ספרד של לואיס דה לה פואנטה תנסה להעניק למדינה את גביע העולם השני בהיסטוריה שלה, בעוד שארגנטינה של ליונל סקאלוני שואפת להפוך לנבחרת הראשונה מאז ברזיל ב-1962 שזוכה בשני מונדיאלים רצופים. זה הגביע הגדול שעל הפרק בגמר המונדיאל הראשון שנערך בין אלופת אירופה המכהנת לזוכה המכהנת בקופה אמריקה – עובדה שמלמדת עוד יותר על העוצמות של שתי הנבחרות ועל העבודה הייחודית של שני המאמנים.
הם שונים מאוד זה מזה, אך גם דומים להפליא. שניהם היו שחקנים אפורים בעברם – מקצוענים, אך לא כאלה המוכרים בזכות קריירת משחק מפוארת. בנוסף, הם מעולם לא הדריכו קבוצות בליגות הבכירות, ולכן מדובר בגמר ראשון בסדר גודל כזה בין שני מאמנים בפרופיל הזה.
מעבר לכך, הם מכירים היטב מספסל הלימודים. מערכת היחסים ביניהם נוצרה לפני שנים באקדמיה לאימון של התאחדות הכדורגל הספרדית בלאס רוסאס, שם דה לה פואנטה שימש כמורה וסקאלוני כאחד מתלמידיו.
היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ובכל שבוע תוכלו לזכות בפרסים שווים
Another story for the final, when Lionel Scaloni completed his UEFA Pro Coaching license with the Spanish FA, Luis de la Fuente was his main mentor. pic.twitter.com/1C5Zyqmqtd
— All About Argentina ??? (@AlbicelesteTalk) July 16, 2026
זה קרה ב-2017, שנתיים לאחר שהארגנטינאי תלה את הנעליים. מאמן לה רוחה כיום, שהיה אז אחראי על נבחרות הנוער, היה בין הדמויות שסייעו להדריך שחקנים שפרשו ועשו את צעדיהם הראשונים על הקווים.
כבר לפני כמה שנים דיבר סקאלוני בחמימות על התקופה ההיא: "לואיס היווה עזרה עצומה לאלו מאיתנו שעשו את הקורס בלאס רוסאס. ניהלתי איתו שיחות ואני מאחל לו את כל הטוב ביותר", אמר לפני הניצחון ברבע גמר הקופה אמריקה על אקוודור. "רציתי שספרד תצליח ביורו. הוא עזר לנו במידה רבה, ואני אוהב את הדרך שבה הוא מנהל דברים ואיך שהשחקנים נותנים הכל בשבילו".
הקשר של המאמן הדרום-אמריקאי עם ספרד עמוק יותר מתעודות מקצועיות. אשתו אליסה מונטרו, אותה הכיר ב-2008, היא מקומית. ילדיהם נולדו שם והמשפחה חיה במאיורקה. סקאלוני, כיום בן 48, אף בילה מספר עונות כשחקן בלה ליגה – במדי דפורטיבו לה קורוניה, ראסינג סנטנדר ומאיורקה.
"חלק מהמשפחה שלי משם ובאופן טבעי אני תומך בהם", אמר ב-2024. הוא בטוח למד המון בספרד: מתודות, טכניקות מעשיות ופילוסופיית ניהול. העובדה שדה לה פואנטה היה המנטור שלו היא צירוף מקרים שמזכיר את הצילום המפורסם של ליאו מסי מקלח את לאמין ימאל התינוק – אבל זהו חתיכת צירוף מקרים מדהים.
עם זאת, גדולתו כמאמן נבחרות לא נובעת מתוכניות טקטיות מסובכות. השיטה שלו פשוטה למדי: הקבוצה צריכה להישאר קרובה ליריבה, להגן על מסי, למנוע מהכוכב להתעייף, ואז בעשר הדקות האחרונות לשחרר אותו כדי לעשות שמות בהגנה.
ייתכן שזו לא אסטרטגיה מובהקת, אבל אם זה קורה שוב ושוב, כנראה שזה מתוכנן. עבור גישה כזו לא צריך מאמן שדורש דומיננטיות לאורך 90 דקות. להפך, הוא זקוק ל"שותפים לסוד". לא חיילים שמקבלים הוראות ומבצעים, אלא "כנופיה" שיודעת לעבוד על השוטרים. כזו שיודעת לחבל במשחק היריבה, לשלוט ברגשות, לא לאבד את הראש ולהפסיד בקרבות קטנים כדי לנצח במלחמה.
בסרטון ממשחק שפרסם בית ספר למאמנים אנגלי, קוראי שפתיים פענחו שיחה של סקאלוני עם לאנדרו פארדס. הקשר מסביר שם שהוא מתקשה לקדם את הכדור מכיוון שחלוצי היריבה חוסמים את נתיבי המסירה. הוא מציע להכניס בלם נוסף ולייצר נתיבים אחרים, מה שיאפשר לשחקני ההגנה לבנות את המשחק בעצמם ולמשוך את החלוץ. כך, פארדס יוכל להשתחרר, לקבל את הכדור ולקדם אותו להתקפה.
המאמן הקשיב, שיתף פעולה, וניהל את הסיטואציה סביב מה שהשחקנים שלו רואים, מרגישים וצריכים על הדשא. זו ממש לא הייתה הפעם הראשונה שהוא נראה קשוב כל כך לחניכיו. לאורך הטורנירים האחרונים, המצלמות קלטו שוב ושוב גם את מסי דן איתו בבעיות טקטיות ומסביר כיצד ניתן לפתור אותן.
הוא עשה זאת עם שחקנים נוספים. סקאלוני אינו מנהיג שמכתיב פקודות; הוא מעצים את אנשיו וגורם להם לחשוב יחד איתו על פתרונות. כך הוא גם גורם להם להרגיש מחוברים יותר למטרה, כשהם מבינים בדיוק מה נדרש כדי להשיג אותה.
שני האישים שיעמדו על הקווים בגמר לא היו כוכבים גדולים על הדשא, כאמור. אבל הם מכירים שחקנים, חוו חדרי הלבשה ומבינים מה מקצוען ברמה הבכירה ביותר רוצה מהצוות המקצועי שלו. למרות שלא אימנו בליגה בכירה, הם יודעים מה הכוכבים הגדולים צריכים. שניהם אינם רס"רים.
הם מבינים ששחקנים ברמה הזו לא זקוקים היום להוראות נוקשות, אלא לשיח. הם צריכים הקשבה יותר מהדרכה. במקום "בוס" קשוח, הם מחפשים לשתף פעולה עם דמות שתלווה אותם בדרך הנכונה לעבר תארים. נראה ששני המאמנים האלה פשוט פיצחו את האופן המדויק שבו מאמן נבחרת צריך להתנהל.
מה דעתך על הכתבה?