פז חסדאי

הקשר לא העלה ברוחו ש"שיר אוהדים עליז" של אוהדי ארגנטינה ייצור כזאת סערה עולמית, אבל המציאות שוב נחשפה: ההווי ביציעי הכדורגל הוא אלים בבסיסו, ומהווה בית נוח לגזענים. השבוע גם אבו פרחי הרגיש את זה

למה דווקא סרטון זניח מאוסטרליה סיפק את רגע הספורט הכי מלבב של השבוע, מה ההבדל המהותי בין הארי קיין ללאמין ימאל ומה הופך את יום ראשון למושלם ומתסכל כאחת. אם מישהו תהה למה אנחנו מכורים לספורט, הנה התשובה

בזמן שהסרטון המביך של קומאן ממחיש את הסטרס, מליקסון ושכטר הם שוב נקודת האור של היורו. על טורניר עוצמתי, דרמות משפחתיות של 19:00 בערב ונבחרת טורקית מופלאה שפשוט אי אפשר לאהוב

יורו 2024 נפתח בצורה מושלמת. הכדורגל מעולה, האולפנים מצוינים, הסקוטים מעוררי קנאה. אבל דווקא תמונה קטנה של רובי קין מזכירה את המרחק העצום בין החגיגה האירופית לבין ישראל

בגלל המחויבות לאוהדים, ההזדמנות הנדירה, התנאים שמשתנים וכבודו של הכדורגל. עם כל ההערכה לשליטה ההיסטורית של ריאל מדריד, יש לא מעט סיבות לתמוך בניצחון של בורוסיה דורטמונד בגמר ליגת האלופות

שרן ייני היה מכביסט ייחודי, והפרישה שלו מראה צד יפה של המועדון. הפרידה מסבוריט הייתה מרגשת, ומזכירה עד כמה טעון המצב ואת הפער בין הכדורגל לחיים עצמם. ואז הגיע ביטול חגיגות האליפות, שרק הגביר את תחושת הגאווה של אוהדי מכבי תל אביב

המאמן נראה כמו פקעת עצבים על הקווים, הכוכב משדר לחץ (ומזכיר את נמני בשנותיו האחרונות), ומעבר לבעיות המקצועיות, רגע לפני משחק העונה, נשאלת שאלה חשובה: האם זהבי וקין מסוגלים להרגיע את מכבי תל אביב הלחוצה?

בין בלומפילד לבלגרד, אוהדי הספורט חוו השבוע רגעי לחץ מכדורגל וכדורסל, כולל טרגדיה אחת שלא יוצאת מהראש. אולי הגיע הזמן שהסביבה תרגיע קצת את הרוחות

זה התחיל בהתנהלות על הדשא ונגמר בריאיון מופתי: הניצחון של ריאל מדריד על מנצ'סטר סיטי היה ניצחון של הכדורגל על "הכדורגל המודרני", וג'וד בלינגהאם הוא הדוגמה המושלמת

מדמבלה ועד רפאלוב, מליגת האלופות ועד ליגת העל, כדורגל הוא עולם קטנוני, מלא בוויכוחי סרק של אוהדים עיוורים שבטוחים בצדקתם, מרגישים גדולים ומקופחים בו זמנית. אבל יש הבדל אחד מהותי

ההייפ גובר, התקשורת משתגעת, הצרכן מתלהב, מרגיש FOMO, ובלי לשים לב גם חובב ספורט ישראלי מוצא את עצמו יושב באמצע הלילה ומתרגש ממשחק של אוניברסיטת אייווה. זאת לא קייטלין קלארק, זה אנחנו

פתאום סטף קרי התחיל לבכות. על חבר שלו שאיבד את הדרך, על הקבוצה שלו שמתקשה. באותו רגע, כל מי שמלגלג על הזלזול ב-NBA או על הכסף המשחית וההתמסחרות, גילה עד כמה חזק העומק הרגשי והחיבור למשחק

העבירה של קניקובסקי, האדום של רביבו, הנאום של זהבי והחולשה של קינדה. נבחרת ישראל שוב הוכיחה שיש לה יכולת להפוך כל הפסד לגרנדיוזי, כמה רגעים סמליים מול איסלנד המחישו עד כמה הבעיה היא מורכבת

מה ניתן ללמוד מהתלהמות הפרשנים (ומאמן הנבחרת), מה יאמרו זקני המועדון, ואילו קלישאות כדורגל אפשר לאמץ בעת שכזו? אוהדי מכבי תל אביב מנסים להתמודד עם טראומת אולימפיאקוס, הנה כמה שיטות (לא באמת מועילות)

יום חמישי סיפק חגיגת כדורגל. מכבי תל אביב ומכבי חיפה במיטבן. חזקות, בטוחות, מעוררות גאווה באירופה. האם הגיוני שבשם "מאבק באלימות" ישבשו את מירוץ האליפות המרתק ביניהן?

ספורטאים חסרי גבולות, שופטים מיותרים שמושפלים, עקרונות שהורסים את המשחק ומלחמה אלימה באלימות. אנדריי רובלב התפרץ על השופט והועף מטורניר דובאי, אבל התקרית חורגת מעולם הטניס, ואפשר ללמוד ממנה הרבה

התקשורת קוטלת, הקהל לועג, בישראל הוא שנוא בגלל הנזק שהוא גורם לאבדיה, אבל ג'ורדן פול הוא סמל לבעיות גדולות ומורכבות יותר. המפלה של כוכב וושינגטון עברה לשלב לא מצחיק ולא מהנה: התעללות חסרת רחמים

כשיוסי אבוקסיס אומר שהוא לא חלק מהיריבות בין בית"ר ירושלים להפועל ת"א הוא לא מפגין מקצוענות, אלא יורק בפרצוף של האוהדים התמימים ופוגע במורשת שלו ככדורגלן. על רגע עצוב וחוסר הבנה

איך אפשר להאמין לאברמוב ואבוקסיס אחרי הפיצוץ ביניהם? למה הבעלים מייחס כזאת חשיבות ל"חברות", ומה אמורים להרגיש אוהדי בית"ר ירושלים? מסיבת העיתונאים שעשעה את הקהל, אבל חשפה אמת עצובה

למה הפרשנות של ניק קיריוס היא הדבר הכי מלהיב בתחרות, איך ג'וקוביץ' הגיע למצב שבו הפסד הוא סנסציה, האם החוק החדש פוגע במסורת של הטניס ומה משבש את טורניר הנשים. 5 נקודות על אליפות אוסטרליה