והיא לפני סיום: למי מהקבוצות מגיע להיות בפלייאוף העליון?

עונת הכדורגל בישראל תגיע הערב (שבת) לשיאה עם מחזור סיום ליגה סדירה שצפוי להיות מותח למדי. זה לא רק מאבקי האליפות והירידה הפתוחים לגמרי, אלא גם מאבק פתוח מאוד בין שש קבוצות על שלושה כרטיסים לפלייאוף העליון. מכבי פתח תקווה נכללת ביניהן בעיקר בגלל הפרש השערים הלא מזהיר שלה, על אף שהיא צריכה תיקו כדי להבטיח פלייאוף עליון, אבל גם הפסד עשוי שלא למנוע ממנה להמשיך במאבקה על השגת מקום באירופה.

זו העונה התשיעית ברציפות שליגת העל נראית באותה מתכונת: 14 קבוצות, שני סיבובים ופלייאוף. זו השוואת הרצף הכי ארוך של מבנה ליגה מאז הרצף הארכאי של שני סיבובים ב-16 קבוצות שהחזיק מעמד תשע שנים בין 1978/9 ל-1986/7, ומתברר שזה מבנה שתפס ביג טיים.

למרות שקיימת סלידה בסיסית מפלייאוף ומארבעה משחקי ליגה בין חלק מהקבוצות, שמוציאים לפעמים את החשק מהמשחקים הגדולים, עדיין, כדי לתת תמורה לזכייני השידור ולמועצת ההימורים, חייבות הקבוצות לקיים לפחות 33 משחקי ליגה – והמבנה הנוכחי מאפשר לרוב קבוצות לשחק כדורגל חיובי ולא לחשוב רק על אימת הירידה. למעשה, הפלייאוף הוא זה שמעניק את הפריבילגיה הזו כי רוב הקבוצות משחקת כדי להגיע לפלייאוף העליון.

הערב יהיה מאבק של שש קבוצות על שלושה כרטיסים ועד לפני מחזור זה היה שמונה קבוצות על ארבעה כרטיסים. ככל שיש מדרגות והכרעות במהלך העונה, אין חשש מבטן רכה, ומקבוצות שאיבדו עניין. יש ארבעה כרטיסים לאירופה, יש שתי יורדות, אין מנוח. המפתח לליגה יציבה זו שיטת יציבה, ותשע שנים ברצף של שיטה אחת, זו תעודת בגרות. השיטה הזו יכולה להמשיך מבחינתי עד עולם.

למי מגיע פלייאוף עליון? זו שאלה טובה. למכבי פ"ת מגיע והמאמן הלאומי, וילי רוטנשטיינר, הסביר זאת דרך הזימונים שלו לחלון הנבחרות הקרוב. מכבי פ"ת עושה עונה נהדרת ואלמלא שכר לימוד שמשלמים על שחקנים צעירים, היא הייתה כבר מזמן בפלייאוף העליון. המשחק שלה מול סכנין הוא גם יחסית נוח, כי זו קבוצה שבנויה על מתפרצות ומהירות וסכנין צריכה את הנקודות בנרות ולכן תנסה לנצח ותהיה חשופה.

לבית"ר ירושלים לא מגיע. אפילו משה חוגג חושב ככה, אחרת לא היה פותח את האפליקציה של הטוויטר ומצייץ לתוכה מיד בסיום הדחת הקבוצה מהגביע. את הכסף סופרים במדרגות, לא במחזור 25, בטח לא את הכסף שמרוויחים השחקנים שלך. אתה זה שמשלם להם, לא האוהדים. המשחק של בית"ר באשדוד הוא יחסית נוח כי אשדוד כבר ניצחה אותה השבוע ויש לה פחות דאגות על הראש. מצד שני, נדמה שאשדוד היא הקבוצה שהכי פחות עושה חשבונות, ושלומי אזולאי גם בריא. שלומי אזולאי זה שחקן שאין למשל לבית"ר.

נשארנו עם קריית שמונה, נתניה ובאר שבע. לבאר שבע לא מגיע פלייאוף, בכנות. היא חשובה לפלייאוף כי יש בו כרגע רק שני מועדונים גדולים וזה הופך להיות משחק של שתי גדולות מול שאר העולם, מה גם שהקהל חוזר ורוצים מגרשים עמוסים בקהל.

מצד שני, באר שבע עשתה כל כך הרבה טעויות העונה ואלונה ברקת עוד התעקשה להעמיס עוד ועוד שחקנים לקראת סגירת חלון ההעברות, כדי להוכיח משהו למישהו. בראייה אסטרטגית, ההתפתחות של אור דדיה, רותם חטואל, תומר יוספי, איתמר שבירו ועילאי מדמון, חשובה מעוד זר שיתפוס שם משבצת ועוד הגעה לפלייאוף שאין בה הרבה הכנסות בעונה שברובה היא קורונה. ב"ש משלמת וצריכה לשלם את מחיר ההתעקשות שלה להראות מצג שווא. המועדון בחילופי משמרות, וזה מועדון גדול בהתהוות. לפעמים צריך עונה כמו הנוכחית כדי להריץ כמה שיותר שחקנים שיהוו בסיס לקבוצה מנצחת ואטרקטיבית יותר בשנים הבאות. וזה שהיא משחקת הערב מול בני יהודה של יוסי אבוקסיס, בחוץ, משחק עוד יותר לרעתה. אבוקסיס יודע לשחק מול קבוצות כאלה, בוודאי כאלה שאימן אותן. לרוני לוי, לצערו, יש היסטוריה של בינוניות בשנים האחרונות, כך שעוד עונה בינונית לא תשנה את התמונה, אבל אולי תאפשר לו להכין הפתעה לשנים הבאות.

קריית שמונה ומכבי נתניה. שתי קבוצות שלפעמים מתחפשות לאשדוד ומכבי פ"ת ולפעמים חוזרות להיות מה שהן בשנים האחרונות, משהו בין הפתעה לאכזבה, בוודאי לא מעצמה. לשתי הקבוצות יש משחקים לא נוחים, אבל זה של נתניה (בסמי עופר מול מכבי חיפה) הרבה פחות נוח מזה של קריית שמונה בכפר סבא. אם שתיהן תהיינה בפלייאוף העליון – וזה ממש לא בטוח – יהיה צדק בכדורגל. באר שבע עוד יכולה לגנוב להן את זה ולא בטוח שזה יעשה צדק.

העובדה כי שישה משחקים שובצו לשעה 19:15, היא חגיגה אמיתית. חבל רק שהתכנית 'שירים ושערים' כבר לא איתנו ומיעוט משחקים שמשודר במקביל יוצר ברברת בלתי נגמרת שמוציאה את החשק לשמוע. השעה נהדרת, מזג האוויר מצוין, חבל רק שמשרד הבריאות עדיין מגביל אצטדיונים גדולים לקלוט פחות משליש מכמות הצופים האפשרית, בפרט אם התנאי לכניסה הוא תו ירוק.

ובעניין הזה עוד הערה. לא מבין מה כואב לרוב הקבוצות הגדולות להקצות 10 אחוז מהכרטיסים לקבוצה האורחת. חזרת הקהל היא חגיגה לכולם, לא רק חגיגה פרטית. אם המגרש היה קטן, לא כולם היו נכנסים – וכך גם כשמגבילים את הכמות. לא מענישים את קהילת הכדורגל, זו בפירוש כריתת הענף.