אם יש משהו שהוא אנטי-מכביזם מוצהר, אפילו יותר מללבוש חולצה אדומה עם קלסתרונו של צ'ה גווארה ולהחזיק שלט שעליו כתוב "פושעי אוסישקין לדין", הרי זה רק לסחור בערך הליבה הכי חשוב ומרכזי שלך כאילו היה מטבע עובר לסוחר.
למרבה הפלא, מי שעושים את זה כרגע אינם הקומץ של אוהדי הפועל תל אביב, אלא דווקא ראשי המערכת הצהובה: שלשום (ראשון) הוציא המועדון הודעה לפיה "המנויים נחטפים". כמי שלא התכוון לרכוש מנוי למשחקי מכבי תל אביב, לא דחוף לי לבדוק האם אמת בפרסום או הגזמה פראית, מהסוג שמודיע לך ש"נשאר רק חדר אחד" כשאתה מתעניין בהזמנת חדר במלון דרך אחת הפלטפורמות המקוונות. מה שכן, ברור שהנהלת מכבי תל אביב קוראת אל הדגל, שכן בסגל עוד לא התבצע שום שינוי, אלא אם כן שחרורו של סקוטי ווילבקין, נסיך הגאות והשפל של הקבוצה בשנים האחרונות, נחשב שינוי לטובה.
מהרו לשריין מקומות >> https://t.co/oHklVzB61a pic.twitter.com/iPsEAxKXtA
— Maccabi Tel Aviv BC (@MaccabitlvBC) June 19, 2022
במילים אחרות, מכבי מבססת את תקוותיה למכירה מהירה של כרטיסי מנוי על הצוות המקצועי החדש-ישן שלה. לפיכך, אין אלא לבחון את מרכיביו:
בתפקיד המאמן איש שיש לו המון כדורסל בראש, אבל לצד כמה הישגים נאים, גם כישלונות צורבים. בכל הקשור למכבי תל אביב, הוא כבר ניסה ונכשל. זה לא אומר שייכשל שוב, כשהוא מבוגר ומנוסה יותר, אבל זה אומר שאין כל ערובה להצלחתו.
בראש הוועדה המקצועית הוצב המאמן הבכיר ביותר שהוציא הכדורסל הישראלי אי פעם משורותיו – ובהקשר של מכבי, הוא גם אחראי על אחד משיאי כל הזמנים שלה. חזקה על דיוויד בלאט הג'נטלמן שלא היה נוטל התחייבות שגדולה על מצבו הרפואי, אבל הוא חולה במחלה כרונית שעלולה להקשות על תפקודו השוטף במהלך העונה (שרק יהיה בריא וחזק, כמובן). נכון, הוא לא צריך להתרוצץ על הקווים, אבל מדובר באיש שזו הייתה עיקר מעלתו עוד כשהיה עוזר המאמן של פיני גרשון: לא נקודת המבט המרוחקת, אלא דווקא העבודה הצמודה עם השחקנים.
בתפקיד המנהל הספורטיבי מוסיף לכהן כדורסלן עבר ענק, שקריירת הניהול שלו עומדת בסתירה מוחלטת לימיו על הפרקט. אני לא יודע אם הכישלון המתמשך במכבי תל אביב צריך להיות רשום על שמו של ניקולה וויצ'יץ' – מה שבטוח הוא שבקבוצה אמיתית של ווינרים, כמו שהייתה פעם מכבי תל אביב, הוא לא היה שורד בתפקיד יותר משתי עונות.
הצלע הרביעית בצילומים שבהם חזינו ממסיבת העיתונאים היא לא רק סמל המכביזם, כי אם המכביזם עצמו: שמעון מזרחי. האיש שאוהדי מכבי מעריצים וכל שונאי מכבי אוהבים לשנוא. מה למדנו על הווינר האולטימטיבי של הספורט הישראלי בשנים האחרונות? בעיקר שקצת תש כוחו, בוודאי בכל הקשור בלהשפיע על המחויבות של הקבוצה להישגים. "מכבי של שימון" לא רק שלא הייתה מפסידה שלושה דרבים בעונה או מתבזה מול בני הרצליה – קבוצה שעולה בערך כמו שני זרים של מכבי, אלא שאם הייתה עושה כן – למשחק הבא הוא היה מעמיד את קבוצת הנוער של המועדון.
זה לא אומר שהרביעייה הוותיקה הזאת חייבת להיכשל, אבל זה אומר שלפחות כרגע מרחף מעליה סימן שאלה ענק. סימן שאלה שרק התעצם בעקבות הקרב האבוד על תומר גינת. תומר גינת הוא שחקן ישראלי מוכשר, שיש סיכוי שיהפוך לכוכב מקומי גדול. הוא עוד לא כזה – ואולי לא יהיה כזה לעולם. הוא בהחלט יכול להפוך לשחקן חשוב ומועיל בקבוצה טובה ומאוזנת, אבל מי שרצה להפוך אותו לאבן הפינה של מכבי החדשה, כאילו היה מיקי-מוטי בשחקן אחד, לא רק משלה את האוהדים אלא בעיקר גורם עוול לגינת עצמו. בעיקר כי מכבי זקוקה יותר מתמיד לאולסי וארל, פחות לחנן קרן (ותיקים, אנא הסבירו לנוער את הדימוי).
אז מה היה לנו? רביעייה של אסים-לשעבר, כל אחד בתחומו שקשה לדעת איך יתחברו ליחידה מנצחת, שלפחות בינתיים מופקדים על קבוצה שצריכה להיבנות מהיסוד, תהליך שעשוי לארוך זמן. הבעיה היא שמכבי ואוהדיה הם נרקומנים של הצלחות. הם לא הפועל תל אביב, ירושלים או חולון שנבנו, לצד הבלחות פה ושם, בעיקר על שיברון לב ותחושת אלטרנטיבה שהפכה לאופוזיציה לעומתית יותר מזו שאנו רואים בכנסת.
רוצים מכביזם? סליחה על הגשמיות, אבל המכביזם מתחיל בעומק הארנק, לא זה שנשלף כדי לפתות את גינת, אלא כדי להנחית כאן שחקנים שרק תקלות כאלה ואחרות הפרידו בינם לבין קריירה ב-NBA. כי אם יש דבר שהוא הפוך ממכביזם, זו לא השנאה כלפיו, אלא הצורך הנואש למסחר אותו כמקדם-מכירות.
מה דעתך על הכתבה?