אליסון בקר חזר לברזיל, באיחור של 3 חודשים. הוא רצה להיות שם בסוף פברואר, אחרי שאביו טבע באופן בלתי צפוי באגם ליד ביתו, אבל הגבלות הקורונה לא אפשרו זאת. כל הבדיקות שעשה שוער ליברפול, בניסיון לעקוף את התקנות הנוקשות, הן בבריטניה והן במולדתו, לא נשאו פרי – והוא נאלץ לוותר על ההשתתפות בהלוויה.
הייתה זו תקופה איומה עבורו, והגעגועים למשפחה רק גברו עם כל יום שחלף. אבל עכשיו הוא שם – ועל תקן גיבור גדול עוד יותר, לנוכח ההתפתחויות בפרמיירליג במחזורים האחרונים. הוא תמיד היה אליל. מאז קיבל את האפודה הראשונה של הנבחרת ב-2016, לא איכזב אליסון את האוהדים, והמשיך לגבור בקרב ראוי והוגן את אדרסון ממנצ'סטר סיטי על הזכות לעמוד בין הקורות.
בקופה אמריקה הביתי ב-2019, למשל, הוא ספג שער אחד בלבד ב-6 משחקים בדרך לזכייה של ברזיל. גם השער ההוא שספג היה בפנדל. ואולם, הטרגדיה האישית ומה שקרה אחריה מובילים אותו למעמד אחר לגמרי. הוא כבר לא סתם שוער מצוין. הוא עשוי להיות השחקן הנערץ ביותר של ה"סלסאו" – הרחק לפני ניימאר. כי אפילו הלהטוטן של פריז סן ז'רמן לא כבש העונה שער חשוב ודרמטי כמו אליסון.
כאשר הלך אביו לעולמו, הייתה שרויה ליברפול במשבר מקצועי עמוק. היא ספרה כבר ארבעה הפסדי ליגה רצופים בפברואר, והוסיפה אליהם עוד שני כישלונות בבית בתחילת מרץ, מול צ'לסי ופולהאם מהתחתית. לאור זאת, סיכוייה של האלופה היוצאת להעפיל לליגת האלופות נראו קלושים, ונדרשה סיומת יוצאת דופן על מנת לשנות את המומנטום ולהחזיר את האדומים של יורגן קלופ למאבק.
המאמן הגרמני איבד בעצמו את אימו בתחילת פברואר, וגם הוא לא הצליח להגיע להלוויה בגלל אותן הגבלות. הטרגדיה של אליסון הפכה אותם לשותפי גורל וקירבה ביניהם. ביחד, הם חוללו נס ספורטיבי קטן. הם היו צריכים לתמוך זה בזה, וקלופ העניק לאליסון את כל הגיבוי האפשרי, אחרי שטעות ביזארית שלו מול אסטון וילה הובילה לשער של אולי ווטקינס. האדומים חזרו וניצחו 1:2 בזכות גול של טרנט אלכסנדר-ארנולד בזמן פציעות, וזה היה רק הפרומו להצגה האמיתית בתוספת הזמן. את הרגע הבלתי נשכח הזה סיפק אליסון ב-16 במאי במשחק מול ווסט ברומיץ'.
מאי היה חודש נהדר מבחינתו מכל הבחינות. בנו השלישי נולד שבוע לפני המפגש מול הקבוצה של סם אלרדייס – וההריון של אשתו הרי היווה את הסיבה המרכזית לכך שלא התאפשר לו לנסוע להלוויה מלכתחילה. התוספת החדשה למשפחה החזירה את החיוך לפניו של השוער, והוא היה מוכן למעשה הגבורה. ליברפול כבר ידעה אז שהיא תהיה בליגת האלופות רק אם תנצח בכל המחזורים שנותרו לסיום העונה. היא הייתה תלויה בעצמה, אבל קבוצת התחתית שכבר הייתה בדרך לליגת המשנה מתחת לקו האדום כמעט גזלה ממנה שתי נקודות יקרות.
"חלקי בשער היה כי לא מנעתי ממנו לדהור לרחבה", אמר בדיעבד קלופ עם ההומור המיוחד שלו. אליסון, אשר איש לא דימיין עד כמה משחק הראש שלו משובח, רץ במהירות לאורך כל המגרש כאשר ליברפול קיבלה קרן עמוק בזמן פציעות – ונגח פנימה. היה זה שער הנגיחה הראשון של שוער כלשהו בתולדות הפרמיירליג, והוא גם היה קריטי.
אליסון הקדיש אותו, כמובן, לאביו המנוח. "אלוהים הניח את ידו על ראשי היום", הוא אמר. אחרי שריקת הסיום, הוא התחבק ארוכות עם קלופ, והיה זה הרגע המרגש של העונה כולה. האליפות של מנצ'סטר סיטי מצוינת, הזכייה של לסטר בגביע מרעננת, והיו עוד הרבה אירועים שהלהיבו אותנו – אבל זה עולה על הכל. בעוד עשור או שניים, כאשר ניזכר בעונת 2020/21 בפרמיירליג, זו התמונה שנזכור. השער של אליסון יהפוך למיתוס.
"אני בטוח שכולם בברזיל בוכים עכשיו מאושר", אמר אנדי רוברטסון. הוא צדק, כמובן. ועכשיו, אחרי האיחוד המשפחתי המיוחל בתום חודשים של סערת רגשות, יתפנה השוער למשימות על כר הדשא במדים הלאומיים. תחילה יש לו עסק עם אקוודור (בלילה שבין שישי לשבת, 03:20, שידור ישיר בספורט2) ופרגוואי (בלילה שבין שלישי לרביעי, 03:20, שידור ישיר בספורט1). במוקדמות המונדיאל – ואם תיקלע ברזיל לפיגור בדקות הסיום, כל הפרשנים, השדרים והאוהדים יצפו ממנו לעלות למעלה במצבים הנייחים. זה כבר לא נשק סודי. זו כבר המומחיות שלו.
ואז, ללא מנוחה נוספת, הוא ינסה לזכות שוב בקופה אמריקה, אשר הועבר למרבה האירוניה המרה לברזיל מוכת הקורונה דווקא בשל מגיפת הקורונה. שנת 2021 התחילה בטרגדיה גדולה, אבל היא ממשיכה הרבה יותר טוב מבחינת אליסון, והיא עוד עשויה להיזכר כאחת הטובות בחייו מבחינה מקצועית. מאי היה שלו, ואולי יוני יהיה שלו גם כן.
מה דעתך על הכתבה?