היורש: דונארומה צריך להוכיח שהוא הראוי להמשיך את דרכו של בופון

כשנבחרת איטליה התמודדה בשבת האחרונה מול אוסטריה בשמינית גמר יורו 2020, פאולו מלדיני חגג יום הולדת, ובארץ המגף נזכרו בכרזה המשעשעת עליה הופיע פעם דיוקנו של המגן האגדי. "שוער נבחרת איטליה – העבודה הכי קלה בעולם", נכתב שם. ואולי היה זה הומוריסטי, אבל יש בבדיחה הזו גם קצת אמת. כאשר ההגנה של איטליה במיטבה, וזה קרה לא מעט בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה, האיש בין הקורות פשוט נשאר מובטל. כפי שאמר דינו זוף בן ה-79 אחרי משחק הפתיחה מול טורקיה: "גם אני הייתי יכול לעמוד בשער ושום דבר לא היה משתנה".

זוף, שנהנה בזמנו מעורף מדהים בעצמו, מחזיק בשיא מיוחד של 1143 דקות רצופות ללא ספיגה במדי סקוואדרה אזורה. מבחינה אישית, זה עדיין שלו, אבל קבוצתית הצליחה בשבת נבחרת איטליה לשבור אותו ולהעמיד את ההישג החדש על 1168 דקות רצופות מבלי להוציא כדור מהרשת. הוא פשוט התחלק בין ארבעה שוערים – לא רק ג'אנלואיג'י דונארומה שיחק בתקופה זו, ולשוער הראשון שייכות "רק" 987 דקות מהשיא. היתר מתחלקות בין סלבטורה סיריגו, אלסיו קראניו ואלכס מרט.

זוף, השוער האגדי הוותיק, דווקא עודד את דונארומה לשבור את שיאו גם בעצמו. "כדי לעשות את זה, הוא צריך לשמור על רשת נקייה עד לחצי הגמר, ואני אהיה מאושר מאוד, כי פירוש הדבר הוא שנעלה לגמר", הצהיר. ואולי איטליה עדיין תגיע למעמד החשוב ב-11 ביולי, אבל הרצף של דונארומה נקטע בהארכה מול האוסטרים, כאשר סאשה קלאיידז'יץ' המחליף נגח בזינוק לאחור והכניע את השוער הצעיר שהופתע ולא הגיב בזמן. ואם להיות כנים, הרי שדונארומה ספג גם במחצית השנייה מנגיחה של מרקו ארנאוטוביץ', אבל אז התברר למזלו שהחלוץ היה בנבדל של סנטימטרים, והשער בוטל.

כל איטליה נשמה אז לרווחה, ובמיוחד דונארומה, שלא הציל את נבחרתו ברגע האמת החשוב עד כה. קשה לקבוע שהשערים של ארנאוטוביץ' וקלאיידז'יץ' היו באשמתו, אבל הם הדגישו עד כמה משרת שוער איטליה תובענית בכל זאת. אמנם נכון – אין לדונארומה הרבה עבודה בטורניר הזה. הוא כמעט ולא נדרש לבצע הצלות מול טורקיה, שווייץ ו-וויילס בשלב הבתים, והאיטלקים הצליחו לשמור את הסכנה הרחק משערם, בעיקר בזכות החזקת כדור יעילה. אלא שכל מעידה שלו עלולה להיות קריטית, וכל פעולה נבחנת בזכוכית מגדלת – פשוט כי אין הרבה כאלה. כעת, אחרי שעברו את אוסטריה למרות הבעיות, הם ניצבים בפני האתגר הגדול ביותר בדמותה של בלגיה, אותה הם יפגשו הערב (שישי) ברבע הגמר. הייתכן שדונארומה יספוג לראשונה יותר משער במדים הלאומיים?

כן, קראתם נכון – זה לא קרה עד עכשיו. ב-30 משחקיו בנבחרת איטליה ספג ג'יג'ו 11 שערים בלבד, וגם זה במנות בודדות. ב-19 הופעות הוא שמר על רשת נקייה, וזה לא דבר של מה בכך. עם כל הכבוד העצום לחוליות ההגנה והקישור, יש לו חלק לא מבוטל במאזן הפנומנלי הזה, אשר הופך את איטליה למועמדת רצינית לזכייה באליפות אירופה. ג'אנלואיג'י בופון ספג רק פעמיים בדרך לזכייה במדליות הזהב במונדיאל 2006 – וגם אז דובר בשער עצמי מגוחך ופנדל. ייתכן כי דונארומה יצטרך לשחזר את המופעים האלה כדי לקחת את הכחולים לתואר נוסף בחלוף 15 שנה, וספיגה אחת כבר יש לו. נגד הבלגים, יש צורך להתחיל רצף חדש, וזה לא יהיה פשוט גם אם קווין דה בריינה ואדן הזאר לא יהיו כשירים בגלל פציעות.

חוץ מזה, יש אוהדים שמחכים לו בפינה. הדרך בה בחר לעזוב את מילאן כשחקן חופשי, ועוד כדי לחתום על חוזה עתק בפריז סן ז'רמן, צורמת לרבים שרואים בו כעת שכיר חרב נטול ערכים שמעוניין רק בכסף. התדמית הזו הודבקה לו כבר ב-2017, כאשר איים לעזוב את הרוסונרי בפעם הקודמת, בניצוחו של הסוכן השערורייתי מינו ראיולה. אז פיזרו עליו מהיציעים תמונות של שטרות במשחק נבחרת, ובסופו של דבר בחר השוער הצעיר להישאר בקבוצה שגידלה אותו, וגם בכה בחדר ההלבשה בגלל הקללות שנשמעו לעברו. עכשיו הוא בוגר יותר, ומייחס חשיבות פחותה יותר למבקרים, אך עדיין לא נעים להיות מטרה לשריקות בוז – וזה מה שקרה כאשר הוחלף לקראת סיום המפגש מול הוולשים כדי לתת לסיריגו כמה דקות על הדשא.

את תווית רודף הבצע לא פשוט למחוק, והבחירה במועדון הממומן בכסף קטארי רק מחזקת אותה. המעבר לליגה הצרפתית, שלא נמצאת באור הזרקורים, מעצימה את התחושה כי לדונארומה אין מוטיבציה לשחק ברמה הגבוהה ביותר על בסיס שבועי. מצד שני, אפשר לראות את זה גם אחרת. בגיל 22, הוא צבר כבר 251 הופעות במדי מילאן בכל המסגרות, ב-6 עונות מלאות, אבל עדיין לא התכבד לשחק בליגת האלופות. סן ז'רמן מעניקה לו כרטיס ודאי לצ'מפיונס ליג בכל שנה, ויש גם יציבות לטווח הארוך, בניגוד לטלטלות התכופות במילאן.

בראיונות, דונארומה דווקא מגלה שאפתנות גדולה מאוד. "החלום הגדול הוא לזכות בכדור הזהב. אתן את כולי למען כך, ונראה מה אפשר לעשות. המטרה הגדולה היא לזכות בתארים רבים ככל הניתן, במיוחד עם הנבחרת. כדורגל הוא התשוקה שלי, ואני מקווה לשחק עד גיל 40 לפחות". ההקבלות לבופון ברורות, והקיץ זו ההזדמנות הראשונה שלו להוכיח שהוא היורש הראוי.

בופון אמנם עושה בעצמו כותרות עם החזרה המרגשת לפארמה, אבל זה הטורניר הגדול הראשון של איטליה בלעדיו מאז יורו 2000. אז, לפני 21 שנה, היה פרנצ'סקו טולדו הגיבור הגדול של הנבחרת, במיוחד בכל הקשור להדיפת הפנדלים מול הולנד בחצי הגמר, אבל גם ב-0:2 על בלגיה בשלב הבתים. בסך הכל, ספגו האיטלקים שני שערים בלבד בדרך לגמר, עד שנכנעו לצרפת בגלל שער שיוויון של סילבאן וילטורד בזמן פציעות ושער זהב של דויד טרזגה. מלדיני היה הקפטן, אבל עבודת השוער האיטלקי ממש לא הייתה הכי קלה בעולם. היא הייתה אכזרית למדי.

דונארומה היה אז בן שנה – עדות נוספת לקריירה המדהימה של בופון. עכשיו זה התור של הדור הצעיר, והרחק מהאולימפיקו של רומא כבר לא ישמע ג'יג'ו את שריקות הבוז. צרפת של דידייה דשאן בחוץ, וחלום הזכייה מרגיש מציאותי למדי. אבל הבלגים… לבלגים יש תכניות משלהם. הפעם, יש להאמין, תהיה לדונארומה עבודה מרובה, ואם יעמוד באתגר זה רק יחזק את מעמדו.