פחות משנתיים לאחר שעשה היסטוריה כרוכב הישראלי הראשון אי פעם בטור דה פראנס, יזנק מחר (שישי) גיא ניב בקופנהאגן למירוץ האופניים הגדול והחשוב ביותר בעולם בדרך המפרכת בת אלפי הקילומטרים עד פריז.
ניב הוקפץ לטור ברגע האחרון ממש לאחר ששני רוכבי הקבוצה נאלצו לוותר על השתתפותם מסיבות הקשורות בקורונה ביניהם הרוכב הישראלי עומר גולדשטיין שנחשף לחולה מאומת ונאלץ אתמול לוותר על השתתפותו בכאב גדול.
ניב בן ה-27 מעצמון שהיה בעמדת היכון כמחליף אפשרי ושמר על כושרו בקפידה, עלה על טיסה מתל אביב לפנות בוקר לקראת אחד האתגרים הקשים שיש.
ניב: "אני שמח ומתרגש בטירוף לזנק לטור דה פראנס השני שלי. עברתי עונה קשה מאד אחרי פציעה מהתרסקות והתמודדות לא פשוטה עם קורונה . למרות שבשל כך מצאתי את עצמי מחוץ לסגל הטור דה פראנס, איפה שהוא בתוכי לא ויתרתי באמת על התקווה שאתחרה במירוץ האדיר הזה השנה.
"חיברתי סוף סוף סדרת אימונים טובה ורציפה וחזרתי למירוצים במוטיבציה גדולה והשגתי תוצאות טובות בטור של דופינה ובמיוחד במירוץ המונט וונטו , כשאני מוכיח לעצמי ולצוות המקצועי שחזרתי לכושר טוב מאד. ידעתי שאם תגיע הזדמנות , אקפוץ עליה בשתי רגליים , והנה זה קרה.
"אני מצפה לטור דה פראנס קשוח במיוחד. אני לא מגיע עם הכנה אידיאלית אבל אני מלא בטחון שאוכל לתת הופעה טובה, לעזור לקבוצה כאשר אדרש במשימתה להשיג נצחון כאן, ולצאת לבריחות בעצמי כשתהיה הזדמנות – ולהשיג תוצאה יפה. בטור הקודם הגעתי כישראלי פורץ דרך שידע שמשימתו היא לסיים בפריז. אבל זה לא המצב היום: אני רוכב חזק ומנוסה יותר עם שאיפות גבוהות יותר. מוכן למשימה", הוסיף.
כריס פרום בן ה-36, לשעבר אלוף הטור ארבע פעמים, מקווה לאושש את הקריירה, ובאותה הזדמנות להצדיק את החוזה הגדול שמעניק לו כ-5 מיליון יורו בשנה. פרום סבל מפציעות והיה רחוק משיאו בשנים האחרונות, אבל לא מאבד אמונה ונהנה להיות חלק מהקבוצה הישראלית: "יש לי קשר מיוחד עם ישראל, אני אוהב את המטרה של הפרויקט לקדם את הענף בישראל. ראיתי את ההתפתחות פה לאורך השנים, זו מדינה מדהימה שיש לה הרבה מה להציע, והרבה אנשים לא מכירים אותה ולא מודעים למה שיש בה. אני גאה לייצג את ישראל".
כשנשאל מה מייחד רוכבים ישראלים אמר: "אופניים זה ענף שדורש יוזמה, חוצפה, נחישות ואמונה, וזה משהו שיש לישראלים ומייחד אותם".
על מצבו הגופני אמר פרום לסיום: "לפני שלוש שנים עברתי תאונה נוראית, התרסקות קשה, שברתי הרבה עצמות, אבל רק עכשיו אני יכול להגיד שזה מאחוריי, ואני מרגיש טוב. נראה לאן הרגליים ייקחו אותי. אני עושה התקדמות. הרבה אנשים תוהים מה מקור המוטיבציה שלי, למה אני ממשיך, אבל הם לא מבינים אותי כאדם. הרבה ספורטאים כיום מצטיינים בגיל מאוחר. אני רק רוצה להמשיך לעשות את המיטב וליהנות מהרגע".
