רבות נכתב על המשבר המתמשך של יובנטוס, וכולם כבר מיהרו להספיד את הגברת הזקנה שהפסידה אפילו למכבי חיפה בליגת האלופות. לכן קצת קשה לאוהדי אינטר להביט בטבלה אחרי ההפסד ליריבה המושבעת ב"דרבי של איטליה", 2:0 ביום ראשון.
הם לא מסוגלים להאמין שבעונה כה עלובה לכאורה של יובה, היא בכל זאת מקדימה כעת את הנראזורי, עם 25 נקודות לעומת 24. גם רומא, שהפסידה ללאציו בדרבי וסובלת מחוסר יציבות קיצוני, מדורגת לפני החבורה של סימונה אינזאגי. מה זה אומר עליה, בעצם? האם אפשר להפסיק אפילו לחשוב על מאבק האליפות, כאשר הפער מנאפולי צמח ל-14 נקודות לפני המשחק מול בולוניה הערב (21:45, ספורט3)?
ויש נתון נוסף, מדהים אפילו יותר. הרבה יותר. תאמינו או לא, אבל אין באיטליה קבוצה שספגה יותר שערי חוץ מאשר אינטר. השחורים-כחולים הוציאו כבר 16 כדורים מהרשת ב-6 משחקים, כולל שלישיה מול לאציו, שלישיה מול מילאן (טוב, כאן זה היה "בחוץ" רק מבחינה טכנית), שלישיה מול אודינזה ושלישיה מול פיורנטינה. עד כמה זה חריג? מילאן, לאציו, אטאלנטה ויובנטוס ספגו פחות שערי חוץ במצטבר מאשר אינטר לבדה.
אז ההפסד ליובנטוס היה החמישי שלה מתחילת העונה, ב-13 מחזורים בלבד. בעונה שעברה כולה הפסידה אינטר 4 פעמים בליגה. בעונת האליפות ב-2020/21 היו לה 3 הפסדים. בעונת 2019/20, הראשונה של אנטוניו קונטה על הספסל, היו 4 הפסדים. אם כך, גם במונחים שלה עצמה, המאזן הנוכחי מעורר דאגה ובעייתי, כאשר אנחנו רק בנובמבר.
הפיאסקו מול הגברת הזקנה היה עגום במיוחד, כי הקבוצה נכנעה ללא תנאי. זו לא היתה גניבה מצד יריבה חלשה יותר על הנייר. הזברות גילו עליונות, וזה לא דבר של מה בכך כאשר כולם כה נהנים לבקר את מסימיליאנו אלגרי. לפתע, מאזן הכוחות בין השתיים כאילו חזר מספר שנים לאחור, כאשר אינטר סבלה מרגשי נחיתות ונתפסה כלוזרית. האם המחלה הזו טרם טופלה עד הסוף?
אז אינטר שוב נכנסה לאווירה של משבר, וזה מתסכל מבחינתה אחרי אוקטובר שהוגדר על ידי אינזאגי כ"חודש כמעט מושלם". יש הרבה צדק בדבריו, כי הקבוצה צברה 4 נצחונות רצופים בליגה עם משחק התקפי נאה בניצוחם של לאוטרו מרטינס ואדין דז'קו, שלא לדבר על כושר ההבקעה הנהדר של ניקולו בארלה שצבר בטחון עצמי גבוה והישווה כבר עכשיו את שיא הכיבושים העונתי האישי שלו.
הביצוע החשוב ביותר של הקשר הדינאמי והרב גוני הגיע, כמובן, בקאמפ נואו, שם סיימה הקבוצה בתיקו 3:3 מול ברצלונה, והיתה ראויה אף ליותר מכך. התיקו הזה היה קריטי וסלל את דרכה לשמינית הגמר, כי שבוע קודם לכן נוצחו הקטלונים 0:1 בסן סירו בתצוגה הגנתית מצוינת. כאשר נזכרים כיצד נוטרל רוברט לבנדובסקי, קשה יותר להבין מדוע במשחקים מסוימים נראה העורף של הנראזורי כמו סוג של מסננת, אבל באותו ערב הפגינו מילאן שקריניאר ואלסנדרו באסטוני משחק פנטסטי, וכך היא שרדה בית מאתגר מאוד על הנייר.
אינזאגי השלים, אם כך, העפלה שניה ברציפות ל-16 האחרונות, וזה הישג לא מבוטל בהתחשב בכך שקונטה כשל בליגת האלופות פעמיים ברציפות. ההצלחה הזו מונעת בשלב זה ביקורת חריפה יותר כלפיו על המצב בליגה, שם הוא לא השכיל בינתיים להגיע ליציבות הנדרשת על מנת לטפס לפסגה. המטרה לשמור על הכתר היתה ברורה מאוד אשתקד, אבל היריבה העירונית מילאן הקדימה את הנראזורי באופן סנסציוני למדי.
כעת, העסק נראה הרבה יותר גרוע, וגם המאבק על המקום ברביעיה הראשונה שמבטיח כרטיס מחודש לליגת האלופות לא יהיה טריוויאלי. אינטר הפסידה לכל המתחרות בצמרת שפגשה עד כה – לאציו, מילאן, רומא, וכעת גם יובנטוס – ואת כל נצחונותיה השיגה מול יריבות נחותות. סף השבירה נמוך מדי בתקופה זו, ונגד המאמן נטען שהוא לא גמיש מספיק על מנת לייצר תוכנית ב' כאשר השיטה המקורית לא מניבה תוצאות.
ההנהלה נמצאת באופן מובהק לצד המאמן ונותנת לו גיבוי ברור. "אנחנו צריכים ללמוד מהמשבר הזה כדי לתקן ולהחזיר לעצמנו את התכונות שאיבדנו בהשוואה לעונה שעברה. עתידו של אינזאגי הוא לא נושא לדיון עכשיו. קל להאשים אותו, אבל אנחנו צריכים להעריך את העבודה של כולם, כולל השחקנים. נצא מהמצב הזה ביחד. אינזאגי לא הגיע אלינו במקרה, והבעיות הנוכחיות יכולות לעזור לנו ללמוד ולצמוח מקצועית", אמר המנהל הספורטיבי בפה מארוטה עוד בתחילת אוקטובר, אחרי רצף תוצאות מאכזבות. מאז, הליקויים אכן לא בלטו במהלך רצף הנצחונות, עד שהתרחשה המעידה נגד יובנטוס שהחזירה את החששות.
"אינזאגי הוא מאמן מצוין. היו לנו רגעים קשים, אבל הוא לקח את הדרך הנכונה והראה שהוא מסוגל לעמוד בלחצים. כאשר דברים משתבשים, האחריות היא של כולם", העיר לאחרונה חבייר סאנטי מכיסאו כמנהל. קל להבין את הגישה הזו. ראשית, היציבות חשובה, ואין סיבה לערער את מעמדו של מאמן בכל תקופה לא מוצלחת.
שנית, אינזאגי הוא איש מקצוע נוח עבור הממונים, כי אין לו דרישות מוגזמות, האגו שלו לא מופרז, והוא יודע לעבוד בהרמוניה עם המערכת – בניגוד מוחלט לקונטה שמתמחה ביצירת מתחים פנימיים. עם כל הכבוד לאליפות החשובה בה זכה עם אינטר, המחשבות על אפשרות שובו אשר מקודמת על ידי כלי תקשורת מסוימים, לא גורמות להתלהבות יתרה בקרב הבוסים.
"אנחנו רוצים לצאת לפגרת המונדיאל כאשר המרחק מנאפולי הצטמצם, וכך נוכל להיכנס למאבק האליפות אם ננצח אותה במחזור הראשון של 2023", הצהיר מארוטה. המטרה, לפיכך, היא להשיג את המקסימום בשני המשחקים שנותרו עד להפסקה. ביום ראשון הקרוב יהיה זה האתגר הגדול בברגמו מול אטאלנטה, אבל בינתיים יש לאינטר עסק בבית עם יריבה נוחה הרבה יותר בדמותה של בולוניה. 3 נקודות כאן יסייעו לשכוח את המפלה בדרבי של איטליה, אבל כשלון נוסף יגרום להעמקת האכזבה – ולכן זהו ערב חשוב מאוד עבור הקבוצה, וגם מבחינת אינזאגי אישית.
