזלזול בשחקנים וחוזים ששווים כקליפת השום הוא מה שמייחד אותה.
חריש לא קטן בוצע בסגל השחקנים. אם ניר קלינגר פגע בזרים, בדומה למה שעשה בעונת הגביע עם הפועל חיפה – אפשר להיות אופטימיים. אבל קלינגר, גם אם טרם התבטא בעניין – מתמודד עם מצב מאוד לא פשוט. רק זה חסר לאוהדים, שמתישהו יקח את הדברים ויילך.
רוב השחקנים שעזבו הם לא בגדר אבידות מקצועיות. עומר דמארי הוא יותר סמל מאשר שחקן כדורגל מספיק טוב (בדיעבד אני מתחרט על פרק ב' שלו באדום, אבל תמיד אעדיף לזכור את עונת השיא ב-2014), מאור בוזגלו לא עמד בציפיות מסיבות כאלה ואחרות ואף פעם לא שקט סביבו, ולא יואב ג'ראפי ולא אריק ינקו מספיק טובים כדי לעמוד בין הקורות. הבעיה היא אחרת: הדרך.
אוראל דגני הוא כן הפסד מקצועי עצום. מנהיג, קפטן, ואולי לא סמל אבל שחקן שכן מזוהה עם הקבוצה. כמה כאלה השלימו חמש עונות ברציפות באדום? הוא חווה ירידת ליגה, משברים כאלה ואחרים, התנהגות מבישה מצד ההנהלה ובאמת רצה להישאר, גם משיחות שניהלתי איתו. יש לכם ספק שהיו מראים לו את הדרך החוצה גם ללא הקורונה? לאף שחקן אין סיבה כרגע להגיע להפועל אלא כמוצא אחרון.
אפילו את המעט שהיה עליה לעשות, ההנהלה לא עשתה. אף אחד לא ציפה לצרף את דור מיכה ועומר אצילי הן מסיבות מוסריות והן בשל שכרם הגבוה, אך בהחלט להיות חלק מהמשחק במאבק על שחקני ליגה טובים. אדי גוטליב שחקן חופשי והיה יכול למלא את הבור שנוצר במרכז ההגנה. קשה להאמין מדוע החתמתו מתעכבת. רמזי ספורי לא מצא את מקומו בקבוצה גדולה ומתאים נהדר למרכז השדה לצד שי אייזן ועמנואל בואטנג. תחת קובי רפואה הוא סיפק מספרים נהדרים באדום. כאוהד, כבר שכחתי מה זה שהקבוצה שלי מצרפת שחקן ולא מחפשת מציאות בחינם. זה קרה בכלל מאז ימי בן רייכרט ומיליון היורו? אני בספק.
אז אייזן רשם עונת בכורה מצוינת בקבוצה הבוגרת בתוך סיטואציה לא פשוטה בכלל, יש יגידו שמדובר אפילו בקפטן בפוטנצייה, אבל אי אפשר לצפות שכל אחד מחבורת הילדים המוכשרת יהיה דומה לו. התלות בעומרי אלטמן מפחידה בצורה קיצונית. אחרי העונה הטובה בקריירה שלו קיים החשש שתהיה נסיגה ואז להפועל לא יהיו פתרונות. עמנואל בואטנג חייב לשכלל את המשחק שלו מעבר לדריבלים. בתור התחלה, ולאור הציפייה הריאלית ששוב נתקשה מאוד לכבוש שערים, קלינגר חייב לעבוד על ההגנה. שספגה מספר בלתי נתפס של 55 שערי חובה.
הניסנובים הצילו את הפועל מפירוק, כן, כבר שמענו את זה, אבל במשמרת שלהם המטרה היא כנראה אחת: הישרדות. 10, 9, 14, 8 ו-5 אלה לא מספרי הלוטו, אלא הדירוג של הקבוצה בחמש השנים האחרונות בליגת העל. וזה לא מספיק. אין צורך אפילו להשוות לעשור הקודם. אפשר וצריך לבנות קבוצה טובה גם בתקציב נמוך. וכן, אני יודע. "אמרו לו שהחולצה האדומה זו לא מציאה".
מסורתית, הפועל מתקשה לפתוח את העונה בצורה טובה. ב-2014/15 האדומים ניצחו בפעם האחרונה במשחק הפתיחה של הליגה – 0:1 על מכבי נתניה משער עצמי (לא כולל העונה בליגה הלאומית). גם בעונת הדאבל האגדית עם אלי גוטמן הניצחון חמק (תיקו 0:0 בטדי) או בעונת ליגת האלופות (הפסד 1:0 להפועל חיפה). בינתיים, שלוש נקודות נגד כפר סבא (20:30, שידור ישיר בספורט3) יספיקו לנו. האושר הפשוט.
מה דעתך על הכתבה?