אוהדי מכבי ת"א צריכים להודות הבוקר למיטש גולדהאר, שחתך את גאורגיוס דוניס מהר. בעלים של מועדונים גדולים – בוודאי כאלה שלא פריקים של כדורגל ולא נוכחים במשחקים – נוטים להסס. את הקפריזות הם משאירים לבעלים שממנים מאמנים כדי להוציא לפועל את הרעיונות שלהם על כדורגל. לא זו בלבד שבעלים מהסוג של גולדהאר לא מתערבים למאמנים שלהם בעבודה, הם לא אוהבים להודות בכישלונם. מבחינתם, הכדורגל הוא משני כל עוד נשמרת רוח המועדון, או במקרה של גולדהאר – "הארגון".
לפעמים היריבות טובות יותר, לפעמים בחירת השחקנים הייתה לקויה, לפעמים יש שובע. גולדהאר, ממה שראה וגם שמע, התרשם שמכבי ת"א מאבדת את ההרתעה שלה, שלא רק השחקנים כבויים אלא גם המועדון. שהמאמן לא איבד רק את חדר ההלבשה, אלא שחדר ההלבשה איבד את המועדון. וכשבעלים כמו גולדהאר מתעלם מעלייה לשלב הנוק אאוט בליגה האירופית, ומוותר על הג'נטלמניות שכרוכה בהעסקת אירופאים, כדי לפטר מאמן עוד במהלך הסיבוב הראשון בליגה, סימן שמשהו מאוד משמעותי היה לא לרוחו.
נכון שמכבי ת"א התעללה אמש (שני) בגווייה, אבל שפת הגוף של השחקנים, בעיקר של אלה שנעלמו לה בתקופה בה הגיע דוניס לקרית שלום, שידרה עוצמות, רעב, ובעיקר הנאה. זה לא שוולדימיר איביץ' חיבק שחקנים ודוניס לא, אבל מאמנים מהסוג של איביץ', וכנראה ואן לוון, נותנים לשחקנים תחושה שהם במסגרת מקצוענית ולא בשכונה.
הכי סבנטיז שתבקשו
וייאמר מיד, שמעתי רק אתמול לפחות פעמיים את הביטוי "מיושן" בצמוד לשמו של פטריק ואן לוון, שלא זו בלבד שניצח את כל משחקיו במכבי ת"א, אלא גם ימשיך עד סוף העונה. הביטוי "מיושן" מטריד בעיקר פרשני כדורגל, כי אין בכדורגל שמוצג בו אתגר מקצועי. קשה לראות איך ואן לוון יחליף מערכים במהלך משחק כמו שעשה פאולו סוזה, או שיחליף אפילו לשחקנים צדדים במגרש. תכנית המשחק שלו מקובעת, מסודרת, ובעיקר משתמשת בכישורי השחקנים שעומדים לרשותו.
מכבי ת"א לחצה אתמול גבוה, התעקשה להחזיק בכדור ולהניע לעומק ושיחקה דרך האגפים, על המהירות של שחקני האגף והיכולת שלהם להיות מדויקים במסירה האחרונה. אם צריך לוותר על העליות התכופות של מאור קנדיל ועל שימוש בשיטה של שלושה בלמים כדי להרוויח בהרכב גם את אנריק סבוריט וגם את הניידות של אופיר דוידזאדה, ואן לוון חושב שזה ריסקי.
הוא יעדיף את שרן ייני כמגן ובלבד שירוויח שחקני אגף כמו פעם. מגן אחד יעלה, השני יישאר לסגור; שחקן כנף אחד יחרוש את הקו והשני ייכנס לאמצע; החלוץ יהיה חלוץ מטרה ולא יסתובב ליד עיגול האמצע לחפש אתונות, וגם קשרי ה-50/50 יעבדו בוקס טו בוקס. אין עושה משחק – דן ביטון קיבל אתמול פירורים – אבל יש קשרים שיכתשו את מרכז המגרש, גלזר מאחור, פרץ וגולסה בינו לבין רחבת היריב. 3-3-4 בדיוק כמו שזה אומר. לא 1-5-4, לא 1-3-2-4 אלא 3-3-4 כשמו. הכי סבנטיז שתבקשו.
ככה נראית קבוצה שהמועדון שלה מת
ישבו אתמול בבית אלפי אוהדי הפועל ת"א, מהסוג המכונה "שרופים". לא נערי אולטראס שישאירו גרפיטי בעיירות אירופאיות שקבוצות הכדורסל שלהן ניצחו פעם את מכבי ת"א, אלא כאלה שיגיעו לכל מגרש בארץ וירצו לממש את חזונו של ע.מוהר המנוח: "לפרק אותם 0-1". הם ישבו וצפו בבעתה במה שראו במגרש. זו לא העובדה שהפועל לא ניצחה את מכבי שבע שנים, בשום מסגרת ובשום סיטואציה, זו גם לא העובדה שמכבי דרסה את הפועל בחצי שעה קטלנית במיוחד, גם לא 0:4 שכבר הפסיקה להיות תוצאה שכיחה בדרבי, אלא העובדה שהפועל נראתה כמי שדרבי הוא לא המשחק הכי חשוב שלה בעונה. היא נראתה כמו שהפועל ירושלים נראתה בדרבים הספורים ששיחקה בהם מאז ימי ימק"א, כמי שמשתוקקת לחזור למשחקי עונה מול הפועל רעננה. בהפועל עלו שחקנים צעירים, שחקני בית, כאלה שאתה יודע שמכירים את הסמל של הפועל מבית הספר לכדורגל, אבל הם שיחקו כאילו נקלעו למקום שהם לא שייכים לו.
תנסו להיזכר במהלך של הגול השלישי אתמול. ניב סרדל מקדים בצעד וחצי את יונתן כהן, אבל כהן עושה תנועה לעומק ללא כדור, וסרדל מקבל אותו כתף אל כתף ומפסיד בקרב הכתפיים הזה. במקביל אילון אלמוג נע לעומק בצד השני, כשדני גרופר משתרך אחריו, ואלמוג מקבל את הכדור וכל שנותר לו הוא להכנס איתו לשער. עכשיו דמיינו את פליקס חלפון או אפילו אבי אזולאי במקום סרדל ואת גל הרשליקוביץ' במקום גרופר. לא שהפועל בתקופתם הייתה אימפריה, אבל הם היו מתאבדים כדי שהמהלך הזה לא ייצא אל הפועל, קל וחומר יסתיים בשער. בזה לא רק מסתכם המשחק של הפועל, בזה גם תם חלקה המכובד בכדורגל הישראלי. ככה נראית קבוצה שהמועדון שלה מת. תראו מתי עזבו הניסנובים את יציע הכבוד, ותבינו שגם הפועל עזבה איתם.
מכבי יכולה לסגור את הפער מחיפה?
הטבלה אף פעם לא משקרת. מכבי חיפה זו ליגה אחרת, כל עוד היריבות שלה אינן יציבות. ומבין הלא יציבות, מכבי ת"א בסופו של דבר היא הראשונה שנמצאת שמונה נקודות אחריה בסיום הסיבוב הראשון. שש הראשונות, הן שש הראויות ביותר לפלייאוף, והקבוצה במקום האחרון, עם הפרש שערים של 17-4 ומאזן נקודות חד ספרתי, תרד ליגה אם לא יקרה משהו בסדר גודל של מפץ. האם מכבי ת"א יכולה לסגור את הפער בינה לבין מכבי חיפה? זה תלוי בעיקר במכבי חיפה, אבל אין ספק שאם מכבי ת"א תמשיך ליהנות מכדורגל כמו שנהנתה בדרבי הזה, ירגישו את הנשיפות שלה בעורפה של הטוענת לכתר.
מה דעתך על הכתבה?