ההצלחה של האנזי פליק כמאמן ראשי בבאיירן מינכן היתה מסחררת. הוא מונה באופן זמני במקומו של ניקו קובאץ' המפוטר בנומבר 2019, בדצמבר כבר התקבלה ההחלטה להשאירו עד סוף העונה, ובאפריל 2020 הוא קיבל חוזה נאה וקבוע עד 2023. היה זה צעד נבון ומתבקש מבחינת המועדון, כי פליק הוא – ללא צל ספק – האיש הנכון במקום הנכון. זה היה ברור כשמש מהרגע בו נכנס לתפקיד, וההערכה כלפיו רק הלכה והתעצמה. התארים הגיעו בסיטונות – ובאיירן שיחזרה את המסע המושלם של פפ גווארדיולה בפתיחה הקדנציה בברצלונה. אליפות, גביע גרמני, ליגת האלופות, סופר-קאפ גרמני, סופר-קאפ אירופי וגביע העולם לקבוצות – כולם עשו את דרכם לארונה של באיירן ניצוחו של פליק ב-2020.
זה יכול היה להיות השידוך המושלם לשנים ארוכות. ואולם, כבר במשך חודשים מתפרסמים הדיווחים על עזיבתו הקרובה של פליק. הם הלכו והתגברו ביתר לאחר שיואכים לב הודיע כי יסיים את כהונתו כמאמן נבחרת גרמניה אחרי אליפות אירופה בקיץ. גם המשרה המתפנה תפורה בדיוק למידותיו של פליק, אשר כיהן כעוזרו של יוגי בתקופה המוצלחת ביותר שלו, בין 2006 ל-2014. סיום דרכו בנבחרת אחרי זכיה במונדיאל סימל את תחילת ההתדרדרות ההדרגתית של גרמניה בעידן לב – עד להתרסקות המוחלטת במונדיאל ברוסיה ובתקופה שלאחר מכן. מאחורי הקלעים, היה פליק דמות דומיננטית ביותר בנבחרת, וכעת – אחרי שהוכיח את עצמו באופן מוחלט כמאמן עצמאי בבאיירן – הוא מסתמן כאופציה האידיאלית לרשת את לב ולהחזיר את הנבחרת לפסים הנכונים.
מדוע יעדיף פליק לנטוש עבודה פוריה בבאיירן לטובת משרה הרבה פחות אינטנסיבית בנבחרת? בין היתר כי באופן אירוני ופרדוקסלי למדי, דווקא שם הוא יהנה מחופש פעולה נרחב יותר, עם הרבה פחות פוליטיקה פנימית. ההיררכיה בבאיירן הופכת אותו למועדון קשה מאוד עבור מאמנים, והצורך להתחשב באגו הנפוח של כל המנהלים עלול להיות בלתי נסבל. בחלון ההעברות בקיץ גילה פליק כי השפעתו על הנעשה מוגבלת יחסית. המנהל הספורטיבי חסן סליהמידז'יץ', שלא בדיוק נתפס כעילוי בקרב האוהדים, זוכה לגיבוי מוחלט מצד המנכ"ל קרל-היינץ רומניגה והנשיא החדש הרברט היינר שהחליף את אולי הנס הפורש. העיתונאים שמסקרים את באיירן גילו כבר מזמן על סכסוך בין פליק לסליהמידז'יץ', והקרע הזה רק הולך ומעמיק ככל שהזמן חולף.
אחרי הזכיה בטרבל, ולאור עזיבתם של המושאלים המוצלחים איבן פרישיץ' ופיליפה קוטיניו למועדוניהם, רצה פליק לחזק את הסגל. על הפרק – בנוסף ללירוי סאנה שהגיע ממנצ'סטר סיטי – היו גם קאלום האדסון-אודוי מצ'לסי וסרג'יניו דסט מאיאקס. את שניהם לא השיג סליהמידז'יץ – האנגלי נותר בסטמפורד ברידג' והאמריקאי עשה את דרכו לברצלונה. במקום זאת, בחר המנהל הספורטיבי על תחזוק סגל בעלויות נמוכות. דוגלאס קוסטה הובא בהשאלה מיובנטוס, אריק צ'ופו-מוטינג הגיע בהעברה חופשית כגיבוי "משתלם" לרוברט לבנדובסקי, ושני שחקנים חסרי נסיון ברמה הגבוהה הוחתמו בסכומי כסף צנועים – הקשר מארק רוקה מאספניול והמגן בונה סאר ממארסיי.
פליק רמז בהזדמנויות שונות שהרכש הזה לא מספק אותו, ובשורה התחתונה חששותיו התאמתו. רוקה וסאר לא תרמו כמעט דבר, צ'ופו-מוטינג אינו מסוגל להיכנס לנעליו של לבנדובסקי כאשר יש צורך בכך, ומכת הפציעות חשפה את הבעיות. "בעונה שעברה היה לנו סגל טוב יותר", הצהיר פליק פומבית, והחץ היה ברור. מנגד, סליהמידז'יץ' סולד מנסיונותיו של המאמן להתערב בעבודתו, והמתח קיים כבר מזמן. יש הגורסים כי השניים לא מסוגלים לעבוד ביחד כלל, ואחד מהם יצטרך לעזוב. לו רק השיקולים המקצועיים היו על הפרק, ברור שפליק צריך לזכות בעדיפות על פני סליהמידז'יץ', אבל הפוליטיקה הפנימית מכתיבה כיוונים אחרים, וסבלנותו של המאמן אוזלת. ואם כך הדבר, הרי שהמשרה בנבחרת התפנתה בעיתוי מצוין עבורו.
בחודש שעבר, אחרי הנצחון על לאציו בשמינית גמר ליגת האלופות, דווקא דיבר פליק על פיוס. הוא התנצל על כך ששיחתו עם סליהמידז'יץ' עלתה לטונים גבוהים ליד השחקנים באוטובוס הקבוצתי, והכריז כי השניים השלימו על מנת לעבוד בשקט תעשייתי. ואולם, בתקשורת הגדירו זאת כ"הפסקה אש זמנית" בלבד, אשר נועדה לא להביא לפיצוץ לפני תום העונה. זו היתה המטרה כאשר אפילו הכוכבים נדרשו לנושא בראיונות, ויוזואה קימיש העיד: "לא נסתיר שהכותרות השליליות משפיעות עלינו".
ובכן, "הפסקת האש" הזו לא נשמכה זמן רב. שעות לפני שריקת הפתיחה למשחק הראשון ברבע הגמר מול פריז סן ז'רמן, בחר סליהמידז'יץ' להודיע בעיתוי משונה מאוד על כך שחוזהו של ג'רום בואטנג לא יוארך. "הגענו למסקנה הזו בהסכמת המאמן", אמר המנהל הספורטיבי, אבל פליק דווקא לא הסכים. אחרי שהמועדון לא הצליח להגיע לפשרה כספית עם דייויד אלאבה ונאלץ להתמודד עם עזיבתו ללא תמורה בקיץ הקרוב, היה חשוב למאמן להשאיר את הבלם המנוסה השני, אותו הצליח להחזיר לכושר טוב אחרי התקופה הבעייתית עם קובאץ'. הארכת חוזהו של בואטנג היתה אחת הדרישות המרכזיות של פליק בבניית הסגל לעונה הקרובה. במסיבת העיתונאים אחרי ההפסד לאלופת צרפת, סירב פליק לענות ישירות על השאלות בנושא אי הארכת חוזהו של בואטנג, אך הדגיש: "ג'רום הוא שחקן מצוין ומוערך".
התפנית החדשה בעלילה גרמה לסטפן אפנברג וללותאר מתיאוס לקבוע מעמדות הפרשנים: "אי אפשר לשקם את היחסים האלה. באיירן דוחפת את פליק החוצה". ניכרת התחושה שהוא כבר קיבל את ההחלטה שלו. רומניגה טען בראיון נרחב: "הם יישרו את ההדורים, והכל צריך להיות בסדר". היינר הצהיר: "פליק חתום עד 2023, ואנחנו מקווים שיישאר איתנו עוד הרבה זמן. אנחנו קורבן לנסיבות כי קושרים אותו למשרה הפנויה בנבחרת". ואולם, שניהם צריכים להבין היטב שהאחריות למצב הבעייתי נופלת בעיקר על כתפיהם. הם לא הצליחו לפתור את הבעיה הניהולית החמורה ביותר במועדון, וכעת עלולים לאבד את המאמן הטוב ביותר עבור המועדון.
מבחינת פליק, העזיבה תהווה הקלה. הוא רגיל לעבוד עם הנבחרת, ואירוח יורו 2024 על אדמת גרמניה בהחלט מהווה שיקול משמעותי עבורו. באשר לבאיירן, הוא יוכל לסיים את הקדנציה הקצרה עם תארים רבים ואינספור שבחים. הוא יירשם בדפי ההיסטוריה באותיות זהב, על אף שלא ישלים אפילו שנתיים במועדון. וכעת נשאלת רק השאלה הגדולה – האם יודח הערב (שלישי ב-22:00) בגומלין ברבע הגמר, או אולי באיירן תמשיך בנסיונה – למרות כל הפציעות והמצוקות – לשמור על גביע האלופות בארונה גם העונה.
מה דעתך על הכתבה?