"ביטוי של אידאולוגיית ימין קיצוני": למה אף אחד לא עוצר את הגזענות בנבחרת ארגנטינה?

נבחרת ארגנטינה הפכה לאחת השנואות ביותר בעולם, למרות ליאו מסי. הטובות, לכאורה, שהיא מקבלת מהשופטים בשני המונדיאלים האחרונים, גורמות להרמת גבות רבה – במיוחד אחרי התנהלות פיפ"א בנושא פולארין באלוגון ודונלד טראמפ. הסיפור קשור גם לשנאת ישראל – האלביסלסטה, בטח אחרי הדחת נבחרת מצרים, הוגדרו על ידי אנטישמים כ"נבחרת ציונית" – אבל גם, ובעיקר, בגלל הגזענות של אוהדיה וחלק משחקניה. בחיבור במגזין "New Lines", הסוציולוג הארגנטינאי פבלו אלברסס כותב על האופן שבו מיתוס היסוד של המדינה – לפיו היא למעשה חברה אירופית שהועברה ליבשת אמריקה – יצר בה בעיית גזענות מכוערת, שמן הסתם באה לידי ביטוי במגרש הכדורגל.

הסוציולוג מדבר על האופן שבו שני שירים פופולריים ממחישים את הנקודה הזו. האחד הוא משנות ה-80 וכולל את המילים: "הברזילאים באים מהג'ונגל, המקסיקנים באים מהאינדיאנים, אבל אנחנו הארגנטינאים, מגיעים מהאוניות". המשמעות הפשוטה היא שהם צאצאים של מהגרים לבנים מספרד ואיטליה, ובטח שלא של עשרות אלפי האפריקאים המשועבדים שהגיעו גם הם לחוף המזרחי של דרום אמריקה באוניות. השיר הזה כה מושרש בתודעה הלאומית, עד שב-2021 הנשיא דאז, אלברטו פרננדס, עוד ציטט אותו בפומבי.

השיר השני שאליו התייחס אלברסס הוא פזמון קצר שחלק מחברי האולטראס המציאו במהלך מונדיאל 2022, ונקרא "תקשיבו, תריצו את הכדור/שמועה" (Escuchen, corran la bola). הוא היה מכוון נגד נבחרת צרפת וקיליאן אמבפה. מילותיו כוללות לעג למוצא האפריקאי של רבים משחקני הטריקולור ומשפטים טרנספובים המופנים כלפי מערכת יחסים שהדביקו הצהובונים לכוכב הצרפתי באותה תקופה. מילות השיר? "הם משחקים עבור צרפת, אבל ההורים שלהם מאנגולה. אמא מקמרון, אבא מניגריה, אבל בדרכון כתוב צרפתי".

השיר הפך לאלמנט מרכזי בשערורייה נוספת, כאשר סרטון בלייב באינסטגרם הראה את שחקני הנבחרת שרים באוטובוס שלהם, לאחר שניצחו את קולומביה בגמר הקופה אמריקה בשנה שעברה. החלק החשוב ביותר בסרטון הוא התיעוד של אנסו פרננדס ושחקנים נוספים שרים את המילים הגזעניות על צרפת בעקבות הניצחון. "Corta el vivo" – מישהו אומר בסרטון – "תעצור את הלייב". כלומר, הם ידעו בדיוק מה הם אומרים ולא רצו שיראו אותם שרים את זה.

השיר המדובר הגיע כאמור מקבוצת אוהדים לפני גמר מונדיאל 2022, וסומן כבר אז על ידי מפגינים בצרפת נגד גזענות כ"ביטוי של אידאולוגיית ימין קיצוני". העובדה שהשחקנים עצמם שילבו אותו בחגיגות שלהם מעידה משהו על המנטליות הקולקטיבית שלהם – אבל בעצם גם על זו של הארגנטינאים ככלל.

הקשר שתיעד את הלייב פרסם לאחר מכן מעין התנצלות, וטען כי הוא "נסחף באופוריה של חגיגות הקופה" וכי השיר "אינו משקף את האופי או האמונות שלי". הוא גם הוסיף: "אני מתנגד לאפליה בכל צורותיה". צ'לסי, קבוצתו, הגיבה גם היא והצהירה שתשתמש באירוע כ"הזדמנות לחנך" וכי החלה בהליך משמעתי פנימי.

אבל פרננדס, שלו יש לא מעט חברים שחורים לקבוצה, די יצר נתק בינו לבין חדר ההלבשה העונה. ווסלי פופאנה, שחקן ההגנה הצרפתי של הבלוז, כינה את הדברים "גזענות נטולת עכבות", וגם שחקנים שחורים אחרים הגיבו. אבל צריך להגיד את זה: רק שחקנים שחורים התייחסו לאירוע בפומבי. אף שחקן לבן לא גינה את השיר, ובטח שלא שחקנים ארגנטינאים.

אנסו הוא גיבור לאומי אחרי שער הניצחון על מצרים; מי יגיד משהו על הגזענות הברורה שלו? אגב, היום באטלנטה היו בטוחים שארגנטינאים ישירו שוב שירים נגד אנגלים, וייתכן שגם נגד השחורים של אנגליה. אף אחד לא יהיה בשוק מזה, ואף אחד גם לא באמת יעניש אותם. אז למה לא בעצם? ומה עוד סביר להניח? שאף אחד לא באמת ידבר על זה. בטח אם ארגנטינה תנצח.