המוח: קאנטה שוב מטריף את העולם ורוצה זכייה בליגת האלופות

תומאס טוכל לא הצליח לסבול את המחשבה על היעדרותו האפשרית של אנגולו קאנטה מגמר ליגת האלופות, שייערך הערב (שבת, 22:00). הקשר הצרפתי של צ'לסי הוחלף במחצית הראשונה במשחק הליגה הקריטי מול האקסית לסטר בשבוע שעבר, והמאמן הצהיר: "מזל שהוא עדכן אותנו, כי זו יכולה הייתה להיות פגיעה משמעותית יותר. כולנו תקווה שיהיה בריא בגמר, כי אנחנו קבוצה שונה איתו ובלעדיו". וכאשר המשיכו התהיות לגבי כשירותו, הגרמני זרק במהלך השבוע: "אולי אפסיק להטריד את הרופאים עם שאלות, ופשוט אשים את אנגולו בהרכב בשבת. הוא כבר יסתדר".

הוא באמת הסתדר. היה קשה מאוד לדמיין את צ'לסי ללא השחקן החשוב ביותר שלה הערב מול מנצ'סטר סיטי, אחרי ההצגות המרהיבות שלו נגד ריאל מדריד בחצי הגמר. בתיקו 1:1 במפגש הראשון בספרד הוא היה אדיר, ב-0:2 בגומלין בסטמפורד ברידג' הוא השתדרג אפילו יותר. לקאנטה היה חלק מכריע בשני השערים שכבשו הכחולים, ולמען האמת הוא ראוי לזכות בבישולים בגין שניהם.

לשם התחלה, הוא ביצע מסירה כפולה מרהיבה עם טימו ורנר ושלח מסירה מושלמת לקאי האברץ שהיה אמור לשים את זה ברשת. מילימטרים היו חסרים לשם כך, הכדור פגע במשקוף, ו-ורנר נגח את הריבאונד פנימה. קאנטה איבד אסיסט בסטטיסטיקה, אבל זה לא ממש הטריד אותו. אלה לא המספרים שמעניינים אותו. במחצית השניה, הוא גנב באמנות את הכדור לנאצ'ו, והזין מיד בכדור עומק את כריסטיאן פוליסיק. האמריקאי שלח כדור רוחב למייסון מאונט שסגר עניין. קאנטה שוב לא צוין בסטטיסטיקה – היה זה בישול שלפני הבישול בסגנון קווין דה בריינה.

בין לבין, קאנטה גם כמעט הבקיע את שערו הראשון העונה. הוא כבר בן 30, אבל המהירות בה דהר למתפרצת הייתה מתאימה ליוסיין בולט. הוא שרף את כל המגרש תוך שבריר שנייה, קיבל מסירה מהשותף הנאמן ורנר, ומצא את עצמו לבדו מול טיבו קורטואה. עם קצת יותר מיומנות, זה היה אמור להיות שערו הראשון העונה בכל המסגרות. אבל זו לא המיומנות של קאנטה. אף אחד לא מצפה ממנו להבקיע. הוא המנוע והמוח – והאוהדים מעריצים אותו על כך מאז לבש לראשונה את החולצה הכחולה ב-2016. אז הם חיכו לו ליד האצטדיון אחרי הניצחון המפואר על אלופת ספרד היוצאת, ושפכו המון בירה על המכונית הלבנה הקטנה שלו.

רכבו של קאנטה הפך כבר מזמן לאגדה בפני עצמה. כאשר חתם בלסטר, הוא חשש לנהוג בצד שמאל, ושקל להגיע לאימונים ברגל. חבריו לקבוצה הסבירו לו שזה רעיון לא מוצלח, אז הוא הלך וקנה מיני קופר יד שנייה. היתרון הראשון שלה היה טריוויאלי – אין חשש לשרוט אותו קלות. היתרון השני מאפיין במיוחד את קאנטה – הוא נהנה מהעובדה כי איש לא העלה בדעתו שכדורגלן יכול לנהוג באוטו כה צנוע. רכבי היוקרה מושכים תשומת לב, אבל הצרפתי רצה תמיד להימנע ממנה. זה הצליח לו עד שלב מסוים, אבל מספר ראיונות בהן נחשפה מיני קופה במלוא הדרה גרמו לאוהדים לחפש אותה ברחובות. עכשיו הוא כבר לא יכול להתחמק ממעריצים. לעומת זאת, על המגרש אף אחד לא מסוגל להתחמק ממנו.

הסיבולת של קאנטה לא יודעת גבול. אולי זה התחיל עוד בגיל 7, כאשר הוא ניצל את המונדיאל הביתי ב-1998 כדי ללכת ברחבי פריז ולאסוף אינספור פחיות ובקבוקים שהותירו התיירים. הוא בא ממשפחת מהגרים ענייה, נאלץ להתפרנס לבדו מגיל צעיר מאוד, וגם איבד את אביו כאשר היה בן 11. בכדורגל, שום דבר לא הגיע בקלות, ומבנה גופו הצנום הרתיע מאוד את הסקאוטים. הם אולי שמו לב להספק העבודה המרשים שלו, אבל לא רצו לתת לו הזדמנות – והנער נכשל בכל המבדקים הרבים באקדמיות, כולל קליירפונטיין המפורסמת בבירת צרפת. אז בשלב מסוים, כאשר הבין כי הסיכוי להפוך את הכדורגל למקצוע, הוא הלך ללמוד ראיית חשבון.

וזה מתאים לו, כי קאנטה לא אוהב לדבר. שותפו לחדר בבולון מהליגה השלישית העיד כי לא ניתן היה להוציא ממנו מילה. כך היה גם בקון, בשורותיה הפך למקצוען בגיל 22 ואיתה עלה לליגה הבכירה בחלוף שנה. כך היה גם בלסטר, אליה הגיע בזכות הסקאוט סטיב וולש. הרושם הראשוני של השחקנים היה כי מדובר בשחצן שמתרחק ממגע. הרושם השני היה שונה ב-180 מעלות, כי החיוך הכובש של קאנטה חושף את הצניעות והפתיחות שלו. הוא השחקן הכי קבוצתי שאפשר לדמיין, אשר מוכן למלא את כל ההוראות של מאמניו. אין לו אגו, וזו תכונתו החשובה ביותר.

עם זאת, קאנטה ממש לא פראייר. פול פוגבה טוען: "אנגולו מרמה המון כשאנחנו משחקים קלפים". בכלל, הקשר יודע בדיוק מה הוא רוצה, ויודע לעמוד על דרישותיו. כך, למשל, כאשר חתם בלסטר הוא דאג להכניס לחוזהו סעיף שחרור בגובה 25 מיליון ליש"ט. הוא נראה מופרז נכון לרגע הגעתו, אך אחרי הזכייה הסנסציונית באליפות כבר בעונתו הראשונה הוא הפך למחיר מצחיק ביותר. הנהלת השועלים עשתה שמיניות באוויר על מנת לשכנעו להישאר, אך לשווא. "הבנתי שיש לי אופק התקדמות טוב יותר בצ'לסי, ואסור לפספס את ההזדמנות", הוא אמר – ועבר ללונדון כדי לזכות באליפות אישית שנייה ברציפות.

ושם הוא גם נשאר, למרות ההצעות המפתות – במיוחד זו של פריז סן ז'רמן בעידן טוכל. הגרמני רצה לבנות את מרכז המגרש סביב היכולות הנדירות של קאנטה, אך זה לא הזיז לכוכב שהרגיש נוח יותר בקבוצתו הנוכחית. "לא הייתי מעוניין בכך, כי אני מאושר בצ'לסי", הוא הדגיש – וזה היה סוף הדיון. אז בפברואר הגיע דווקא טוכל למועדון של קאנטה, ולא להיפך – ושמחתו לא ידעה גבול.

"חלמתי על השחקן הזה, השתוקקתי לאמן אותו, ועכשיו הוא שלי. הוא אדיר בכל קנה מידה, בדיוק השחקן שנדרש על מנת לזכות בתארים. והוא זכה בכל דבר, אפילו בגביע העולם, אבל לא בליגת האלופות. עכשיו הגיע הזמן", אומר טוכל. באמת הגיע הזמן. ואז, ביוני, הוא ינסה לזכות בתואר נוסף שעדיין חסר לו – אליפות אירופה יחד עם נבחרת צרפת. מי יודע, אולי 2021 תהיה השנה הטובה ביותר בקריירה המטריפה של קאנטה.