ליאל עבדה יימכר בסוף. אם לא לדינמו קייב, אז לקבוצה אחרת. והוא יימכר בחמישה מיליון יורו לפחות כי זה מה שתמחרו אותו במכבי פ"ת. הוא יימכר כי זו הדרך של מכבי פ"ת לממן את עצמה, הדרך שלה להציג את עצמה והדרך שלה להודיע שהיא מחלקת הנוער הכי רווחית בארץ. אולי לא הכי עשירה, או טובה, או מייצאת שחקנים (יש שיגידו שמ.ס.אשדוד ייצאה יותר), אבל בוודאי הכי רווחית.
רווח בגובה 13 מיליון יורו
עובדה, מכבי פ"ת הרוויחה עד היום ממכירת שחקנים שגדלו אצלה במחלקת הנוער כ-13 מיליון יורו, למעלה מ-50 מיליון שקלים. זה התחיל מרן בן שמעון שרובי שפירא, הבעלים המנוח של הפועל חיפה, חשק בו ב-1994. הוא פנה לאבי לוזון וביקש לרכוש אותו. לוזון אמר שהוא לא רוצה אבל שפירא התעקש שינקוב במחיר. אז לוזון אמר לו: "רן בן שמעון שווה 250 אלף דולר, אבל אני אציע לך אותו ב-500 אלף כי אז אתה לא תקנה. אין לי עניין לחזק יריבות שלי בליגה". למרבית הפליאה – אולי לא כשמדובר ברובי שפירא – הוא הסכים והסכום תוקן קלות ל-450 אלף דולר.
אלה היו 400 אלף היורו הראשונים שנחתו במועדון. אחר כך באו 210 אלף יורו (דמי השבחה מהעברת גל אלברמן לטנריפה), מיליון יורו (מכירת עומר גולן ללוקרן), 2.3 מיליון יורו (ממכירת עומר דמארי להפועל ת"א ומשם לאוסטריה וינה), 1.13 מיליון יורו (ממכירת טל בן חיים להפועל ת"א ומשם למכבי ת"א), 600 אלף יורו (ממכירת גידי קאניוק לפחקטור האוזבקית), עוד כ-350 אלף יורו (ממכירתם של אוהד קדוסי, דובב גבאי ועודד גביש), 75 אלף יורו (רווח ממה שנותר ממכירת לידור כהן לבית"ר ירושלים ורכישתו בחזרה) וכמובן המכירה הגדולה – 6 מיליון יורו משחטאר דונייצק על מנור סולומון. תעשו חשבון: כ-52 מיליון שקלים.
יו"ר מכבי פ"ת, אבי לוזון, מסכם זאת במשפט אחד: "ב-25 השנים האחרונות עלתה מכבי פ"ת 100 מיליון שקל. 50 מיליון שקל גייסנו מכל מיני גורמים ו-50 מיליון שקל עשינו ממכירת שחקנים". אפשר לומר כ-60 מיליון, אם מוסיפים את מכירת עידן טל לאברטון ב-8 מיליון שקלים, אבל הוא גדל בקרית יובל, לא במגרשים על שם שמואל בן דרור בצפון מזרח פתח תקווה.
מובילים את המחלקה בגאון
ייאמר לזכותה של מכבי פ"ת שזו קונספציה שלא נולדה בשנים האחרונות עם עזיבתו של עמוס לוזון מתחזוקו הכלכלי של המועדון: זה DNA של מועדון, שקיבל שדרוג מהותי בעידן הלוזונים. כבר לא מביאים שם נסים כהנים, מכנסים, רפואות והולצמנים, אלא מייצרים אותם. במשחקה האחרון בליגה, משחק ההפסד להפועל כפ"ס, היו חמישה שחקני בית מתוך 16 השחקנים ששיחקו, בדרך כלל יש להם יותר משמונה.
מכבי פ"ת היא מחלקת נוער משובחת, ברמה מאוד גבוהה, שמתוקצבת הרבה פחות מכפי שמתוקצבות מחלקות הנוער של מכבי ת"א ומכבי חיפה, אבל מה שחשוב: היא מייצרת יותר שחקנים לשימוש עצמי. אחד הסודות שלה היא היציבות הפרסונלית של האנשים שמובילים אותה. את המחלקה מובילים כבר שנים שני אנשים: ליאור רדלר, בנו של מאמן הכדורגל האגדי אריה רדלר, שהגיע למכבי פ"ת בגיל 8, פרש וחזר באוגוסט 1990 והחל לאמן את השחקנים הצעירים במחלקה, ומזה 16 שנה משמש כמנהל מקצועי, ותק יוצא דופן. השני הוא אופיר לוזון (הבן של המנכ"ל איציק לוזון והאח הבכור של עוזר מאמן הבוגרים, נאור לוזון), שנמצא במחלקת הנוער כבר 10 שנים ומשמש כמנהלה האדמיניסטרטיבי, המוח, ובעיקר האסטרטג. הוא זה שאמון על סגלים וחוזים ורכש – משיב את הרוח הלוזונית לתוך מחלקת הנוער – ואילו רדלר מנהל את הצד המקצועי והחברתי.
"מפה לא רוצים ללכת"
סוד נוסף היא המעטפת שכל ילד מקבל, שיוצרת את מה שחסר היום בכדורגל – אהבה למשחק. כלומר, לא מדובר רק בחוג אחר הצהריים. במכבי פ"ת טוענים כי ילד המשחק במועדון, מחכה במשך שעות היום לאימון שלו, שכן לא מדובר רק באימון של 70 דקות, אלא בשהייה בת ארבע שעות שתכלול אימון, פגישה עם תזונאי, פסיכולוג, ואף אימון כושר. אופיר לוזון מחדד: "מכבי פ"ת הוא מועדון שהכי מעט שחקנים בו נכנסים להסגר קטין. מפה לא רוצים ללכת". מספרים שם על יחס חם ואישי, על חממה, על מעבדת ניסויים. רדלר טוען כי המחלקה היא המו"פ של מכבי פ"ת – מחקר ופיתוח – והמו"פ הזה זולל הרבה כסף על צוותים וטכנולוגיה ומסביר: "באנשי מקצוע אין לנו תחרות. יש לנו הון אנושי, תשתיות, תכנית עבודה מסודרת וסקאוטינג. אלה 4 רגליים יציבות שעושים מחלקת נוער טובה וחזקה".
שום דבר בסד"כ של מחלקת הנוער במכבי פ"ת לא יפיל מהרגליים מחלקות נוער גדולות יותר, אבל יחסית ליכולות הכלכליות ולתשתית, מדובר בכמויות מרשימות: 3 מאמני שוערים, 4 מאמני כושר, שני פיזיותרפיסטים, תזונאית, פסיכולוג, אחראית קהילה וחינוך, שלושה סקאוטים וחמישה אנליסטים. רובם עובדים פול טיים ג'וב, לא מחלטרים. ומה שמבחינת הלוזונים מהווה מקור לגאווה: הם נחשבים לטובים בתחומם. כלומר, הרכש האמיתי של הלוזונים מתמקד באנשי המקצוע למחלקה, אותה הם מגדירים כמופסדת (בין מיליון וחצי ל-2 מיליון שקל בשנה). בלי אקדמיה לשמה אבל עם שתי סקציות (כמו בשתי התל אביביות הגדולות ובמכבי חיפה), צפון ודרום, רק שבניגוד לתל אביביות, המינוח הוא לא באמת צפון ודרום: שתי הסקציות הפתח תקוואיות הן צפוניות, אחת ליד אצטדיון המושבה והיא מיועדת לבני השכונות החדשות, והשנייה במגרשי האימונים הותיקים. רדלר: "יש פה עיסוק במסביב: בתי ספר, פסיכולוג, מנטלי, סוציו-אוקנומי, אבל זה חלק מהמוצר שאנחנו מספקים. זה ההבדל בין שחקן שמגיע לטופ לזה שלא מגיע".
נוק-אאוט להפועל
380 ילדים יש במחלקת הנוער שמונה 15 קבוצות, בבית הספר לכדורגל יש עוד 550. בעיר שבה יש הפועל פ"ת – מועדון עם קהל גדול ומסורת ענקית – זה נוק אאוט. הצמיחה של מחלקת הנוער של מכבי פ"ת לצד ההתרסקות של הפועל פ"ת כמועדון, היא גם כתוצאה ממאבק סמוי בתוך העיר על ההגמוניה בקרב בני הנוער. מכבי פ"ת עושה את מה שעושים מועדוני נוער גדולים אחרים, ומנסה לקחת כישרונות ממועדונים קטנים יותר. "אם מערימים קשיים", מודים במכבי פ"ת, "אנחנו הולכים להם על הראש. מפרקים מחלקות אם צריך. מועדון קטן, שמשתף פעולה, עושה דבר נכון כי זה זו הדרך להרוויח על שחקנים. אנחנו תמיד משאירים להם 10-15 אחוז ממכירה עתידית".
רוב המקרים מסתיימים בהסכמה, אבל במקרה של הפועל פ"ת זה אף פעם לא בהסכמה, בגלל התזוזה הטקטונית של יחסי הכוחות בעיר. קחו למשל את דניאל גולאני שחקן הבוגרים בן ה-17 וחצי, בן לאב ערבי ישראלי ואם אוקראינית שהתגרשו כשגולאני היה צעיר. ומכיוון שהיתה אפוטרופסית בלעדית, חתה על הסכם עם הפועל פ"ת, שם טופח הילד בגילאים הצעירים. אופיר לוזון זיהה פרצה חוזית, מצא פתח לבטל את ההסכם ולהכניס את גולאני להסגר קטין. כדי להשלים את ה"גניבה", רשמו אותו בקרית גת, מיד בסיום מועד ההסגר, כיוון שנגמרה להם מכסת ההעברות. אז טיפחו אותו, דאגו לו, הוא זומן לנבחרת הצעירה אלא שאז התברר כי אין לו בכלל אזרחות ישראלית, אבל גם לזה הם דאגו ובעוד חודשיים, עם מלוא לו 18, הוא יקבל את הדרכון ואת האישור לשחק בנבחרת.
הכוונה מקצועית
אבל הסיפור הוא לא רק טיפוח – מקצועי, חברתי, פסיכולוגי – אלא גם הכוונה מקצועית. בשיחות עם השחקנים הצעירים מדגישים להם במכבי פ"ת את העובדה כי התקשרות עם סוכני שחקנים היא טובה לגיל בוגר יותר, ודורשים להדגיש צניעות. "כמה שאתה טוב עכשיו, עדיין לא עשית כלום בכדורגל. חכה שיהיו לך הופעות בליגת העל", הם אומרים לכישרונות. המטרה ברורה: הכוונה היא להעלות את הכישרונות לבוגרים ולא למכור אותם טרם הבשלתם. ליאל עבדה למשל, על חמשת מיליון היורו שמתויגים לשמו, מתנהל בעניין הזה ללא סוכן. מי שמנהל את ענייניו מול דינמו קייב והלאה הוא לא אחר מאשר אופיר לוזון. לא פלא שההסכם של דינמו קייב נדחה בבוז (היו סעיפים בחוזה שדיברו על קנס של 60 אחוז מהמשכורת החודשית על איחור או בוררות במוסדות פנימיים ולא בינלאומיים), כיוון שהכוונה היתה לא רק למכור את עבדה אלא גם לסדר לו את החיים, כדי שישחק במועדון שיטפח אותו ולא יתעמר בו כלכלית.
בעבר, מחלקת הנוער עסקה גם ברכש מסיבי, בפישינג. פעם שילמו שם לילדים על נסיעות, אבל שינו את הגישה לאחר מכירת מנור סולומון, לאחר שהתברר להם כי השם שלהם הוא זה שמושך את הילדים ולא פיתויים כספיים להורים. "אנחנו לא ניתן לילד בן 15 מענק חתימה לטובת האבא, של 300 אלף שקלים, כמו שנותנים במכבי חיפה", אומרים במכבי פ"ת. אופיר לוזון מחדד: "עם ההתעצמות שלנו אנחנו מוכרים מקצוענות". ליאור רדלר: "פעם סקאוט היה עם רשת דייגים, אצלנו הסקאוט היום הוא עם צלצל. אם מביאים, שתהיה איכות". זה אגב לא מונע ממכבי פ"ת כן להשקיע ברכש פה ושם, של שחקנים צעירים, כמו עמית מאיר מהפועל ת"א, עליו שולמו להפועל ת"א 250 אלף שקל, כדי שיימכר בסוף בסכומים גדולים יותר. אבי לוזון: "בעיקרון אני לא רוצה למכור, ואמכור רק בשווי כפול, אבל אם נולד כוכב כמו מנור סולומון, או עומר דמארי, אנחנו לא מחזיקים בכוח. אם יש לו הזדמנות להתקדם, גם מקצועית וגם גלגלית, אז למה לא. זה win win situation. בזכות מנור סולומון השם של מכבי פ"ת מהדהד בכל אירופה וזו הגשמת חלום".
סקאוטינג, טיפול בהורים וזרועות באילת
הסקאוטינג הוא סיפור בפני עצמו, בפרט מול מתחרות ששומרות בקנאות על הכישרונות שלהם. כדי לפעול בשטח, מבצעים במכבי פ"ת פעולות הסחה, באמצעות פרצופים שאינם מוכרים. פעם, אחד הסקאוטים, התחזה לאוסף בקבוקי פלסטיק לפדיון, הסתובב בין ההורים וכשזיהה איזה הורה משתייך לכישרון שבלט על הדשא, שלף כרטיס ביקור.
הטיפול בהורים קפדני. מכבי פ"ת לא ניצלת מהלחץ של ההורים, עניין שגרתי בכדורגל הישראלי, אבל הם מדגישים בפניהם: "אם שמתם את הילדים שלכם פה, הם בידיים טובות. זוזו הצידה". אם מזהים שם הורה בעייתי, מוותרים על השחקן.
במועדון גם החלו לשלוח זרועות מעבר לעיר. אופיר לוזון הוא היועץ המקצועי של מועדון בני אילת, מביא משם כל שבוע שלושה ילדים בני 10 שמגיעים בטיסה בימי רביעי וחוזרים בימי ראשון הביתה. המועדון כבר עובד עם מעלה אדומים ועם קרית גת ויש לו שיתוף פעולה עם הפועל בקעת הירדן, מוליכת בית ב' בליגה א' דרום, שעשויה לשמש כקבוצת בת.
תארים – פחות חשוב
ומה עם תארים? מבין 59 התארים (אליפות וגביע) שחולקו בעשור האחרון בחטיבה הבוגרת (נערים ג' ומעלה), זכתה מכבי ת"א ב-20, מכבי חיפה ב-16, הפועל ת"א ב-6 ואפילו מ.ס.אשדוד ב-3. מכבי פ"ת זכתה רק בשניים: אליפות בנוער לפני שנתיים וגביע בנערים ב' לפני עשור.
אופיר לוזון: "אנחנו לא רוצים אליפויות, אנחנו חותמים על מקום שני מראש". רדלר: "בחיים לא באתי לאסיפה והצבתי מטרות של אליפות או גביע". לוזון: "אליפות גורמת לילדים להתנפח ולהסתנוור. אנחנו מעדיפים לשרשר שחקנים, כלומר מקפיצים אותם לשנתונים גבוהים יותר ובכך בעצם מחלישים את הקבוצה". זה בא גם לידי ביטוי בזרים. מכבי פ"ת היא אחת מקבוצות הנוער היחידות שלא מחזיקה זר בסגל שלה, והיא עשתה זאת רק בסיבוב השני של אליפות הנוער לפני שנתיים. "לא תכננו לקחת אליפות בנוער", מסביר לוזון.
מה סוד הקדם?
"אנחנו פשוט עובדים הכי הרבה מכולם. לעבוד עם ילדים זה מקצוע".
מה דעתך על הכתבה?