הסיפור המדהים של צח שחרור, עורך דין, מדריך יוגה, מרצה מבוקש להעצמה אישית והיום שחקן כדורגל בנבחרת ישראל לקטועי איברים, שתשחק בסוף השבוע בבלנקנברג, בלגיה, בטורניר 5 האומות, קיבל תפנית משנה חיים כבר בגיל 8. צח, היום בן 35, חזר משיעור קארטה, וכשעבר במעבר חצייה ברחוב רמת גני, התפרץ לצומת אוטובוס שעלה עם הגלגל על כף רגלו, וריסק אותה לחלוטין. צח עוד הספיק לזוז והציל את חייו, אבל הרגל נותרה פגועה בצורה חמורה.
בבית החולים החליטו הרופאים להציל את כף הרגל בכל מחיר, כי החשש היה שאם קוטעים איבר בגיל ילדות, כל תהליך גדילה משתבש. תהליך השיקום היה מורכב. במהלך שבעת הניתוחים שעבר, נלקחו שרירים מגבו ועור מהירך ברגלו. הניתוח הוכתר בהצלחה, צח הצליח אפילו לדרוך וללכת בלי צליעה, אולם לאחר מכן התברר שיש בעייה תפקודית רצינית – העור שהושתל בכף הרגל היה כל כך דק ורגיש, עד שבכל הליכה קצרה, צח היה נפצע וסובל מכאבים. מיותר לציין שריצה או כל פעילות ספורטיבית גבלו בסבל ובכאבים כרוניים קשים.
ספורט תמיד עניין את צח, אבל הוא למד משפטים לתואר ראשון ושני ובנה את עצמו מקצועית. בגיל 30 קיבל החלטה גורלית – לעבור כריתה של כף רגלו: "הבנתי שאני חייב לשנות מסלול. היו ימים שלא הצלחתי לקום מהמיטה בגלל הכאבים, ואיבדתי לא מעט מקומות עבודה בגלל זה". הוא עוד התייעץ עם רופאים שהמליצו לו לא לעבור קטיעה, אבל כשראה את אוסקר פיסטוריוס קטוע שתי הרגליים משתתף בעזרת פרוטזות באולימפיאדת לונדון 2012, החליט שמצבו הבסיסי – הוא קטוע רגל אחת – טוב מזה של הדרום אפריקני. "ההחלטה הכי טובה שקיבלתי בחיי", אמר לי השבוע על הכריתה. "פתרתי את המוגבלות בהליכה ועברתי לפרוטזה. עברתי שיקום לא קל, אבל שברתי את הכלוב בו חייתי עשרות שנים".
צח ידע שפיסטוריוס, שבינתיים יושב בכלא על רצח בת זוגו, הוא לא יהיה, אבל החל לפתח מיומנויות ספורטיביות בריצה, כדורעף חופים, סקייטבורד, סנואובורד ואגרוף. מאמנו בחוף היה בן פז, בנו של שרון פז, שהיה מאמן הילדים הראשון של מגן מכבי חיפה, סאן מנחם, ומאוחר יותר התחתן עם אמו. היום שרון הוא מאמנו של צח בנבחרת הקטועים של ישראל.
למעשה, צח הוא ההוגה של הקמת נבחרת הקטועים: "התחילנו מאפס. לא התחברתי לטניס או כדורסל בכסאות גלגלים, וחיפשתי באינטרנט על כדורגל, ומצאתי סרטון מאליפות אירופה לקטועים בטורקיה מ-2017. לא האמנתי. 40 אלף איש ביציעים, ורמת כדורגל מטורפת. זה היה רגע מכונן מבחינתי, כי רציתי דבר כזה אצלנו".
בדיקה בכל מועדוני ספורט הנכים הגדולים בישראל העלתה שאין להם מושג על הענף הזה, אבל כשנה אחרי הניתוח, במהלך אירוע בו פגש לא מעט קטועי רגליים, הציג בפניהם צח את הסרטון שהתקבל בהתלהבות גדולה. החבר'ה אירגנו אימון ראשון לניסיון, חבר צילם, צח כתב פוסט ארוך בפייסבוק – ולאימון הבא ערוץ הספורט כבר הגיע והכין כתבה מרגשת.
די מהר קיבלה הנבחרת הזאת חשיפה, והזמנה ראשונה הגיע מנבחרת יוון. צח נזכר שהמשחק התקיים בעיר דרמה, והם היו היהודים הראשונים שדרכו שם מאז מלחמת העולם השנייה. "הפסדנו אבל היה מאוד מרגש לשיר את התקוה שם עם הדגל", סיפר.
העסק צבר תאוצה. אחד השחקנים בנבחרת שעבד בחברת אלטשולר שחם עניין את מעסיקיו, שתומכים בנבחרת מאז ימיה הראשונים: "חיפשנו מאמן, ובן מחוף הים סיפר שאבא שלו, שרון, היה מאמן ילדים, נוער, בוגרים, נשים וחופים. נפגשנו ואחרי שתי דקות של שיחה, שרון נרתם והוא עיצב נבחרת בצלמו ודמותו".
ישראל התחילה בדרג D, ועלתה דרג אחד. אם תסיים ראשונה בטורניר סוף השבוע, תעלה לדרג B, אבל מצפים לה מאבקים עיקשים מול נבחרות ברמתה, שחלקם כבר ניצחה – בלגיה המארחת, אוקראינה, יוון וגאורגיה. המדינה החזקה בענף היא טורקיה, שם יש כמעט אלף שחקני פעילים מגיל ילדים עד בוגרים, ושלוש ליגות. הספורט שם חשוב לממסד הטורקי, והנשיא ארדואן נחשב לפטרון של הנבחרת. גם פולין נבחרת חזקה, ורוברט לבנדובסקי תרם לנבחרת מתחם של חדרי הלבשה ואוטובוס שיעמוד לרשותה.
בישראל התמיכה והחשיפה בחיתוליהם. נשיא מכבי חיפה יעקב שחר מממן את כרטיסי הטיסה לתחרויות, הפועל תל אביב מאפשרת להתאמן במתחם וולפסון, וההתאחדות לכדורגל מקצה את מגרש האימונים ברמת גן. חוקי המשחק אצל הקטועים שונים. המגרש הוא בגודל 60 מטר על 40, משחקים שישה שחקני שדה ושוער, וכל מחצית אורכת 25 דקות. חילופים יש ללא הגבלה, ואין נבדל. שחקני השדה הם קטועי רגל, והשוער קטוע יד.
בנבחרת משחק גם בן ממן, מי שהיה הבטחה גדולה בטוברוק, אבל לפני 3 שנים, כשעבד כשליח פיצה על אופנוע, נפצע בתאונה ואיבד את רגלו השמאלית. הפיזיותרפיסטים בשיקום בשיבא התקשרו לצח וסיפרו לו על ממן, ומכאן הדרך לחיבור היתה קצרה: "הגעתי אליו לבית החולים ואחרי שדיברנו על החיים, היה ברור שהוא איתנו".
כיום הנבחרת, 15 שחקנים ומיכל נחמה, הפיזיותרפיסט משיבא, מגיעים לאימונים פעמיים בשבוע מכל הארץ, על חשבונם, כולל מבאר שבע, רהט ומצובה, מפסידים ימי עבודה, אבל מגשימים חלום חיים – לשחק כאילו היו שחקנים בריאים, לייצג את ישראל בחו"ל, ולהרגיש שאף אחד לא באמת יכול לעצור אותם.
ואלה שמות: אור הרשקוביץ', אור קשיוף, בן ממן, אלרואי בן שלוש, דוד פלדמן, נועם כהן, עזי בן שאול, צח שחרור, אבירן אוחנה, איימן אבו הדיה, רועי סל, אורי חיים, חמזה סולימן, אלי אלמוזלינו, שלמה זוארץ, יואב צרפתי.
מה דעתך על הכתבה?