אין הרבה קבוצות בעולם נגדן יש לכריסטיאנו רונאלדו מאזן שלילי מובהק, אבל פורטו בהחלט ברשימה. שש פעמים פגש אותה כוכב העל הפורטוגלי, ורק פעם אחת יצא עם ניצחון. מצד שני, הניצחון הזה הגדיר במידה לא מבוטלת את הקריירה שלו, כי השער היחיד שלו לרשת הדרקונים היה אחד המרהיבים בחייו, ואחד המופלאים בתולדות מנצ'סטר יונייטד כולה.
השער המפורסם מול פורטו
היתה לשער הזה טעם של נקמה, כי פורטו ציערה אותו מספר פעמים בתחילת דרכו, ולא רק בגלל היותה אחת היריבות המסורתיות של ספורטינג ליסבון. לא רבים זוכרים, אבל העונה היחידה של כריסטיאנו במדים הירוקים-לבנים של האריות לא היתה מזהירה מבחינה קבוצתית. הוא קודם לסגל הבכיר של המאמן לאסלו בולוני ב-2002 מיד אחרי שספורטינג חגגה את תואר האליפות – לימים יתברר כי זו האליפות האחרונה שלה עד עכשיו, ואולי ב-2021 הבצורת הארוכה הזו תישבר. לרונאלדו הצעיר היו, אם כך, תקוות גדולות לסייע למועדונו האהוב לשמור על הכתר, אך זה לא עלה בידו. העסק החל להתדרדר במהרה, והחותמת הרשמית על הפיאסקו ניתנה בקרב הביתי נגד פורטו בתחילת ינואר 2003. כריסטיאנו נכנס אז כמחליף לקראת הסיום, והיה שותף להפסד 1:0 משער של קושטיניה.
פורטו, בניצוחו של ז'וזה מוריניו הצעיר על הספסל, נהנתה אז מעונה פנומנלית שהניבה לא רק אליפות, אלא גם זכיה בגביע אופ"א. את התואר המקומי הבטיחו הדרקונים מתמטית הרבה לפני מחזור הנעילה, בו אירחו את ספורטינג ב-1 ביוני 2003 לעיני הקהל הנלהב שהגיע להודות על שנה אדירה. האריות, עם כריסטיאנו בהרכב, שימשו רק תפאורה שולית בחגיגה הגדולה הזו. הם גם בקושי השפיעו על המתרחש, כי פורטו דרסה אותם 0:2 – והתוצאה יכולה היתה להיות גבוהה יותר. אחת התמונות הידועות של כריסטיאנו מהעונה ההיא מנציחה את הניסיון הכושל שלו לחסום בעיטה של דרלאי הברזילאי. בדיעבד, התברר שהיה זה משחקו האחרון בליגה הפורטוגלית, כי אלכס פרגוסון הביא אותו לאולד טראפורד.
רצה הגורל, ובעונתו הראשונה במנצ'סטר יונייטד הוא זימן לכריסטיאנו מפגשים טראומטיים עוד יותר נגד פורטו בשמינית גמר ליגת האלופות. רונאלדו נתפס אז ככישרון צעיר מבריק, עם מהירות ויכולת כדרור מלהיבה באגף, אך לא מעבר לכך – הוא עדיין היה צעיר וחסר ניסיון, ופרגי לא לגמרי סמך עליו במשחקים הגדולים. לכן הוא הושאר על הספסל כאשר הגיע לאצטדיון הדרגאו, ונכנס רק בדקה ה-76 כאשר התוצאה היתה 1:1. זמן קצר מאוד לאחר מכן, הבקיע בני מקארתי את שער הניצחון לזכות המארחת, והותיר את השדים האדומים עם משימה קשה.
בנסיבות אלה, ציפו פרשנים רבים כי רונאלדו ישולב בהרכב הפותח, אך פרגוסון הפתיע אותם, והשאיר אותו על הספסל גם בגומלין. המערך היה זהיר יחסית, ודארן פלטשר הועדף על פניו, בעוד אריק דג'מבה-דג'מבה הקמרוני קיבל הזדמנות בקישור האחורי במקומו של רוי קין המושעה. כן, אולי קצת קשה להאמין בכך בדיעבד, אבל דג'מבה-דג'מבה היה בהרכב, וכריסטיאנו רונאלדו לא. הפורטוגלי נכנס הפעם במקום פלטשר בדקה ה-74, כשיונייטד ביתרון 0:1, בעיקר כדי להתיש את היריבה בהחזקת כדור, אבל התוצאה היתה עגומה. תוך דקות ספורות הוא תוקל על ידי דמיטרי אלניצ'ב, נפצע – והנסיונות להמשיך לא הועילו. הוא הורד על אלונקה, סובל מכאבים, בעוד אולה גונאר סולשיאר נכנס במקומו.
ואז, בעודו מקבל עזרה רפואית בחדר ההלבשה, שמע רונאלדו על שער השיוויון הדרמטי של קושטיניה בזמן פציעות. השער הזה העלה את פורטו לרבע הגמר, סלל את דרכו של מוריניו לזכיה בליגת האלופות, והשאיר את רונאלדו מחוץ למפעל. מאזנו האישי נגד פורטו עמד אז, אם כך, על תיקו ו-3 הפסדים ב-4 משחקים.
בחלוף 5 שנים, באפריל 2009, הגיע הזמן לסגור חשבון. בשלב זה, כריסטיאנו כבר היה כוכב על, זוכה בכדור הזהב ב-2008 אחרי שהצעיד את השדים האדומים לזכיה בליגת האלופות בעונה אישית עוצרת נשימה. הדיבורים על מעבר קרוב לריאל מדריד לא פסקו, והמשחקים מול פורטו ברבע גמר ליגת האלופות היו חשובים ביותר עבורו מכל הבחינות האפשריות. הפעם הוא היה בהרכב, כמובן, אבל המשחק הראשון באולד טראפורד ממש לא הלך לפי התוכניות, והדרקונים שמרו על כריסטיאנו היטב. לבסוף, קבע קרלוס טבס 1:2 בדקה ה-85, אבל אז הגיע מריאנו בדקה ה-89 כדי להשוות ל-2:2, וריח של סנסציה היה שוב באוויר. גם ללא מוריניו, חלמה פורטו להדיח את פרגוסון פעם נוספת.
לזה רונאלדו לא היה מוכן, ובנסיון השישי היריבה הגדולה הוכנעה. ועוד איך! כבר בדקה ה-6 במשחק הגומלין בדרגאו הניף כריסטיאנו את רגלו הימנית האימתנית והטיס כדור בלתי ניתן לעצירה לחיבורים. כמעט 40 מטרים הפרידו בינו למסגרת בעת הביצוע, והוא מעולם לא הבקיע קודם לכן ממרחק כה רב. היה זה שילוב פנומנלי של עוצמה ודיוק, ועוד בעיתוי מושלם במעמד חשוב. ב-2010, בחרו בו אוהדים לשער העשור של הקבוצה – הוא קיבל 20 אחוזים מהקולות, לפני השער של וויין רוני מול ניוקאסל ב-2005, לפני הביצועים של סקולס נגד אסטון וילה וברצלונה.
"זה היה פנטסטי, באמת פנטסטי. זה השער היפה ביותר שכבשתי בחיי", חייך רונאלדו אחרי שריקת הסיום. "זה מדהים. אני צריך לחשוב טוב כדי להיזכר במשהו דומה שראיתי אי פעם. נתתי לרונאלדו תפקיד מרכזי יותר מבחינה טקטית, וזה עבד. רצינו לפתוח את המשחק מהר ולהראות להם את כוונותינו, אבל אף אחד לא יכול היה לדמיין שער כזה. אין מילים", התפייט פרגוסון.
גם עכשיו, בחלוף יותר מעשור, אין מספיק מילים כדי לתאר את השער הזה. גם עכשיו, אחרי ששבר רונאלדו את כל שיאי ההבקעה, זהו עדיין אחד השערים הגדולים שלו. וכאשר מדברים על רונאלדו ופורטו, הטיל הזה לחיבורים עולה באופן מיידי בזיכרון. מעריציו הרבים של כריסטיאנו היו שמחים לראות אותו מול היריבה הזו פעם נוספת, אך זה לא קרה עד עכשיו. במהלך כל הקדנציה בריאל מדריד, הוא לא הוגרל נגד פורטו. ולכן, יש לו רק ניצחון אחד על הדרקונים בקריירה. ניצחון אחד ב-6 משחקים.
הערב (רביעי ב-22:00), כשהוא חוזר לזירת הפשע עם יובנטוס, יצפו כולם לשחזור, וזה יהיה מרגש – אבל כריסטיאנו זוכר היטב גם את המעידות מול היריבה המושבעת. הוא יודע עד כמה פורטו עלולה להיות מסוכנת, והוא ממש לא רוצה לעוף נגדה שוב בשמינית הגמר, כמו ב-2004.
מה דעתך על הכתבה?