חיים גוזלי הוא אחד מחלוצי ה-MMA בישראל, ובגיל 45 הוא יכנס הערב (חמישי) לכלוב מול ארמן פייטוביץ' האוקראיני באירוע "בלאטור 188" בהיכל ביד אליהו. "באטמן" הישראלי חווה קריירה רצופת הצלחות ותארים, ובמהלך השנה האחרונה היא הגיעה לשיאים בלתי נתפסים.
בראיון מיוחד לאתר ספורט1, גוזלי פותח את הלב ומספר על התחושות לאחר הקרב במדיסון סקוור גארדן, הפציעות, מחנה האימונים הקשה, ארגון האירוע בישראל, מקצוענות ועתיד ה-MMA בישראל.
התחושות לאחר הקרב במדיסון סקוור גארדן: "הקרב בניו יורק לקח לי שלושה סיבובים ונפגעתי בבעיטות לרגליים, וספגתי גם ברך לפנים שריסקה לי את האף. מה שקרה בעקבות כך, שהתנפחו לי הברכיים ואחת מכפות הרגליים. בדרך כלל אחרי הקרבות לא משחררים הביתה, אלא שולחים לבית חולים לעבור בדיקות. אמרתי להם שהכל בסדר, אבל למחרת כבר הלכתי לבית החולים. לא יכלו לבדוק לי את הברך כי הייתה מלאה מים, ובאף גילו שחתיכה מהסחוס נשברה ונתקעה במחיצות. רצו לנתח אותי במקום, אבל בגלל שכל המשפחה הגיעה לארצות הברית ותכננו לטייל, דחיתי את הניתוח עד שאחזור לארץ. הגענו ללוס אנג'לס ואני על קביים או כסא גלגלים, וטופלתי במשך שבוע עם מורפיום לשכך את הכאבים. לאחר מכן הגענו ללאס וגאס ושם הכו בי ההדים מהקרב. קיבלתי מאות, אולי אלפי הודעות מאנשים שהיו גאים בי על הקרב ואמרו לי שמה שעשיתי, בגיל שלי, מהווה עבורם מודל לחיקוי ומקור להשראה".
השפעת האוהדים שהובילה לקרב הבא: "בגלל כל ההודעות הבנתי שזה לא יכול להיגמר ככה עבורי, שאני חייב עוד קרב אחד. אז סקוט קוקר, הבעלים של 'בלאטור', התקשר אליי לשאול איך אני מרגיש ומתי מתחילים לעבוד על האירוע בישראל. אמרתי לו שאני חייב להילחם בארץ כי יש יותר מדי אנשים שרוצים לראות אותי נלחם, הרבה יותר מהרגיל שגם אני הופתעתי מכך. בלי לחשוב פעמיים הוא אמר לי שאני נלחם בקארד המרכזי".
גוזלי מול קוטור במדיסון סקוור גארדן (בלאטור, אתר רשמי)
ההכנות לקרב והדגשים במחנה האימונים: "כשהגעתי לארץ נבדקתי אצל רופא שנתן לי שתי זריקות קורטיזון. המחנה אימונים היה קשה מאוד, כי כשהתחלתי אותו לא בעטתי אפילו בעיטה אחת. בגלל זה עבדתי יותר על האיגרוף, והבאתי מאמן מיוחד בשם דן דיימונד, ישראלי לשעבר שגר בארצות הברית. החלטתי לשנות את כל הטקטיקה שלי מהקרב שנה שעברה בישראל, להתמקד יותר בעמידה. כמובן שהמשכתי להתאמן בג'יו-ג'יטסו, אבל הייתי חייב שיהיו לי כלים נוספים אחרי מה שקרה בקרב בניו יורק. גם פעם בשבוע היינו נפגשים כל הלוחמים שמתמודדים ב'בלאטור' לעשות ספארינג משותף. אני בכושר הרבה יותר טוב מכל הקרבות הקודמים שלי, אני בלי גרם שומן. המחנה היה מאוד קשה, כי לא נחתי אחרי הקרב בניו יורק. לערוך שלושה קרבות בשנה, בטח בגיל 45, זה ממש לא קל. בספורט שלנו זה המון".
כדי לחזק את הרגליים החבולות, גוזלי צירף אל האימונים את גורדון ראיין ואית'ן קרלינשטיין מצוות האימון הידוע "דת' סקווד": "הייתי צריך שמישהו ישגיח עליי בזמן אימוני הג'יו-ג'יטסו. זה לא כמו באימוני איגרוף או כושר, שהמאמן בוחן מהצד ונותן הוראות לשאר הנבחרת, בארץ אני זה שמשגיח באימוני ג'יו-ג'יטסו והייתי צריך אנשים שיכווינו אותי. גורדון ואית'ן הם ממאמני הג'יו-ג'יטסו הטובים בעולם. הם היו בתחרות בפינלנד אז יצרנו איתם קשר וקבענו שהם יגיעו לתקופה ארוכה, אבל בגלל שזה נפל קרוב ליום כיפור אז גורדון היה פה ארבעה ימים ואית'ן נשאר קצת יותר. במשך שבוע שלם התאמנתי איתם רק בג'יו-ג'יטסו מהבוקר עד הערב. גם הראיתי להם את הארץ והם מאוד אהבו את ישראל. מבחינתי אני יכול לומר שהמחנה אימונים היה מוצלח".
גוזלי עם גורדון ראיין ואית'ן קרלינשטיין (משמאל) בכותל המערבי (פייסבוק)
גוזלי לא רק נלחם באירוע, אלא היה אחראי גם על ארגונו: "זה קשה גם לחזור מפציעה, גם להתאמן ולארגן את כל האירוע. חוץ ממני אני צריך לדאוג ל-21 לוחמים. כל אחד מהם מושך לכיוון שלו ואני לא מצליח להוציא מהם את הישראליות. צריך להבין שאנחנו עובדים תחת ארגון בינלאומי והוועדה האתלטית של 'מוהיקן סאן' בקונטיקט שבארצות הברית. אני הייתי צריך להעביר בדיקות רפואיות של 21 לוחמים ורק זה היה סיפור, כי כל אחד נתקל בבעיות שונות. השכרנו רופא מטעם 'בלאטור' וקבענו יום מיוחד לבדיקות, וגם שם אנשים עשו בעיות. הבהרתי להם חד וחלק, לא תלמדו להיות מקצוענים לא יהיה קרב. שלחנו את הבדיקות ל'בלאטור' וגם אז צצו בעיות, רק שבוע לפני האירוע קיבלנו אישור סופי שכל הקרבות מאושרים על ידי הוועדה האתלטית של 'מוהיקן סאן'. לחצתי שהלוחמים הישראלים יקבלו יותר במה והייתי צריך להילחם עם 'בלאטור' בשביל זה. המפיק ,אמיר פיינגול, עזר לי בהכל והוריד ממני לחץ כשהיה אפשר. צברתי ניסיון כבר מארגון האירוע מהשנה שעברה, זה עדיין בעייתי כי צריך לתקשר עם ארצות הברית ולפעמים זה גם אומר טלפונים באמצע הלילה".
היחסים הרעועים עם התקשורת: "רוב כלי התקשורת לא איתנו. הייתי צריך להפעיל קשרים אישיים כדי שקידום האירוע יצבור תאוצה. למרות שרק בודדים מכלי התקשורת נתנו לנו במה, מכרנו מעל 7,000 כרטיסים כשבוע לפני האירוע ואני בטוח שהאולם יהיה מלא כמו בשנה שעברה. עשיתי אימונים עם יאיר לפיד וגם עם איציק זוהר ובקושי זכינו לסיקור על כך".
חיים גוזלי ויאיר לפיד. בקושי זכו לסיקור (יח"צ)
"באטמן" הישראלי יתמודד בכלוב מול ארמן פייטוביץ' האוקראיני: "אני יודע עליו קצת. הוא 1.90 מ', שזה 10 ס"מ מאליי. הוא גם מגיע מרקע של ג'יו-ג'יטסו ותמיד מכוון לקחת לקרקע. הוא גם מרבה לתת אגרופים, ובגלל הגודל שלו אני צריך להיות מוכן לזה. יש לו מאזן 1:4, וגם בהפסד שלו הוא לא היה באמת צריך להפסיד. לפי הריאיון שלו שראיתי הוא אמר שאנחנו באותו הסגנון והקרב בטח יילך לקרקע, אני מקווה להפתיע אותו בזכות האיגרוף שחיזקתי".
גוזלי נחשב לאחד מלוחמי ה-MMA הוותיקים בעולם, וזה לא מרתיע אותו אלא רק מדרבן: "זו הרגשה טובה. אני כבר עכשיו אומר, אם אני לא מת בזירה, אני גם עולה לקרב בשנה הבאה. גם הבן שלי, אביב, אמור לעלות לקרב ב'בלאטור' בשנה הבאה וזה כנראה יהיה הקארד הראשון שאבא ובן ילחמו באותו אירוע. אני יכול לומר שנכון לעכשיו שגם שנה הבאה 'בלאטור' יגיעו שנה שלישית ברציפות, ויכול להיות שיהיה יותר מאירוע אחד. המטרה שלהם היא לעשות אירוע אחד יותר קטן שיקרא 'הדרך לבלאטור' ואז לא יהיו מיונים, אלא האירוע הקטן יהיה בסגנון של טורניר העפלה והמנצחים יקבלו חוזים רשמיים בארגון. המטרה שלהם מלכתחילה להגיע למצב שיש ליגת MMA פעילה בישראל, מושקע הרבה מאוד כסף במטרה הזו. התכנון שיהיו כשלושה אירועים קטנים מקומיים ואירוע גדול בשנה. זה תהליך וזה ייקח עוד כמה שנים. הם זיהו את הפוטנציאל של הענף בארץ גם מבחינת הספורטאים וגם מבחינת הקהל".
גוזלי עם רויס גרייסי וארמן פייטוביץ' (אודי ציטיאט)
מה דעתך על הכתבה?