שערים
3.12 שערים למשחק במחזור הראשון זה גבוה. מאוד גבוה. אמנם זה רק מחזור אחד, לכן אי אפשר להשוות לטורנירים שלמים (בשלבי הנוקאאוט מן הסתם המספרים יירדו), אבל זה הממוצע הגבוה ביותר מאז המונדיאל בשבדיה 1958.
לא רק שנכבשים הרבה שערים והרבה נבחרות בוחרות במשחק התקפי, הכוכבים הגדולים הם אלה שבולטים ולא מפסיקים לכבוש. וזה חשוב במונדיאל שהוא טורניר עבור כולם והרצון הוא לעניין ולשתף כמה שיותר אנשים – ולא רק את עכברי הכדורגל שהיו עוקבים אחרי כל משחק בכל מקרה.
ההופעה
מסי. נו, בוודאי. השלושער הראשון שלו במונדיאלים, והיחיד לכבוש שלושער במחזור הראשון כאן (ג'ונתן דייויד השתווה לו בפסגת הכובשים, אך עשה זאת במשחק השני). ההופעה הנהדרת שלו, העובדה שענה בתוך משחק אחד לכל התמיהות האם הוא עוד מסוגל, 80 אלף הצופים שבאו לראות אותו בקנזס, מיליונים נוספים ברחבי העולם – והוא שוב לא אכזב.
הגול
דניאל מוניוס נגד אוזבקיסטן. מי שצפה בשנתיים האחרונות במשחקים של קריסטל פאלאס כבר ראה את הגול הזה כמה פעמים. מוניוס הוא מגן ימני רק על לוח ההרכבים שמקבלים לפני המשחק. בפועל הוא אחד משחקני ההתקפה הטובים שיש לקולומביה וקריסטל פאלאס. גם במשחק הזה הגיע למצבים, שכן הוא משחק גבוה מאד במגרש. בדקה ה-40 לואיס דיאס הכניס כדור עומק נהדר מאחורי כל ההגנה האוזבקית, מוניוס (שוב- המגן הימני), הסתנן בין כולם, ומהאוויר, בתנועה אקרובטית, בעט פנימה.
הבישול
מייקל אוליסה לקיליאן אמבפה. לאוליסה תכונות של שחקן כנף עם דמיון ויצירתיות של מספר 10. זה שילוב קטלני של מהירות, דריבל, ראיית משחק ויכולת מסירה ששמורה לגדולים ביותר. מעטים בדור הנוכחי מחזיקים בשילוב ובמימוש מקסימלי של היכולות האלה. אחרי עונת בכורה מהגדולות שהיו בבונדסליגה (15 שערים ו-19 בישולים) אוליסה מגיע לזרוח גם במונדיאל. עדיין קשה להירגע מהמסירה המושלמת בדקה ה-66 מול סנגל ששברה את השוויון במשחק.
הסיפור המרגש
ווזיניה. שבע הצלות, רשת נקיה מול ספרד, הופעה מושלמת ותוצאה היסטורית. בכל דירוג מעתה ועד עולם, גבוה מאד בצמרת הסנסציות במונדיאלים יופיע ה-0:0 של כף ורדה מול ספרד. בגיל 40 הוא הפך לכוכב רשת (מכ-20 אלף עוקבים ברשתות לפני המשחק, למעל 7 מיליון היום), והכי חשוב: האמריקאים הודיעו שיסדירו את הוויזה של אימו כדי שתוכל לבוא ולצפות בו במשחקים הבאים של הנבחרת.
מ- NOBODY ל- SOMEBODY
בודדים הכירו את פט ביץ' לפני הטורניר. עד גיל 14 הוא שיחק סופטבול, בגיל נוער נסע להיבחן בקבוצות באנגליה ולא התקבל, ובשנה שעברה זכה באליפות אוסטרליה עם מלבורן סיטי. בגיל 22 הוא הגיע לגביע העולמי עם שתי הופעות בלבד וכשוער השלישי של נבחרת אוסטרליה. למרות שלפניו שני שוערים ותיקים, טוני פופוביץ' החליט להעלות אותו למשחק מול אירן – ועם שמונה הצלות ורשת נקיה מול טורקיה, היה אחראי על ההפתעה במשחק הזה.
השחקן הצעיר
איוב בועדי. בגיל 18 הוא המנוע של נבחרת מרוקו. הוא לא מגיע משום מקום, בגיל 16 וכמה ימים כבר ייצג את ליל בקונפרנס ליג, שיחק בנבחרות צרפת הצעירות עד שבחר בשנה שעברה לייצג את מרוקו. לצד הכדורגל הוא הצטיין בלימודיו בתיכון וכעת הוא גם סטודנט לתואר ראשון במתמטיקה. לא הדרך הרגילה עבור כדורגלן, אבל אנחנו גם לא רגילים לראות בחור בן 18 דומיננטי במרכז השדה מול נבחרת ברזיל וקאסמירו המעוטר – בועאדי כאן כדי לשבור לנו סטראוטיפים.
מספר 7
רונאלדו, בקהאם, בסט, פיגו, גרינצ'ה, קאנטונה ועוד ועוד. רבים מענקי המשחק לבשו את החולצה מספר 7. בינתיים יש לנו 10 שערים של תשעה כובשים שונים עם המספר 7 – והם מובילים את הטבלה. הולאנד עם צמד, ועוד שערים של אמבולו, ריינה, מקגין, דיאס, קרייצ'י, ארנאוטוביץ', ויניסיוס ורומו. מחכים להתעוררות של מספרי 9 ו-10.
היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ואולי תזכו בחבילה זוגית לרבע גמר המונדיאל
שיפוט
פיירלואיג'י קולינה דחף ללא מעט שינויים בחוקה ובעיקר ניסה להילחם בבזבוזי הזמן. נראה שהצליח. שחקנים מפנים את הדשא במהירות (יש להם 10 שניות לעשות זאת, אחרת השחקן המחליף ייאלץ לחכות לפחות דקה עד שיוכל להיכנס), שוערים בועטים כדורי שוער מהר יותר, הוצאות חוץ נלקחות במהירות ושחקנים שמקבלים מכה קמים במהירות, בידיעה שאם יקבלו טיפול יצטרכו לפנות את הדשא.
גם השיפוט, בסך הכל, חיובי. היו כמה טעויות אבל רובן היו באחריות שופטי המסך ולא השופטים על הדשא. למשל הנבדל שקדם לעבירת הפנדל במשחק של קטאר-שוויץ או הכרטיסים האדומים שאולי ראוי היה שיונפו למסי וממפיס על עבירות שלרוב מזכות בכרטיס כזה. עד כה, נראה ששופטי המגרש נמנעים מלהרבות בשריקות ולעצור את המשחק ומקבלים החלטות טובות.
רוב המרמור מצד אוהדים מגיע על חוסר הבהירות לגבי עבירות יד ולשריקות לפנדל בעקבותיהם. מתי זה כן פנדל מתי לא, האם השחקן הרחיב את נפח הגוף, האם היד שיחקה בכדור וכן הלאה, שאלות שבכל משחק התשובות עליהן משתנות. חוסר האחידות הוא הבעיה הגדולה. לכן מה טוב כשבכל הסיבוב הראשון נשרק רק פנדל אחד על עבירת יד (לזכות אוסטריה, בפתיחת המחזור השני כבר נשרק פנדל נוסף לזכות דרום אפריקה).
תנו לנו עוד
אנגליה הלהיבה מול קרואטיה. טוכל, לפחות במשחק הראשון, הוכיח שבחירת השחקנים שלו הייתה טובה ונטרל, לעת עתה, את הביקורת על אי זימונים של שחקנים בכירים כמו פודן ופאלמר. רייס, אנדרסון וקיין היו נהדרים, סאקה וראשפורד עלו מהספסל וייצרו את אחד השערים היפים עד כה. במחצית השנייה אנגליה הציגה כדורגל התקפי ויצירתי כמוהו לא ראינו ממנה כבר שנים.
ארצות הברית לא הפסיקה לרוץ, לתקוף ולייצר מצבים מול פרגוואי. פרויקט שהחל ב-2018 מגיע לשיאו בחודש הזה – יש המון ציפיות ואמונה מצד האמריקאים שאפשר להגיע רחוק, והפירוק של פרגוואי נתן לאוהדים טעם של עוד.
צרפת, ארגנטינה וגרמניה – פייבוריטיות תמיד, בוודאי גם בטורניר הזה, מי יותר ומי פחות. כל אחת מהן עם תוצאה שלא משאירה מקום לספק: הן כאן כדי ללכת עד הסוף.
להתעורר ומהר
לספרד יש נסיבות מקילות בגלל החיסרון של לאמין ימאל וניקו ויליאמס. אבל גם בלעדיהם צריך לנצח את כף ורדה ובוודאי להציג כדורגל חיובי יותר. אם השניים האלה לא משחקים, לא ברור מאיפה יבוא הברק והעומק של הספרדים.
כל עוד רונאלדו משחק בנבחרת פורטוגל, כל דבר שיקרה לנבחרת יהיה עליו. ההצלחות, ההצגות אבל גם כשמשחקים כדורגל פחות טוב. הדיון האם אחד מגדולי השחקנים בהיסטוריה מפריע לנבחרת שלו יימשך, אבל אחרי מחזור שבו ראינו את הכוכבים הגדולים זורחים – אנו מצפים גם להתעוררות של הענק הפורטוגלי.
מה דעתך על הכתבה?