סיפור הצלחה ישראלי: למה הדראפט חשוב ומרגש ברמה הלאומית?

במקום הראשון צריך גארד דומיננטי, במקום השני 5 סטרץ' ורסטילי, במקומות 3 עד 5 ישתמשו בשחקנים כסחר-מכר לעסקה דיפרנציאלית עם בחירות עתידיות מובטחות ובמקומות 6 עד 9 יש צורך באול-אראונד-פלייר עם ווינגספאן של 2.5 מ' ומעלה, ללא 'זכויות בירד', כמובן.

שניה, סטופ.

מרוב ניתוחים, לעיתים מסובכים או לא מובנים, מרוב ניחושים, דיווחים וחישובים, מרוב ראיונות עם האבא/דודה/שכנה ב-5 עם ו-6 עם ו-7 בלי, קצת שכחנו – או אולי לא הסבירו לנו – מדוע הלילה (03:00) הזה כה גדול, כה חשוב ואפילו כה מרגש. לא רק לדני אבדיה (וים מדר), אלא גם לנו. בין אם אתם פרובינציאלים או לא.

דראפט ה-NBA הוא כלי. אחד הכלים המשמעותיים שיש לליגה הטובה בעולם, לשמור על התואר "הטובה בעולם". הוא למעשה הכוח העיקרי ששומר על המשכיות ומעגליות בליגה. כלי שמאפשר לקבוצות החלשות, אלה שנכשלו בעונה שלפני, את ההזדמנות לבחור את השחקנים הצעירים הטובים בעולם באותה שנה, על מנת לשנות את מר גורלם.

הוא מאפשר לקבוצות, בייחוד אלה בבחירות הגבוהות, להשיג כוח משמעותי וצעיר איתו יוכלו לשנות את עתיד המועדון לשנים הבאות, או לחילופין לצבור ערך מקצועי באמצעותו יוכלו לבצע עסקה גדולה ולשנות את עתיד המועדון באופן מידי. הוא מעניק למועדונים שנותרו מאחור, שחוו תקופה רעה או פציעות רבות, לשנות זאת באמצעות סבלנות, בחירות דראפט נכונות ולא יזיק גם מזל. להפוך יום אחד, בעתיד הקרוב או הרחוק, למועמדים לאליפות (אלא אם אתם ניו יורק ניקס).

ובדיוק בגלל זה, הלילה הזה כה מיוחד ומרגש. לראשונה אי פעם, על פי כל הניתוחים והתחזיות, ישראלי עומד להפוך לנכס משמעותי בליגה הטובה בעולם. איפשהו בעשירייה הראשונה, ישנה קבוצה (ארגון ששווה מיליארדים, כן?) שתשים את העתיד שלה – הרחוק או הקרוב – על הכתפיים של דני אבדיה. והאמת? זה בלתי נתפס.

זה כלל לא מבטיח הצלחה, לקבוצה או השחקן. ודאי לא באופן מידי. לא כולם לוקה דונצ'יץ'. יש אינספור משתנים שמשפיעים על התפתחות שחקן – הנהלה טובה, מאמן טוב, ציפיות וסבלנות. אבל נכון לנובמבר 2020, רגע לפני שהוא בן 20, דני אבדיה הוא סיפור הצלחה ישראלי. עוד לפני שקלע את הסל הראשון שלו ב-NBA.

הצלחה שבאה קודם כל ממשפחה תומכת ודוחפת, הצלחה שמגיעה ממכבי ת"א שגידלה וטיפחה אותו וגם מהכדורסל הישראלי, בייחוד עם שתי הזכיות הרצופות באליפות אירופה לעתודה, שהעניקו לו את המקפצה לפנקסים של הסקאוטים באמריקה.

אז תתרגשו, תתלהבו, תעלו על העגלה – אבל קודם כל, שנבין למה כל הטירוף הזה.

ניתוח הדראפט בצורה מופשטת, לשימושכם

1. מינסוטה טימברוולבס – לא רלוונטי. הלאה

2. גולדן סטייט ווריורס – אל תבנו על כותרות סטייל "היורש של סטף קרי"

3. שארלוט הורנטס – לשחק בקבוצה של מייקל ג'ורדן. אלוהים. שישמור

4. שיקגו בולס – לשחק בקבוצה ששיחק מייקל ג'ורדן. אלוהים. שישמור.

5. קליבלנד קאבלירס – לא, לא, לא, לא. שלא יגיע לשם. לא

6. אטלנטה הוקס – ההימור שלי – שם אבדיה ייבחר. נהדר עבורו

7. דטרויט פיסטונס – מ"הבאד בויז" ל"דני בויז"

8. ניו יורק ניקס – עיר מדהימה. חוץ מזה, לא כדאי

9. וושינגטון וויזארדס – ראה ערך קליבלנד

10. פיניקס סאנס – לשחק עם כריס פול?? חלום

11. סן אנטוניו ספרס – ברצינות? אני מאחל לו לרדת בדירוג, להידרדר בניתוחים ולהתיישב בקבוצה של גרג פופוביץ'. זה הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לקריירה שלו.

בהצלחה דני, ובהצלחה כמובן גם לים מדר שאמור להיבחר בסיבוב השני!

לחצו לעמוד הפייסבוק של שרון דוידוביץ', "אוי דוידוביץ'"