טיאגו לא זוכר את הביקור הקודם שלו בגודיסון פארק לטובה. שם, באוקטובר 2020, התחילו הבעיות שלו ושל ליברפול, אשר איימו להרוס את העונה כולה. מבחינת הקשר הספרדי, היה זה משחקו השני בלבד במדי ליברפול אחרי המעבר המתוקשר מבאיירן מינכן. בבכורה הוא קיבל רק מחצית מול צ'לסי בסטמפורד ברידג', אבל הספיק להותיר רושם אדיר וגרם לכל הפרשנים לצאת מגדרם.
זה אפילו לא היה קשה במיוחד, כי הכחולים בדיוק נותרו בנחיתות מספרית אחרי ההרחקה של אנדראס כריסטנסן וירדו לבונקר. ליברפול שלטה בכדור באופן מוחלט – וטיאגו מת על המשחקים כאלה. ב-45 דקות על הדשא, השלים הפליימייקר המחונן 75 מסירות וקבע שיא פרמיירליג חדש. הוא מסר יותר מכל שחקן צ'לסי, למרות שהיה על המגרש חצי מהזמן. האלופה דהרה ל-0:2, והפתיחה היתה חלומית מבחינתנו.
אלא שההמשך הפך לסיוט. טיאגו חלה בקורונה, נכנס לבידוד, החמיץ כמעט חודש, ושב רק לקראת הדרבי מול אברטון. יורגן קלופ שלח אותו הישר להרכב הפותח, אבל התוכניות השתבשו מיידית כאשר וירג'יל ואן דייק נפצע וקרע את הרצועות בברכו. העסק החמיר עוד יותר עם עבירה בוטה של רישרליסון על טיאגו, שגרמה גם לספרדי פגיעה בברך.
החלוץ הברזילאי הורחק, והקשר עוד נשאר על המגרש כדי לשלוח מסירת זהב לסאדיו מאנה. הסנגלי מצא את ג'ורדן הנדרסון שבעט פנימה, וליברפול חגגה 2:3 דרמטי, אבל אז – בום! – ה-VAR קבע כי מאנה היה בנבדל של מילימטרים. השער נפסל, טיאגו ירד כואב ומאוכזב, ובדיקה רפואית גילתה שהפציעה שלו חמורה בהחלט. הוא לא גמר את העונה כמו ואן דייק, אבל נעדר במשך יותר מחודשיים.
שתי הופעות בלבד בקבוצתו החדשה ב-2020? טוב, החודשים הראשונים של 2021 היו בעייתיים אפילו יותר. כי טיאגו אולי היה על הדשא, אבל הוא חזר בדיוק בשעת המשבר הקשה ביותר שחווה קלופ באנפילד. בהיעדר בלמים בריאים, הוסטו הנדרסון ופאביניו להגנה, והספרדי נדרש לעתים תכופות להחזיק את הקישור האחורי לבדו.
זו לא המשבצת הטבעית שלו, והוא לא בנוי לכך, קל וחומר מיד אחרי שהחלים מפציעה לא פשוטה. כושרו היה ירוד, רצף הפסדי הבית הלך והאמיר, והפרשנים ששרו לו שירי הלל במשחקו הראשון כבר סימנו אותו כחוליה החלשה. טיאגו, שהיה אמור לחזק קבוצה קרובה לשלמות, נתפס כמי שהחליש אותה.
זה הסתדר בהדרגה כאשר קלופ החל לסמוך על הצעירים בעורף, החזיר את הקשרים הקבועים למרכז המגרש, וליברפול יצאה מהבור כדי לסיים במקום השלישי בטבלה הסופית, אבל בשורה התחתונה היתה עונתו הראשונה של טיאגו באנפילד מאכזבת. העובדה כי סופסל בשני המשחקים מול ריאל מדריד כאשר האדומים הודחו ברבע גמר ליגת האלופות אמרה לא מעט. הרי מי מתאים יותר להיאבק ביריבה הלבנה המיתולוגית מאשר בוגר לה מאסיה? הקשר נכנס רק כמחליף במפגשים אלה, ולא הצליח להושיע.
ואז הגיעה גם האכזבה הגדולה באליפות אירופה. אחרי שצפה ביורו 2016 ובמונדיאל 2018 בעיקר מהספסל, קיווה טיאגו להיות שחקן מפתח במדים הלאומיים הפעם. זה ממש לא קרה. קוקה ופדרי קיבלו את המפתחות במרכז המגרש ועשו עבודה מצוינת – במיוחד הנער בן ה-18 מקאמפ נואו שביסס את מעמדו כאחד השחקנים הטובים בעולם בתפקידו. טיאגו הסתפק רק ב-4 הופעות כמחליף, וכעת כבר ברור שהקריירה הבינלאומית שלו לעולם לא תצדיק את ההבטחה העצומה.
זוכרים את המופע שלו כאן בישראל? טיאגו הוכתר לשחקן המצטיין באליפות אירופה עד גיל 23 ב-2013. בגמר מול איטליה באיצטדיון טדי בירושלים, הוא הבקיע שלושער במחצית הראשונה, הניף את הגביע כקפטן, וקרן מאושר במסיבת העיתונאים. בדיעבד, היה זה משחקו הטוב ביותר בחולצה האדומה של ספרד, וקשה להגזים בעוצמת הפספוס.
האיש שהיה אמור להיזכר כאחד השחקנים המובילים של העשור בתבל, לא עשה את זה. איש לא עירער על איכויותיו במהלך שבע השנים בבאיירן מינכן, אליה הגיע ב-2013 במחיר מבצע כהחתמה אישית ומרכזית של פפ גווארדיולה, אבל הוא לא הגיע לרמת כוכב על. ועכשיו הוא כבר בן 30. הזמן רץ מהר מדי.
באיירן לא רצתה לשחרר אותו בקיץ שעבר, אבל טיאגו הרגיש מיצוי בבונדסליגה, ובחר לצאת להרפתקה חדשה אחרי השמינייה לרשת ברצלונה והזכיה בליגת האלופות. בתום העונה הראשונה בפרמיירליג, ההימור הזה עלול היה להיראות כטעות, אבל קלופ תמך בו, וטיאגו עצמו העיד שהוא שלם עם ההחלטה. "אין לי ספק שעשיתי את הבחירה הנכונה", הוא טען לא מכבר, והתייחס בביטול לשמועות בתקשורת שקישרו אותו לחזרה אפשרית לבארסה. הוא רצה להוכיח את עצמו באנגליה, וליברפול זקוקה לו כרגע.
פציעה בעיתוי אומלל פגעה בו גם בתחילת השנה הנוכחית. אחרי ההצגה נגד לידס בספטמבר ציין גארי נוויל, שכה מזוהה עם מנצ'סטר יונייטד: "טיאגו מזכיר לי את פול סקולס. הוא היה השחקן שהרגיע את הכל במרכז המגרש כשצריך. טיאגו עושה בדיוק את זה" – אבל מתיחה בשריר השביתה אותו שוב לחודש וחצי. פציעות חיבלו גם בתחילת הקדנציה שלו בבאיירן, וחוסר המזל ניכר גם הפעם, אולם בימים אלה, כשהוא בריא סוף סוף, עלה טיאגו על הגל מחדש.
כי לפני שבוע הגיע השער מול פורטו. זה לא שער שרואים כל חודש. אולי גם לא כל שנה. הכדור שייט לרשת בגובה של כמה מילימטרים, אבל מעולם לא נגע בקרקע. היה משהו עוצר נשימה בביצוע המרהיב הזה. זו היתה הבעיטה המושלמת, ורק שחקן ברמה הגבוהה ביותר מסוגל לבצע אותי. תגובת הקהל לא איחרה לבוא. כמו אחרי הבכורה מול צ'לסי, כולם היללו את הספרדי. "יש דברים שרק טיאגו מסוגל לעשות. שחקן יפה ואלגנטי, כיף לצפות בו", אמר פיטר קראוץ'.
גם ב-0:4 על סאות'המפטון מצא טיאגו את הרשת, ובאנגליה מתחילים לזהות כי השילוב עם פאביניו מתגלה כאידיאלי. ב-13 המשחקים בהם פתחו השניים ביחד כקשרים, רשמה ליברפול 12 נצחונות ותיק ואחד. הם צפויים להיות על הדשא בדרבי הערב (22:15, ספורט2), וטיאגו יחזור לאיצטדיון בו נפצע לפני שנה. גם רישרליסון יהיה שם – הוא בדיוק סיים לרצות עונש השעיה. "זה משחק שגרתי מבחינתנו", הצהיר טיאגו, אבל זו סתם מלחמה פסיכולוגית. הוא יודע היטב עד כמה הקרב הזה מיוחד, ועד כמה הוא קריטי עבורו אישית.
מה דעתך על הכתבה?