בשבת נכתב עוד פרק באגדת אנתוני וואקמה בטרבזונספור. מובילת הליגה הטורקית יצאה למשחק חוץ קריטי באיסטנבול נגד האלופה בשיקטאש, אשר ידעה כי שלוש נקודות יהיו קריטיות במאבקה הנואש לשמור על הכתר. הנשרים היו טובים יותר לאורך ההתמודדות ושלחו את רוב השחקנים קדימה בזמן הפציעות במטרה להשיג את הניצחון המיוחל. במקום זאת, הם ספגו התקפה מתפרצת קטלנית, והקיצוני הניגרי סיפק בישול לחלוץ הדני אנדראס קורנליוס כדי לקבוע 1:2 לאורחת. שבוע אחרי שהבקיע את שער הניצחון הדרמטי על ריזספור, שוב אירגן וואקמה את החגיגות, והפער בפסגה צמח כבר לשבע נקודות. עם מאזן אדיר של תשעה ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו ב-12 המחזורים הראשונים, טרבזונספור מרגישה שזה חייב להיות בידיים שלה.
זה התואר שהיא לא ראתה מאז 1984. הבצורת נמשכת כבר 37 שנה, והאוהדים על שפת הים השחור ידעו בעיקר אכזבות. פעמים רבות מדי התנפצו תקוותיהם כאשר טרבזונספור קרסה ברגעי האמת, או כאשר היריבות הגדולות מהבירה "גנבו" להם את התהילה כהגדרתם. זכורה במיוחד הפרשה במסגרתה הואשמה פנרבחצ'ה בהטיית משחקים בעונת 2010/11, אז סיימו השתיים בשוויון נקודות, והצהובים-כחולים חגגו בזכות יתרון במפגשים הישירים. אופ"א השעתה את פרבחצ'ה מליגת האלופות בשל אי הסדרים, וטרבזונספור שיחקה במפעל במקומה, אבל את האליפות היא לא קיבלה, והרצף האומלל רק הלך והתארך.
זוהי קבוצה מיוחדת במינה. טרבזונספור רואה את עצמה כחברה לגיטימית בטופ-4 של הכדורגל הטורקי, לצד גלאטסראיי, פנרבחצ'ה ובשיקטאש, אבל בבירה לא בדיוק חושבים כך. יש בטרבזון גאווה מקומית עצומה, אך היא מהולה ברגשי נחיתות, בצורך התמידי להוכיח את עצמם. במידה מסוימת, אפשר להקביל את מנטליות האוהדים המסורים לזו של מעריצי הפועל באר שבע. וואקמה יודע זאת מצוין. ב-2016 הוא היה הגיבור הגדול כאשר החבורה של ברק בכר קטעה רצף של 40 שנה ללא אליפות. ואחרי שהוסיף עוד שתי אליפויות לאוסף הפרטי, עזב וואקמה לטורקיה במטרה לסייע לטרבזונספור לבצע משימה זהה. הוא מקווה שזה לא יקח גם לטרבזונספור 40 שנה. 38 זה מספיק.
החיבור שלו לקהל בצפון טורקיה היה מיידי, כבר בקיץ 2018. בדיוק כמו בבאר שבע, כבש הניגרי את הלבבות בזכות הביצועים הנהדרים על הדשא והגישה החיובית. עם חיוך רחב על הפנים, מחויבות חסרת פשרות וצניעות, הוא היה הגיבור האולטימטיבי מהרגע הראשון. כבר בעונת הבכורה היו במאזנו 10 שערים ו-10 בישולים, והתנופה אף פעם לא נעצרה מבחינתו. ובעוד כוכבים זרים אחרים באו והלכו, וואקמה נשאר. הוא האריך את החוזה ב-2019, ודאג להזכיר בכל ראיון את החיבור החזק שלו לעיר ולאוהדיו. הנטייה להצטיין במשחקים הגדולים רק העצימה את הילתו.
Şimdi de Bay Beyin sahnede #Nwakaeme 🧠 pic.twitter.com/5jmhjR53Rl
— Trabzonspor (@Trabzonspor) August 16, 2021
Roma-Trabzonspor maçında, oğlu için Nwakaeme'nin formasını isteyen annenin hayali gerçek oldu. pic.twitter.com/wGihx6tLoA
— Yeni Şafak Spor (@yenisafakspor) September 24, 2021
"לוואקמה יש מקום מיוחד בלבבות. הוא תמיד נותן את המקסימום ומשחק היטב נגד כל יריבה", מספר לוואלה! ספורט יאקופ, אוהד מטרבזון. אוהד נוסף, אחמט, מסביר: "לא היה לנו שחקן כזה כבר הרבה מאוד זמן. הוא תחבולן אמיתי שמשחק בשביל הקהל, מתעלל במגנים ועושה מהם צחוק. אנחנו מתים על זה". "וואקמה רגוע ובטוח בעצמו על המגרש. הוא מנהיג אמיתי, ועכשיו הוא גם סגן הקפטן. כל קבוצה שרוצה לזכות באליפות זקוקה לכוכב כמוהו. כאשר לא הולך לנו, הוא לוקח את העסק על כתפיו ומייצר משהו", טוען דוגוש, אוהד נוסף. במהרה, הוא זכה לכינוי "מר מוח", בגלל ראשו המגולח ותבונתו. גם המועדון עצמו משתמש בביטוי הזה – הוא הפך למזוהה מאוד עם וואקמה.
אפילו כאשר הקבוצה לא מצליחה, מסוגל וואקמה לייצר כותרות חיוביות. כך היה כאשר נכנעה טרבזונספור לרומא במפגש הכפול במוקדמות קונפרנס ליג באוגוסט. על אף התבוסה 3:0 בגומלין באולימפיקו, נתן הניגרי הצגה באגף השמאלי, וז'וזה מוריניו – שנהנה אז מעצמו בימיו הראשונים בקדנציה החדשה – החליט לרוץ אחריו ליד הקו כדי "לעזור לשמור עליו". אחרי שריקת הסיום, ניגש הפורטוגלי לוואקמה, קרא גם למגן הימני שלו ריק קארסדורפ, ושאל אותו בחיוך שובב: "תגיד טוני, אתה כל כך טוב, או שהוא כל כך גרוע?". "הוא יותר טוב ממני", השיב כוכב טרבזונספור, וכולם פרצו בצחוק.
היכולת להצטיין ולהוביל הפכה את וואקמה לדמות כה מרכזית עד שאוהדים אספו כסף כדי להקים לו פסל. היצירה מוקמה באוגוסט האחרון ליד תחנת דלק במרכז טרבזון. יוזם הפרויקט, אדם בירסן, סיפר: "רצינו להדגיש את אהבתנו כלפי מר מוח, האיש החכם שכה מזוהה עם טרבסונספור. הפסל עבד על זה במשך חצי שנה. אנחנו אוהבים את וואקמה אהבה עזה. הוא הכול בשבילנו, ואנחנו רק רוצים שימשיך לשחק ולהבקיע".
האם יתאפשר לו להמשיך גם בעונה הבאה? זו השאלה שמטרידה מאוד את אוהדי טרבזונספור בימים אלה. חוזהו המשופר של וואקמה, במסגרתו הוא מקבל בין היתר בונוסים נאים על כל שער ועל כל בישול, מסתיים בקיץ 2022, ונכון לעכשיו המגעים לחתימת המסמך החדש לא התקדמו. "אני אוהב מאוד את העיר ואת המדינה, ורוצה להישאר כאן עוד שנים רבות", הצהיר הניגרי, אולם צריך גם להזיז את ההנהלה בכיוון, וייתכן שלא כולם משוכנעים שם כי כדאי להעניק לו חוזה ארוך טווח – הרי במרץ הוא כבר יחגוג את יום הולדתו ה-33.
אז כדי לשכנע את המועדון, יצאו האוהדים בקמפיין גדול בטוויטר, עם האשטג מיוחד שדורש להעניק לו את החוזה המיוחל. באוגוסט ובספטמבר, כאשר נפוצה הקריאה ברחבי הרשת, נרשמו לפי אוהדי טרבזונספור 60 אלף ציוצים בנושא. "הוא אייקון. כולם הלכו, והוא נשאר. הוא צריך להישאר עוד ועוד", אומר אוזגורג'אן, אוהד מטרבזון.
Nigeria striker Anthony Nwakaeme has had statue built of him built by Trabzonspor fans in Turkey. Lovely. pic.twitter.com/RvDG9SI11U
— Bolarinwa Olajide (@iambolar) August 25, 2021
בינתיים, גל התמיכה העצום הזה לא זכה למענה, אבל אולי – אם הקול הציבורי וכל התרומה עד כה לא הספיקו – לפחות הביצועים בשבועות האחרונים יעזרו כדי לתת לו את החוזה המיוחל בהקדם האפשרי. עם חמישה שערים ושלושה בישולים ב-11 משחקים עד כה, וואקמה מסתמן כשחקן החשוב ביותר בדרך לפסגה. יש לו מתחרים ראויים מאוד – המפציץ היווני אנסטסיוס בקאסטאס לא מפסיק לחורר רשתות, ומארק האמשיק הסלובקי שהוחתם במהלך מפתיע בגיל 34 הפך למנוע אדיר במרכז המגרש. ובכל זאת, הם עדיין רחוקים מלקבל פסל – קל וחומר פסל עם הכובע המיוחד של אחמט סואט אוזיאזיג'י.
אוזיאזיג'י הוא המאמן החשוב ביותר בתולדות המועדון שהביא לו ארבע אליפויות, כולל הראשונה ב-1976 והאחרונה ב-1984. הכובע שנהג לחבוש הוא הסמל הכי מזוהה עם טרבזונספור, וזהו כבוד עצום עבור וואקמה שהאוהדים החליטו לשים אותו על ראשו ביצירת האמנות שלהם. במשך שנים, נהג אוזיאזיג'י לבקר במשחקי הבית של הקבוצה, אך בגיל 85 בריאותו לא מאפשרת זאת כרגע. "חשוב לנו מאוד לשבור את הבצורת ולזכות באליפות כל עוד הוא בחיים, כדי שיוכל לחזות בהישג ולהיות שותף", אומר מוסטפה, אוהד מטרבזון.
וואקמה מקרב את המועדון למוד הסבל למטרה הזו. בניגוד להאמשיק, שלא זכה להצעיד את נאפולי לאליפות הנכספת במהלך הקדנציה הארוכה בדרום איטליה, יש לניגרי ניסיון בקטיעת רצפים היסטוריים. אחרי ששמו נרשם באותיות זהב בהיסטוריה של הפועל באר שבע, הוא משתוקק לעשות אותו דבר גם על שפת הים השחור, ואחרי הדרמה הגדולה באיצטדיונה של בשיקטאש מרגישים גם הפסימיים ביותר בטרבזון – זו באמת עשויה להיות העונה שלהם.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק
