עד מתי: נראה שהשליטה של נדאל בטורנירים האלה תימשך לנצח

רפאל נדאל | Shaun Botterill/Getty Images

נדאל חגג את הגרנד סלאם ה־20 שלו, ונראה שהשליטה שלו בטורנירים האלה תימשך לנצח. בינתיים ג'וקוביץ' ימשיך לרדוף אחריו ואחרי פדרר כדי לסגור את הפער

מתעוררות תהיות ביחס לגודלו של דייגו שוורצמן כשהוא לוחץ את ידו של רפאל נדאל לאחר חצי גמר הרולאן גארוס ביניהם. גודלו רק מדגיש את היכולות ותעצומות הנפש ששוורצמן נדרש להן כדי להגיע למעמד הזה כשהוא נמצא בטופ 10 העולמי. שוורצמן עשוי מחומרים מיוחדים אם הוא מגיע לכאלה הישגים על אף ממדיו. נראה שהוא נולד 30 שנה מאוחר מדי, ממדים כמו שלו היו רלוונטיים במידה מסוימת עד אמצע שנות ה־80.

מאז הענף גדל, העוסקים בו ליתר דיוק, והתרחשה בו מהפכה גנטית. שוורצמן, 1.70 מטר, יכול להיחשב מחוץ למגרש לאדם נמוך מעט מהממוצע, אבל על המגרש הוא נראה גמד, הוא מתמודד מול שחקנים שגדולים עליו פיזית, ובנוסף לכך אתלטים טובים כמוהו. עוד לפני שדרך על המגרש, הממדים של שוורצמן, רק הם, כבר מגדירים אותו כשחקן מוגבל. נדאל נחשב בסבב לממוצע קומה, אבל גבוה ממנו בראש.

ומכל מקום, יש לשוורצמן מספיק כדי לסלק את נדאל ברבע הגמר של אליפות איטליה, זה קרה רק לפני שבועיים־שלושה, ולהגיע לרולאן גארוס חם, במומנטום ומלא באמונה. אין להטיל בשוורצמן דופי. הוא לא אחד שברכיו יימסו במעמדים גדולים, זה ייעודו מילדות – לקטול ענקים, והוא כרגע בשיא בשלותו, אבל בחצי גמר הרולאן גארוס נדאל טאטא אותו, לא נתן לו סיכוי. שוורצמן בטח ידע, אבל אולי שכח, אולי קיווה שזה לא יקרה לו – נדאל ברולאן גארוס, כשהוא משחק על התואר, לא דומה לשום נדאל אחר.

gettyimages-1278837382-594×594 |

מבין אלה שדולקים אחרי נדאל־ג’וקוביץ’־פדרר, מאיימים לנשל אותם או לפחות לקחת מידיהם גרנד סלאם פה ושם, יש שמגיעים יותר קרוב משוורצמן. סטפנוס ציציפאס, לדוגמה. בנוסף לדומיניק טים, ציציפאס נראה הכי קרוב לנשל מי מהשלושה בגמר של גרנד סלאם: כבר עכשיו, שנת קורונה, פחות לחץ, אווירה של מוזרויות שיכולות להתרחש, אולי גם לפרוע את הסדר הקיים בטופ של הטניס העולמי.

ציציפאס צעיר, רק בן 22 וכבר במקום השישי בדירוג העולמי. הוא חתיכת אתלט – מהבחינה הזאת, ציציפאס לטניס מה שיאניס לכדורסל – ואין לו מורא מפני אף אחד: הוא כבר ניצח את ג’וקוביץ’ בעבר, גם את פדרר. בחצי גמר הרולאן גארוס הוא משמיע את ההצהרה שמצופה ממנו – סוגר פיגור של 2:0 במערכות, והכל נראה פתוח לקראת המערכה החמישית. וביום שבו ציציפאס מותח את עצמו עד קצה גבול היכולת שלו, בא ג’וקוביץ’, מרים את המשחק שלו בעוד רמה ובמערכה החמישית מנגב איתו את המגרש.

חצאי הגמר ברולאן גארוס מאפשרים להתבונן במי שמתחת לטריו הנצחי, אלה שמנסים לעצור אותם ולמנוע מהם את השליטה בגרנד סלאמים, ותוך כדי כך גם לצקת תוכן לקריירות שלהם עצמם. מגיע טורניר גרנד סלאם, הם מתקרבים, עושה רושם שהם כבר יכולים, ואז השלושה מרימים את המשחק שלהם לרמה ששמורה עמם למעמדים האלה ולדולקים אין תשובה, הם מתרסקים על קיר.

נובאק ג’וקוביץ’ | Shaun Botterill/Getty Images

ה־20 של נדאל התחיל כמו ההזדמנות האחרונה שלו לעוד גרנד סלאם אחד. זאת הייתה גם ההערכה של ג’ון מקאנרו ומאטס וילנדר, שחקני עבר גדולים בפני עצמם שזכו בגרנד סלאמים, ופרשנים חדי אבחנה בהווה. זה היה משחק בעל חשיבות עצומה בתולדות הענף אבל התפתח לאירוע של רפא, שנולה הגיע אליו כדי לכבד אותו בנוכחותו. השליטה של נדאל על המשטח הזה – כמו גם הקבלה שלה על ידי כל המתחרים שלו, כולל פדרר וג’וקוביץ’ – מעוררת מחשבה מה הוא עוד יכול להפיק מהמשטח הזה בהמשך הספירה.

נשים בצד ענייני קורונה ונעשה חשבון ריאלי ומפוכח בנוגע לספירה: השלושה אינם בני אותו דור אף שנהוג לשכוח זאת, תמיד מזכירים אותם ביחד, בכפיפה אחת, אבל חמש שנים מבדילות ביניהם: פדרר נכנס לשנתו ה־40, נדאל וג’וקוביץ’ בני 34 ו־33 בהתאמה. ג’וקוביץ’ החל לצבור את הגרנד סלאמים שלו ב־2008, הרבה יותר מאוחר מהם; נדאל התחיל לספור ב־2005, ופדרר ב־2003. לג’וקוביץ’ לקח כמה שנים כדי להתקבל. מבין שלושתם, הוא נתפס בתחילה כמי שרק עכשיו הגיע, נדחף ומתערב בעימות גרנדיוזי לא לו, אבל זה רק מעצים את הישגו, הוא נדרש לפחות שנים להגיע אליו, ונדמה כי כרגע יש לו לתת יותר מכפי שיש למתחריו, מצבו הכללי נראה טוב משלהם.

פדרר לא שיחק הרבה זמן, הוא חוזר מפציעה. קשה להיפרד ממנו, אבל אולי יש מקום להכיר בכך שהגרנד סלאם האחרון של פדרר נמצא כבר בידיו מאז אוסטרליה 2018. פדרר יישאר כנראה על 20. הוא בהישג ידו של ג’וקוביץ’.

רוג'ר פדרר מאוכזב
רוג’ר פדרר מאוכזב | DAVID GRAY/AFP via Getty Images

ג’וקוביץ’ בשל לעוד. הוא נראה עוד רחוק ממיצוי. הוא מגוון, רלוונטי על כל סוגי המשטחים ובשלושה מבין ארבעת הגרנד סלאמים הוא פייבוריט לזכייה: אוסטרליה, ווימבלדון וארצות הברית. השנה האחרונה בוזבזה מבחינתו. הוא תכנן לגרוף, לקח את אוסטרליה ואז ווימבלדון בוטל, ואז באה התקרית האידיוטית עם הקוונית באליפות ארצות הברית והרחיקה אותו מתואר שהיה בהישג ידו, ואז היה האירוע של רפא שאליו הוא הוזמן והגיע. ג’וקוביץ’ לא ייעצר ב־17. נשאר לו רק העניין עם נדאל והרולאן גארוס.

כמו שנדאל נראה שם השנה, שליטתו תסתיים רק כשהוא יחליט כך. רק ברולאן גארוס הוא יכול לאסוף עוד כמה תארים – אין לדעת כמה, כמה שיצטרך, כמה שהמרדף של ג’וקוביץ’ אחריו יחייב אותו. בגיל 34 הוא נתן את אחד המשחקים הכי גדולים שלו, הוא נראה טוב יותר מכפי שנראה בעבר, וכפי שהקריירה שלו מתוחזקת אפשר להאריך אותה בעוד כמה שנים ולכוון אותה רק לשם, לרולאן גארוס, בלי שהוא ייאלץ לדרוך על הדשא בווימבלדון או על המשטחים הקשים באוסטרליה ובארצות הברית. נדאל יוכל לצבור מספיק תארים כדי לשמור על ג’וקוביץ’ בטווח ביטחון בעוד זה קורע את עצמו מיבשת ליבשת בניסיון לסגור את ההפרש ולעבור אותו או להשתוות אליו.

המתחרים הגדולים שלהם פרשו כבר לפני שנים וממילא נמצאים הרחק מאחוריהם. פיט סמפראס הנשכח מחזיק ב־14 תארים ומגיע הכי קרוב. מבין אלה שמשחקים בתקופתם אין אחד שמתקרב להישג שלהם. בעצם, לא מסתובב על הפלנטה אדם אחד שיסכן אותו גם ב־30 השנים הבאות. אחרי זה נראה.

רפאל נדאל | MARTIN BUREAU/AFP via Getty Images

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי