סופר מריו: ירדן שועה הבין שאין שום דרך בה הוא יכול לנצח

19:25 בספורט1: מכבי חיפה תנסה להדהים את רוסטוב

מי אמר שירדן שועה צריך להתבגר? הבקשה שלו לעזוב את מכבי חיפה היא אולי הצעד הכי בוגר שעשה בקריירה. יש בצעד הזה הכרה ברורה במציאות – במלחמה בין שחקן למועדון, בסופו של דבר המועדון ינצח. אפילו אם אתה שחקן עם תג מחיר ענק, כישרון על, פרויקט אישי של הבוס ומולך ניצב מאמן חצי זמני, סופך להפסיד. שועה הסתכל קדימה והבין שבמציאות הנוכחית, אין שום דרך בה הוא מנצח. החיבור עם מכבי חיפה לא עושה ולא יעשה לו טוב. עכשיו מכבי חיפה צריכה להפנים את אותה מסקנה בדיוק.

שחקן ספסל, מוכשר ככל שיהיה, לא יכול להיות הסיפור בקבוצה ששואפת להיאבק על כל התארים. ככה פשוט. ושועה היה כל הסיפור במכבי חיפה אשתקד. הדלפות, ריבים, הפרות משמעת, השעיות, סולחות, פרצופים, עוד הדלפות וחוזר חלילה. נרטיב שלם שדחק הצדה כל דבר מקצועי טוב שקרה במועדון. לפעמים זה פשוט הרגיש שאם מרקו בלבול הוא השעיר לעזאזל של מכבי חיפה, שועה הוא השעיר לעזאזל הפרטי של בלבול והמעגל האינסופי הזה מהווה סיטואציה חולה, שהמועדון אשם בה לא פחות מהשחקן.

ההגעה של ברק בכר שינתה את הנרטיב. מכבי חיפה חיפשה פיגורה על הקווים, ולחזק אספקטים של ווינריות וניהול סגל. בכר חי על שליטה ודומיננטיות. הוא יודע להתמודד עם אגו וכוכבים ובתנאי שהם לא שמים את עצמם מעליו ומעל המערכת. גם בעונה הראשונה בבאר שבע נכנס בתקופות מסוימות למסלולי התנגשות עם מאור בוזגלו ואפילו עם אליניב ברדה. כולם התיישרו לפי הקו שלו או מצאו את עצמם בחוץ. כשמכבי חיפה בחרה בבכר, היא למעשה התחייבה לדומיננטיות שלו. זה אומר שלא יכול להיות במערכת מישהו שמייצר יותר עניין ממנו. זה נכון לגבי בירם כיאל. וגם לגבי שועה.

בכר ושועה היו יכולים להתקיים ביחד אם שועה היה מקבל את מעמדו כשחקן שמתחיל את העונה מהספסל וצריך לחכות להזדמנות שלו ולהוכיח את עצמו. שועה כמובן לא יכול לסבול מצב מקצועי שכזה. אין לו סבלנות. הוא אחד שרוצה כאן ועכשיו. אחד שחי בקצב של העלאת סטורי באינסטגרם לא יכול להרשות לגרד רבע שעה פעם בשני משחקים. שועה רואה בעצמו כוכב כדורגל והוא באמת כזה, רק שכרגע הוא מפסיד בענק בכל מה שקשור בחזית התדמיתית. הוא העלה את עצמו על המסלול המהיר להפוך ללא רלוונטי.

שועה קצת התאהב בתדמית המריו באלוטלית שלו על כל המשתמע ממנה – מבחורות דרך פוסטים מנקרי עיניים, חברים בצד הנכון של הביצה וגישת Why always me.  הבעיה היא שבישראל, מקבלים אותך כ"ילד רע" רק אם אתה מוכיח על המגרש יכולות יוצאות דופן ומקצוענות ללא עוררין. במילים אחרות, אם אתה רוצה להיות "ילד רע" מחוץ למגרש, תהיה ממש טוב על המגרש. ערן זהבי הוא דוגמה מצוינת. גם בוזגלו קיבל עד גבול מסוים פס על כל מה שמסביב למגרש. שועה רחוק שנות אור מזהבי וגם מבוזגלו. לזכותו ייאמר שהוא מבין שמה שהוא צריך לא יכול לקרות במכבי חיפה.

שועה צריך מקום שיאמין בו, ייתן לו להיות הוא על כל המשתמע מכך, לא יחפש אותו על קטנות, מקום שבו הוא יוכל לשחק ולהתבלט. באופי שלו, הוא צריך להוביל קבוצה או לכל הפחות להיות באנקר בהרכב תחת מאמן שיידע להיכנס לו לראש ולהבליג כשצריך. הרצון שלו לשחק בבית"ר ירושלים כנראה נובע מהנוכחות של סלובודאן דראפיץ' שגם עשה תהליך דומה עם ערן לוי, גם היה אחראי לפריצה של לא מעט צעירים לטופ וגם לא מציק יותר מדי לשחקני התקפה עם כישרון ברגליים.

מכבי חיפה צריכה שהסיפור של העונה לא יהיה למה שועה לא משחק, האם שועה יפתח בהרכב, למה שועה לא נכנס, שועה איחר לאימון, שועה ענה לבכר, שועה רב עם גיא צרפתי, שועה נכנס לבידוד, שועה הפר בידוד ואתם יכולים להמשיך להתפרע מכאן. קחו לדוגמה את סיפור מואנס דאבור בסביליה. דאבור לא היה בתוכניות המקצועיות של ז'ולן לופטגי, אבל הקהל והתקשורת המקומית התעסקו בו בלי הפסקה, מה שכמובן רק גרם לתחזק את האנטי של לופטגי שלא ממש הבין למה הוא נזקק להגן מדי שבוע על החלטה מקצועית שלא להשתמש בשחקן שמבחינתו היה 23-25 ברוטציה. אז מה עשתה סביליה כדי לשנות את הנרטיב? מכרה גם בהפסד. כמה שיותר מהר.

מכבי חיפה וירדן שועה זה חיבור שלא יכול לעבוד. הם לא יכולים לתרום אחד לשני בשום צורה. כמו זוג שניסה הכל וכשל, האופציה היחידה שעל השולחן היא להיפרד. כשלזוג כל כך נמאס אחד מהשנייה, זה כבר לא משנה מי אשם. שני הצדדים תרמו לכישלון מערכת היחסים. שני הצדדים רוצים לחיות בשקט בנפרד. מבחינת מכבי חיפה, הרצון לצאת בהפסד כלכלי מינימלי מובן, אבל הרווח המקצועי היותר גדול יהיה אם סיפור העזיבה הזה לא ילווה את הקבוצה יותר מדי זמן וימשוך תשומת לב. איך אומר שימי תבורי? הבטחנו זה לזו ברגע של חולשה שאם זה ייגמר נגמור את זה יפה. 

מכבי חיפה תחיה נהדר בלי שועה. מה יהיה עם החלוץ? זה כבר תלוי בו. בקלף של חוסר חיבור למועדון הוא יוכל להשתמש פעם אחת. בפעם הבאה, זה כבר יהיה לגמרי עליו. בפעם השלישית, כבר יסמנו אותו כאחד שאסור להתקרב אליו. קצת כמו באלוטלי המקורי.