נבחרת ויילס צלחה פעם נוספת את שלב הבתים של היורו, בניגוד לרוב התחזיות, ואוהדיה פיתחו תיאבון. אם ב-2016 גארת' בייל וחבריו הגיעו עד לחצי הגמר, למה לא הפעם? כמה מהם, שהיו במשחקים הראשונים מול שווייץ וטורקיה בבאקו ואז דילגו על המפגש עם איטליה ברומא, החליטו לעשות את המסע לאמסטרדם כדי לראות את נבחרתם בשמינית הגמר מול דנמרק. הם טסו מבאקו דרך רוסיה, אבל בשדה התעופה באמסטרדם נתקלו בחומה בצורה.
"הייתי תחת הרושם שאם אני מגיע ממדינה כזו שלא נמצאת ברשימת המסוכנות, אז אוכל להיכנס", סיפר אחד האוהדים הוולשים שכנראה לא היו מודע למגבלות הקורונה בהולנד. "בשדה בדקו את הדרכון שלי, ראו שאני אזרח בריטי ואסרו עליי להיכנס. חיכינו שלוש שעות עד שאמרו לנו שעלינו לחזור הביתה כי בריטניה לא ברשימת המדינות הבטוחות. כבר עדיף היה לנו להישאר בבאקו ולקוות שהנבחרת תחזור לשם לרבע הגמר".
הכעס רק גבר כאשר הוולשים גילו שלאוהדי היריבה דנמרק דווקא יש פרצה המאפשרת כניסה להולנד. גם דנמרק הוגדרה כמדינה בעלת סיכון גבוה, מה שמחייב תיירים משם להישאר עשרה ימים בבידוד עם הגעתם, אבל מכיוון שמדינתם היא חלק מהאיחוד האירופי (בניגוד לבריטניה שפרשה) אז הם יכולים לעקוף את המגבלות באמצעות גיחה ל-12 שעות בלבד. "טכנית, אפשר להיכנס", הסביר אריק רסמוסן ממשרד החוץ הדני, אף על פי שהמלצת השלטונות היא להישאר בבית. "עושים בדיקה מהירה לפני הנסיעה לאצטדיון, צופים במשחק ויוצאים מהמדינה תוך 12 שעות".
יורו 2020 היווה מטרד מבחינת אוהד הנבחרות המצוי עוד הרבה לפני דחייתו. אירוע שמתפרש על פני 11 מדינות פוגע בייחודיות של הטורניר וכמובן מקשה על החוויה גם מבחינה לוגיסטית. השילוב הקטלני עם ימי הקורונה – בצירוף חוסר הסדר, האפליה והמסרים הסותרים – כבר יצר פארסה שהולכת ומתעצמת כעת בשלבי ההכרעה.
משחקי היורו בישרו על חזרת הקהל למגרשים, אחרי שברוב המדינות המארחות הוא נעדר במשך 15 חודשים. אמנם רק בבודפשט התאפשרה תפוסה מלאה ובכל יתר האצטדיונים מספר הצופים הוגבל, אבל בכל זאת הייתה אווירה של כדורגל. של שמחה. עכשיו, אחרי שבאירופה התרגלו מחדש לראות כדורגל עם קהל, אפשר לדבר על הבעיות.
אחרי הביטול של בריסל כעיר מארחת והשינויים שכפה משבר הקורונה, אצטדיון וומבלי קיבל לא פחות משבעה משחקים. בשלב הבתים אושרה תפוסה של 25 אחוזים מהיציעים והציפייה הייתה שהכמות תגדל, אלא שאז חלה עלייה בתחלואה בעקבות זן דלתא ההודי והעניינים הסתבכו מבחינת הממשלה הבריטית שלא יכלה לאשר שינוי.
היו דיווחים על רצון להזיז את חצאי הגמר לבודפשט, ראש ממשלת איטליה דרש להעביר את הגמר לרומא וגם באופ"א ניצלו את המצב כדי להגביר את הלחץ על הבריטים, שחששו לאבד את האירוח (והכסף כמובן) עד שלבסוף התרצו. אחרי שנכנסו בערך 20 אלף איש למשחקיה של אנגליה בשלב הבתים, לשמינית הגמר של הנבחרת המקומית מול גרמניה יוכלו להגיע כ-45 אלף ולחצאי הגמר והגמר כ-60 אלף. "זה מתכון לאסון", זעמו מומחי רפואה והזהירו מפני התפרצות נוספת שתדחה (שוב) את היציאה ממגבלות הקורונה ב-19 ביולי. אבל זה לא נגמר כאן.
הבריטים נכנעו ללחץ והחריגו כ-2,500 בכירי אופ"א ופיפ"א, כולל כאלה ממדינות אדומות. בעוד אוהדים ממדינות שונות לא יכולים להיכנס בלי בידוד של עשרה ימים וחייבים להציג בדיקה שלילית עדכנית או הוכחה שהם מחוסנים (שתי מנות חיסון שהאחרונה היא שבועיים לפני המשחק), אנשי החליפות יזכו להנחת VIP. "אם לא היינו מאשרים את ההחרגות, היינו מאבדים את האירוח", ניסה להסביר בכיר בממשל לתקשורת הבריטית. "הם יהיו בבועות, יעברו בדיקות יומיות והבטיחו לנו שייצאו רק למשחקים ולא למסעדות. נותר רק לקוות שיעמדו בהסכם". באופוזיציה כמובן מחו על העדפת האליטות וקבעו: "יש חוק אחד לאנשים החשובים וחוק אחר לכל היתר".
בזמן שבכירי אופ"א מכינים מזוודות לקראת הטיסה ללונדון, האוהד הפשוט נאלץ להישאר בבית. קרואטיה וצ'כיה שלחו מאות בודדות לוומבלי וגם מאיטליה יגיעו מעטים – רובם כאלה שכבר נמצאים בשטחי הממלכה. אוסטריה, היריבה של איטליה בשמינית הגמר, ניצחה ביורו לראשונה בתולדותיה ועברה שלב בטורניר גדול בפעם הראשונה מאז מונדיאל 1982, אבל החגיגה רחוקה מלהיות שלמה מבחינתה. "בקושי יהיו אוהדים אוסטרים בוומבלי, גם מאיטליה לא יבואו", התלונן המאמן פרנקו פודה. "אנחנו רוצים את האוהדים איתנו בהישג הזה. לא הגיוני מבחינתי לשחק בלונדון".
אחרי המפגש האיטלקי-אוסטרי, גרמניה תגיע כאמור לשמינית הגמר בוומבלי וגם שם חוששים. "כדורגל זה נחמד, אבל אתם לא חייבים לראות אותו בלונדון", המליץ שר הבריאות יינס ספאן במחשבה על חצי הגמר והגמר, עוד לפני שידע שנבחרתו תשחק בוומבלי כבר ביום שלישי. אחרי שזה נקבע, בגרמניה מיהרו לפרסם אזהרת מסע, אם כי האוהדים בכל מקרה לא יכולים להספיק לרצות את זמן הבידוד הדרוש לפני המשחק. לפיכך, ההתאחדות החלה להציע כרטיסים לגרמנים שחיים בלונדון כדי שבכל זאת השחקנים של יואכים לב יזכו לתמיכה כלשהי.
אנגליה, הנבחרת הרביעית שמשחקת בוומבלי בשמינית הגמר, זכתה מהבחינה הזו. היא נשארת במקום בו קיימה את כל משחקי שלב הבתים, בתקווה לחזור ללונדון גם לחצי הגמר ולגמר. המצוקה הרגעית, אם נבחרת שלושת האריות תצליח לחלוף על פני גרמניה, תהיה ברבע הגמר, אותו היא תקיים באולימפיקו. כדי להיכנס לרומא נדרשים חמישה ימי בידוד, ובין השמינית לרבע מפרידים ארבעה ימים בלבד. עבור האוהדים הנאמנים שרוצים להיות לצד נבחרתם בכל רגע, משמעות הטיסה לרבע הגמר היא ויתור על שמינית הגמר וגם על חצי הגמר, שכן גם החזרה לבריטניה מחייבת בידוד.
בגלל המצב הזה, לא מעט אוהדים אנגלים שרכשו כרטיסים מבעוד מועד לרבע הגמר, מציעים אותם למכירה ברשת. כך נוהגים גם כאלה שהימרו שנבחרתם תגיע למינכן בשלב שמונה האחרונות ובכל מקרה אינם מורשי כניסה לגרמניה בעת הקורונה. הסיטואציה כולה מבלבלת. מצד אחד, מגדילים את התפוסה באצטדיונים ורופאי אופ"א מצהירים שאין כל בעיה לנוע בהתאם לנהלים, ומצד שני המדינות עצמן ממליצות לא לצאת ומגבילות כניסה. ניסיון של ללכת עם ולהרגיש בלי.
בדנמרק נבהלו מכך ששלושה אוהדים מקומיים נמצאו חיוביים לווריאנט ההודי אחרי שנכחו במשחק מול בלגיה, ובשל כך הורו ל-4,000 אוהדים נוספים ששהו באותם יציעים ללכת להיבדק. בסנט פטרסבורג סגרו את הפאן זון (אזור האוהדים) בעקבות עלייה של 30 אחוזים בתחלואה, בפינלנד זיהו זינוק מחשיד לאחר חזרת האוהדים מרוסיה ובגלזגו נרשמה עלייה מדאיגה במוקדי ריכוז קהל הכדורגל. גם שם רק מחכים שכל זה ייגמר.
מה דעתך על הכתבה?