הסיפור הכי גדול עד כה של המשחקים האולימפיים בטוקיו הם ללא ספק הפרישה של סימון ביילס מהגמר הקבוצתי בהתעמלות מכשירים, ולאחר מכן גם מגמר הקרב-רב האישי. מאז המקרה, הכוכבת האולימפית האמריקאית זוכה לתמיכה על האומץ שלה לספר על ההתמודדות הנפשית שלה, ברגע שהראה שגם היא, למרות כל ההישגים וההצלחות, בסך הכל בן אדם.
ספורטאי מוביל אחר שנמצא במסע אחר מדליה אולימפית בטוקיו, נובאק ג'וקוביץ', סיפר על ההתמודדות שלו עם לחץ לאורך השנים, כאשר רבים מייחסים את האמירה הזו כרמיזה לקושי המנטלי עמו נאלצה להתמודד ביילס: "הלחץ הוא פריבילגיה. בלי הלחץ אין ספורט מקצועני. אם אתה שואף להיות בטופ של הענף כדאי שתתחיל ללמוד איך להתמודד עם הלחץ ואיך להתמודד עם הרגעים האלה על המגרש ומחוצה לו, עם כל הציפיות. כל הבאז והרעש זה משהו שאני לא יכול להגיד שאני לא רואה ושומע, ברור שזה קיים, אך למדתי ופיתחתי דרך להתמודד עם זה כך שזה לא יסיח את דעתי. אני חושב שיש לי מספיק ניסיון כדי ללמד את עצמי איך לעלות על המגרש ולשחק את הטניס הטוב ביותר שלי".
בינתיים, במשלחת האמריקאית ממשיכים לחבק את סימון ביילס, לאחר שנודע כי המתעמלת האגדית כי לא תיקח חלק בגמר קרב רב "כדי להתרכז במצבה המנטלי". ביילס זכתה לתמיכה חוצת-ענפים. הכוכב האחרון שהתייצב לצידה הוא פול פוגבה, שצייץ: "רגע של חוזקה גדולה מצד סימון ביילס. אנחנו תמיד מתמקדים באספקט הפיזי של הבריאות, אבל האספקט הנפשי לא פחות חשוב. כששומרים על שניהם, אפשר להצליח בחיים. היא הגדולה בכל הזמנים".
A moment of undeniable strength from @simone_biles. We always focus on the physical aspect of health but the mental aspect is just as important. When you take care of both, you will flourish in life! ❤️🤍💙#SimoneBiles GOAT 🐐
— Paul Pogba (@paulpogba) July 28, 2021
המתעמל האמריקאי סם מיקולאק, לו זו אולימפיאדה שלישית במספר, סיפר כי בת ארצו במצב רוח טוב: "היא שמחה עם ההחלטה שלה ואסירת תודה שזכתה לתמיכה כזו מחוץ לאולם. כולם כל הזמן פשוט מנסים לעודד אותה, לשמח אותה ולגרום לה לחייך".
מיקולאק, שזכה בעבר בשתי מדליות ארד באליפות העולם ועתיד לפרוש אחרי טוקיו, הוסיף ואמר: "כולם רוצים להיות ספורטאים בלתי פגיעים, אבל לפעמים זה יותר מדי. וכשזה קורה, אתה צריך לעשות מה שהכי טוב לך. בקיץ שעבר, כשהתכוננו לאולימפיאדה, גם אני הרגשתי לחץ גדול וציפיות. הודיתי לאלוהים כשהמשחקים נדחו". הדחייה, לדבריו, הורידה אצלו את מפלס הלחץ: "זו האולימפיאדה הכי פחות לחוצה שהיתה לי בחיים, בכל הפעמים הקודמות הרגשתי שאני באווירה מבוססת על פחד".
מה דעתך על הכתבה?