מנהלת הליגה המליצה אתמול (שישי) לקבוצות להמריא למחנות אימונים בחו"ל כדי להיערך לחידוש העונה שנעצרה בעקבות התפרצות מחודשת של נגיף קורונה, אבל זו לא פעם הראשונה שקבוצות עשויות לצאת למסע משחקים בחו"ל בעקבות השבתת הענף. זה קרה גם לפני 84 שנה.
המאורעות שפרצו בארץ ישראל בשנת 1936 בין ערבים ליהודים, הביאו לקורבנות רבים. בכלל, נסיעות מחוץ לתל אביב היו כרוכות בסכנת נפשות וכך התקבלה ההחלטה לעצור את פעילות הכדורגל בארץ ישראל. באותה תקופה התקבלה במשרדי אגודת מכבי תל אביב הזמנה מארגון יוצאי פולין באמריקה, להגיע לסיור משחקים בארצות הברית. בשל מהומות הדמים והעובדה שהקבוצה לא יכלה להתאמן בשני מגרשיה בסמוך לשכונת התקווה (מגרש דוביצקי) או באצטדיון המכבייה ליד שפך הירקון, האימונים הועברו למגרש הכדורסל ברחוב מכבי עליו התקיימו אימוני כושר בהדרכת המאמן אגון פולאק ובסופו של גבר התקבלה ההחלטה לצאת לארצות הברית.
ההפלגה לארצות הברית תפסה כותרות ענק במדורי הספורט של עיתוני "דבר" ו-"הארץ". השחקנים נפגשו מדי ערב במועדון הקבוצה ושמעו הרצאות בנושאים שונים, הובא מדריך לשירה בציבור והוכנה תלבושת ייצוגית, שכללה מכנסים אפורים, מקטורן כחול עם סמל האגודה וכובע באסקי. השחקנים הגיעו לנמל תל אביב לקראת היציאה ושם ניגנה עבורם תזמורת העיר ומאות אוהדים ליוו את השחקנים לרכבת שהובילה אותם לנמל חיפה.
סגל השחקנים הנבחר כלל את ישראל אלסנר, יוסף סידי, מנחם מירמוביץ' נתן פנץ, גאול מכליס, ג'רי בית הלוי, יעקבפ זליבנסקי, דוד וינברג, הרמן, יוסף ליברמן, יונה, אברהם רזניק, אפשטיין, לולקה בורנשטיין ופריץ דוננפלד. בניו יורק המתינו לקבוצה שלושה שחקני חיזוק מהכוח וינה – מאוזנר, וסטרמן ופלצ'יק. 12 מהיוצאים מחוץ לגבולות הארץ עשו זאת בפעם הראשונה בחייהם.
בתאריך 25 באוגוסט 1936 עלו המכבים על האוניה "שמפיליון", שהפליגה למצרים לנמל באלכסנדריה ומשם למארסיי ולפריז, בירת צרפת. בעיר האורות הצרפתית קיימה מכבי תל אביב אימון על מגרש מדשא, אשר מציאותו הייתה ידועה לשחקנים רק מפי השמועה בלבד. השחקנים התלהבו ורק אחרי שעות הסכימו לרדת.
מכבי תל אביב קיימה שני משחקי ידידות מול קהל צופים רב, בהם הפסידה לראסינג פאריס 2:0 ולאולימפיק ליל 3:1. בין המשחקים דאגו המארחים לקחת את הארץ ישראלים למוזיאון הלובר ולמועדון הלילה המפורסם פולי ברז'ה. לאחר מכן, המשלחת יצאה לנמל לה-האבר ועלתה על סיפון האונייה "נורמאנדי", אחת הגדולות בעולם (79,000 טון) שעל פי המשלחת היה הארמון הצף הגדול בעולם שאיש לא ראה כזה גם בחלום.
מהירות ההפלגה הייתה כמו של רכבת מהירה ואחרי ארבעה ימים ושבע עשרה שעות, נכנסה האוניה לנמל ניו-יורק. המשלחת שוכנה ב-"הוטל פנסילבניה" בעל 22 קומות. הארץ ישראלים היו המומים למצוא בחדרים אמבטיה, מים קרים וחמים, שטיח מקיר לקיר, טלפון ורדיו. כביסה הוחזרה בתוך שעתיים מגוהצת ומסודרת, נעלים שהועברו לתיקון הוחזרו עם סוליות חדשות בפחות משעה. למשלחת המגבית היו שורה ארוכה של קבלות פנים עם אישי ציבור חשובים וכוכבי קולנוע, כשבבית העירייה בניו יורק ציפה להם ראש העיר המפורסם לה -גארדיה, ניו יורקי ממוצא איטלקי שהיה מהאנשים המפורסמים ביותר בארצות הברית.
לה-גארדיה כינה את אנשי תל אביב "צאצאי המכבים, בניו של יהודה המכבי". בין האורחים היה אלוף העולם באגרוף במשקל כבד מהגדולים בכול הזמנים, ג'ק דמפסי שהזמין את מכבי תל אביב למסעדה המפורסמת שלו ודאג לצילום משותף. רק בתאריך 27 בספטמבר, כמעט לאחר חודש מההפלגה, התקיים המשחק הראשון באצטדיון של היאנקיס לעיני 50 אלף צופים נגד "האול-סטארס", בו ניצחה מכבי תל אביב 0:6 משערים של נתן פנץ ו-וסטרמן עם צמד כל אחד, הרמן ומאוזנר. למשחק הגיע בילי האנטר, מאמן הכוח וינה של אמצע שנות העשרים שבסיום החמיא לחניכו אגון פולאק על היכולת שהציגו שחקניו.
שני המשחקים הבאים היו נגד נבחרת פילדלפיה שהסתיים בניצחון של תל אביב 0:1 מגול ענק של פאול וסטרמן, עליו נכתב בעיתונים "שער שאין מרבים לראות כמוהו לעוצמה ודיוק". בהמשך הושג גם ניצחון בברוקלין על קבוצת "פוסון", 0:1 משערו של גאול מכליס בן ה-18 שהגיע ממכבי אבשלום פתח תקווה. המשך המסע היה בדטרויט, עיר תעשיית המכוניות "שברולט" ו-"פורד", שם סיימה מכבי ת"א ב-2:2 נגד נבחרת העיר משערים של מכליס ו-וסטרמן.
המשחק הבא כבר היה בקנדה, נגד האלופה מטורונטו – קבוצה חזקה שניצחה לפני כן את "בולטון" הבריטית. המשחק התקיים לעיני 35 אלף צופים והסתיים בתיקו 1:1 מגול של פנץ. המשחק הבא נערך נגד כוכבי העיר שיקגו, שנחשבה אז ל"עיר הפשע והגנגסטרים". מכבי תל אביב ניצחה 0:1 בגשם שוטף ועל מגרש עם אדמה טובענית. פאול וסטרמן שכבש את שער הניצחון החטיא לפני כן כדור עונשין מ-11 מטרים. המשך המשחקים עבר לסנט לואיס, שם משחק פראי וקשוח של המקומיים גרם להפסד ראשון של מכבי תל אביב, 3:2 כשפאול וסטרמן מבקיע את שני שערי הניחומים – בספרו של המאמן אגון פולאק הוא כתב על המשחק כי "בסיום נאמר לנו שהנייטרלי (השופט, א.ג) זכה למתת בסתר ממהמרים מושבעים שחרץ את גורלנו להפסיד".
חמישה שחקנים נפצעו ולא שיחקו במשחק הבא נגד "בוסטון סלטיק", בו נוצחה מכבי תל אביב פעם נוספת 2:3 משערים של וסטרמן ונתן פנץ. לבית המלון של מכבי הגיעו נציגי מועדונים מקצועיים שהצליחו להחתים על חוזים כספיים את וסטרמן, פלאצ'יק ומאוזנר שלא שבו לאוסטריה וניצלו על ידי כך מהשמדה בשואה כמו חלק מחבריהם להכוח וינה שנותרו בעיר. למשחק בבוסטון הגיעה מכבי תל אביב בטיסה ולא ברכבת כדי שלא לחלל את השבת. נתן פנץ סיפר כי הופתע בבית המלון, לשם הגיעו נציגים של אולסטארס ניו יורק עם הצעה כספית ענקית – כולל מסמכי ההישארות בארצות הברית ומפרעה כספית בת 5,000 דולר. פנץ התייעץ עמוק אל תוך הלילה עם המאמן אגון פולאק ועם מספר מחבריו והחליט שלא להיענות להצעה. נתן פנץ נפל ב-1948 במלחמת שחרור כלוחם אצ"ל בכיבוש העיר יפו.
גם יהודים מקומיים מעשירי ארצות הברית ניסו לשדך לרווקים את בנותיהם, אבל מלבד לולקה בורשטיין לא היו שידוכים נוספים. בניו יורק נרשם ניצחון על קבוצה מקומית מניו ג'רסי החלשה בתוצאה 1:8 ובמקביל השחקנים ביקרו במשחקי בייסבול, בהם הופיע בייב רות האגדי ומשחקי פוטבול אמריקאי שלא הלהיבו את הישראלים כלל. לאחר מכן, מכבי תל אביב ניצחה קבוצה יהודית של הכוח ומכבי שיקגו בתוצאה 2:4.
לקראת סיום המסע, הקבוצה הפסידה לנבחרת הליגה האמריקאית 4:1 (אריה זליבנסקי כבש) ולנבחרת פילדלפיה 0;2. המשחק האחרון נערך נגד קבוצת ספרטה שיקגו והסתיים בתיקו 1:1 מגול של ג'רי בית הלוי.
כשלושה חודשים אחרי שעזבה מכבי תל אביב את ארץ ישראל, החל המסע חזרה על סיפון האוניה "קווין מרי" דרך עגינה קצרה בחוף שרבורג בצרפת, משם ברכבת לאיטליה וההמשך על סיפון האוניה "גלילאו גליליי" עד לנמל חיפה – כך מסע בן 97 ימים הסתיים. בארץ, עוד המשיכה הקבוצה מחיפה ברכבת לתחנת ראש העין ומשם לתל אביב. קהל אלפים המתין למכבי תל אביב, האלופה של 1936 ברחובות העיר וכול המרפסות היו מלאות וגדושות בקהל נלהב. סגן ראש העיר ישראל רוקח קיבל את הקבוצה ברחבה שלפני בניין העיריה ומהמרפסת שלח את ברכת העיר תל אביב.
מה דעתך על הכתבה?