המגזין

טובה בעסקים: חלון ההעברות הדגיש את היכולת של באיירן לבצע מהלכים נבונים

בונה סאר, חסן סליהמיצ'יץ' | M. Donato / Contributor

בכל הקשור למבחן עלות-תועלת, באיירן מינכן חיזקה את הסגל בצורה מזהירה והתגברה על עזיבות ובעיות עתידיות שעלולות לצוץ. השמות לא נוצצים במיוחד, אך האסטרטגיה ברורה

קבוצות: באיירן מינכן
(גודל טקסט)

באיירן מינכן יודעת לעשות עסקים. זה לא חדש, וחלון ההעברות שהסתיים זה עתה הדגיש שוב את היכולות של אלופת אירופה לבצע מהלכים נבונים אשר מחזקים את הסגל עם פוטנציאל מזהיר בכל הקשור למבחן עלות-תועלת.

השלד של הקבוצה, אשר הוכיחה את עצמה השנה כטובה ביותר בעולם, נותר ללא שינוי בפגרה, אבל היה צורך בחיזוקים נקודתיים, הן על מנת להתגבר על עזיבות, והן כדי לסתום חורים מסוימים אשר עלולים היו להתפתח לבעיות משמעותיות. אז ביומיים האחרונים של חלון ההעברות החתימה באיירן ארבעה שחקנים – ואין כאן שמות נוצצים במיוחד, אך יש אסטרטגיה ברורה ומחשבה, לעתים בטווח הקצר, ולעתים בטווח הארוך.

כדי להבין כיצד בונים את הסגל של באיירן, כדאי מאוד לשים לב למספר המרשים של שחקנים אשר מסוגלים למלא מגוון עמדות. הדבר מאפשר לתחזק סגל מצומצם יחסית מחד, ולהתגבר בקלילות על פציעות מאידך. כי כאשר יש כוכבים רב גוניים שניתן להסיט ללא מאמץ מעמדה לעמדה, אפשר להרכיב את הפאזל במגוון עצום של אופציות. זה מתחיל בדייויד אלאבה, אשר מתופקד כיום כבלם, אשר החל את הקריירה כקשר התקפי, עשה לעצמו שם כמגן שמאלי, ומצטיין מאוד גם כקשר אחורי. זה ממשיך בג'ושוע קימיך, קשר מרכזי דומיננטי מאוד אשר בילה חלק נכבד מהקריירה בבאיירן כמגן ימני, וכך גם הגיע לנבחרת. אלפונסו דייויס הוא קיצוני שמאלי שהוסט לעמדת מגן. בנז'מן פבאר הוא גם מגן ימני וגם בלם. לוקאס הרננדס הוא גם מגן שמאלי וגם בלם. סרג' גנאברי משחק בשני האגפים ויכול לתפקד במרכז. קינגסלי קומאן משחק בשני האגפים. ותומאס מולר? טוב, הוא בכלל ימצא את השטחים הפנויים שלו בכל מקום, גם על הירח.

מדיניות נוספת של באיירן, אשר באה לידי ביטוי בשנים האחרונות, היא ניסיון להחתים שחקנים מסוימים בעלות נמוכה, ולתגבר עמדות בעייתיות בטווח הקצר באמצעות השאלות. בעונה שעברה היו במינכן שלושה מושאלים ששוחררו בחלון הנוכחי אחרי שהוחלט כי רכישתם אינה משתלמת כלכלית ומקצועית – איבן פרישיץ', פיליפה קוטיניו ואלברו אודריוסולה. לשלישיה הזו היה צורך להביא מחליפים, והדבר בוצע.

פרישיץ', אשר חווה עונה נהדרת בבאיירן לאחר שבאינטר החליט אנטוניו קונטה כי אין בו צורך, חזר לסן סירן. הוא היה שחקן חשוב מאוד במערך באגף השמאלי, ויש לו חלק נכבד בזכיה בטרבל, אך עלותו בגיל 31 לא היתה הגיונית. הקרואטי הגיע מלכתחילה אחרי שפציעה בעיתוי אומלל מנעה את רכישתו של לירוי סאנה ממנצ'סטר סיטי. כעת, באיחור אופנתי של שנה, נחת הקיצוני הגרמני המהיר באליאנץ ארנה תמורת 50 מיליון יורו, ונכנס מיד לעניינים.

ההרכב הפותח המועדף של המאמן האנסי פליק בהתקפה ברור – סאנה מימין, גנאברי משמאל, מולר כפליימייקר ולבנדובסקי בחוד, בעוד קומאן הוא האופציה הראשונה ברוטציה. עם זאת, לפני שנה תוכנן כי גם דייויס יהיה שחקן אגף ברוטציה, אך הוא הפך מאז למגן שמאלי (גם אם בשני המשחקים האחרונים הוא שב להתקפה). לאור זאת, ובהתחשב בנטייתו הטרגית של קומאן להיפצע בתדירות גבוהה, חייב לוח המשחקים העמוס לגייס שחקן רוטציה נוסף. מתכון ההשאלה בהחלט רלוונטי כאן, ודוגלאס קוסטה חזר לעונה אחת מיובנטוס. הברזילאי כבר כיכב במינכן במשך שנתיים בין 2015 ל-2017, ואולי הפרידה ממנו לא היתה נעימה במיוחד עם הערות פוגעניות של הנשיא אולי הנס, אבל הוא מכיר מפבנים את המערכת, והמערכת מכירה אותו. לא תידרש התאקלמות מהירה, ופליק יקבל שחקן איכותי בלי השקעה כספית גדולה.

לירוי סאנה | Alexander Hassenstein/Bongarts/Getty Images

קוסטה הוא שחקן אגף, אך הוא החל את הקריירה כפליימייקר, ולא לחינם הגדירו אותו פעם בגרמיו כ"רונאלדיניו החדש". באופן עקרוני, הוא מסוגל למלא לעת צרה גם את העמדה במרכז, ולכן הוא מחליף במידה מסוימת גם את קוטיניו. הברזילאי של ברצלונה סיפק לעתים ניצוצות, ואף כבש פעמיים מול קבוצת האם ב-2:8 המיתולוגי ברבע גמר ליגת האלופות, אך בשורה התחתונה לבאיירן לא היתה סיבה לשלם תמורתו הון, והוא חזר לקאמפ נואו. כעת הסגל מאוזן יחסית גם בלעדיו, במיוחד אם לוקחים בחשבון כי באיירן יכולה לשחק ב-3-3-4 קלאסי, ללא עושה משחק מוגדר.

אודריוסולה, המגן הימני הבאסקי שהושאל מריאל מדריד רק בינואר האחרון, לא תרם הרבה, והיה ברור שיחזור לספרד במהרה. באופן טבעי, נדרש לו מחליף על מנת לגבות את פבאר, בהנחה כי קימיך יועדף בדרך כלל במרכז המגרש – אז באיירן החתימה אתמול תמורת עשרה מיליון יורו בלבד את בונה סאר ממארסיי. אמנם הוא לא כוכב גדול, אבל מדובר במגן יציב עם נטיות התקפות מובהקות, אשר מסוגל אף הוא לשחק כשחקן אגף טיפוסי, בדומה לדייויס. הוא לא אמור להיות באנקר בהרכב, אך בגיל 28 זהו קידום מצוין מבחינתו, והוא ישמח גם לשבת על הספסל ברוב המשחקים. מבחינת הסגל, מדובר ברווח טהור במחיר שפוי.

לא נשכח, כמובן, את העזיבה המרכזית והחשובה ביותר של הקיץ. טיאגו, הברומטר במרכז המגרש, בחר להמשיך את הקריירה בליברפול אחרי שבע שנים במינכן, והיה צורך חיוני למצוא לו יורש. קימיך וליאון גורצקה הם הצמד שישתף בדרך כלל פעולה במרכז המגרש, עם קורנטן טוליסו כגיבוי, אך זה לא מספיק בעונה ארוכה ומפרכת. אז באיירן מצאה פתרון אלגנטי – היא ניצחה במירוץ אחרי מארק רוקה, הקשר המרכזי שירד ליגה עם אספניול, והחתימה אותו תמורת כ-15 מיליון יורו. מדובר בשחקן עם ראיית משחק משובחת ומסירות נהדרות לכל טווח – בדיוק כמו טיאגו. סגנונו מזכיר קצת יותר את צ'אבי אלונסו, אבל זה לא ממש משנה. השושלת הספרדית בקישור הבווארי נמשכת.

לבסוף, היה צורך חשוב לגייס גיבוי לרוברט לבנדובסקי. בעונה שעברה, רק הכישרון ההולנדי בן ה-19 ג'ושוע זירקזה ענה על ההגדרה, ומולר היווה כהרגלו אופציה נוספת, כי הוא מסוגל להיות בכל מקום. לאורך זמן, זה פשוט לא מספיק, אבל נדרש מישהו צנוע שיוכל להסתפק במספר דקות מצומצם יחסית, אך יהיה במקביל מנוסה, כי אין הגיון להביא צעיר נוסף כאשר זירקזה לומד את המקצוע. אז מה עושים? מביאים את אריק מקסים שופו-מוטינג בהעברה חופשית. הוא סיים את החוזה בפריז סן ז'רמן, ומגיע ללא תמורה. הוא גרמני (גם אם מייצג את נבחרת קמרון). הוא מכיר נהדר את הבונדסליגה, עם עבר בהמבורג, מיינץ ושאלקה. ולא אכפת לו לשחק רק פעם בחודש בגיל 31. זה לא מושלם, כמובן, אבל הבחור יודע להבקיע שערים חשובים, כפי שהראה במדי הפריזאים ברבע גמר ליגת האלופות מול אטאלנטה. כאופציה שניה או שלישית על הספסל, הוא מסוגל לספק את הסחורה, ובהינתן עלות אפסית זהו הימור שמתקבל על הדעת.

בשורה התחתונה, עשתה באיירן עבודה חיובית ויסודית בשוק ההעברות, שמרה על השלד למרות הניסיונות של אלאבה לקבל חוזה חדש טוב יותר, ויכולה להיות מרוצה מאוד מהקמפיין. 

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי