הישג נהדר: לונה צ'מטאי סלפטר סיימה שנייה במרתון ניו יורק

play
לונה צ'מטאי סלפטר על הפודיום (משמאל), מרתון ניו יורק | רויטרס
המרתוניסטית הישראלית לונה צ'מטאי סלפטר במסיבת עיתונאים עם דן סלפטר אחרי הזכייה במדליית הארד באליפות העולם 03:13

אחרי הארד באליפות העולם ובאליפות אירופה, הרצה הרשימה גם במרתון היוקרתי. הוועד האולימפי ביטל את הקריטריון הישראלי, התקציב יגדל

(גודל טקסט)

לונה צ'מטאי סלפטר המשיכה את 2022 המופלאה שלה כשסיימה היום (ראשון) במקום השני במרתון ניו יורק. הרצה הישראלית, שקטפה בקיץ מדליית ארד באליפות העולם וגם באליפות אירופה, השתתפה לראשונה במרתון היוקרתי בארה"ב ועצרה את השעון על זמן של 2:23:30 דקות.

המנצחת הקנייתית שרון לוקדי הקדימה אותה בשבע שניות ובמקום השלישי סיימה אלופת העולם גוטיטום גברסלאסה.

סלפטר בת ה-33 נאבקה כזכור על מדליה באולימפיאדת טוקיו, אבל 4 ק"מ לסיום נעצרה עקב התכווצויות בבטן, איבדה את המקום השלישי ובכל זאת התעקשה לסיים ודורגה 66. התיקון הגיע בקיץ האחרון, כאשר זכתה במדליית הארד במרתון של אליפות העולם עם 2:20:18 שעות ביוג'ין וכעבור חודש הוסיפה לעצמה ארד גם בריצת 10,000 מטר באליפות אירופה שנערכה במינכן, גרמניה.

לונה צ'מטאי סלפטר במרתון ניו יורק
לונה צ'מטאי סלפטר במרתון ניו יורק | אימג'בנק GettyImages, Sarah Stier

הנהלת הוועד האולימפי בישראל החליטה הערב (ראשון) לבטל את הקריטריון הישראלי כשאישרה את המלצת הוועדה המקצועית בראשותה של שחיינית העבר האולימפית עדי ביכמן ומנהלת היחידה לספורט הישגי להגדרת הקריטריונים למשחקים האולימפיים פריז 2024 למשלחת האולימפית. הדיון בנושא החל מיד בסיומם של משחקי טוקיו – בניתוח תהליכי ההכנה והתוצאות – על ידי היחידה לספורט הישגי ובדיונים ומפגשים מקצועיים עם אנשי המקצוע, המאמנים וראשי הענפים במטרה להסיק מסקנות אופרטיביות לקראת פריז 2024

יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי בישראל: "בעשור האחרון אנו עדים להתבגרות ולשינוי אמיתי ב -DNA ההישגי בספורט הישראלי, כאשר הנערות והנערים המתחרים בזירה הבינלאומית נולדו למציאות בה ישראל נמצאת בטבלת המדליות האולימפיות, זוכה בעשרות מדליות באליפויות אירופה ועולם בכל מחזור אולימפי בענפים שונים והזכייה במדליות אולימפיות אינן הפתעה אלא ציפייה לאומית".

הכנסות הוועד האולימפי לשנת 2023 צפויות לעלות ב-4% ביחס לשנה החולפת ויעמדו על 31 מיליון שקל. העלייה הינה בעקבות עליות צפויות בהכנסות הארגון מה -IOC וכן מהגידול בהכנסות מחסויות בישראל. כ -40% מהכנסות הארגון מגיעות ממקורות חיצוניים ובהם שיתופי פעולה מסחריים עם חברות ישראליות מובילות בתוספת החלק היחסי מהכנסות תוכנית החסויות העולמית של ה -IOC ושל ה -EOC. הוצאות הוועד האולימפי בישראל יעמדו גם הן על 31 מיליון שקל, כשההוצאה המרכזית הינה לתמיכה בספורט ההישגי בישראלותעמוד על כ -25 מיליון שקל, גידול של 4.5% משנת 2022.

יעל ארד: "תקציב הוועד האולימפי מציג הלכה למעשה את המדיניות של הנהלת הארגון להשקעת מירב המשאבים שברשותנו בהכנת ספורטאי הסגל האולימפי לפריז 24' במקביל להמשך תוכנית LA2028 וכמו ב-2022 נשקיע בנוער ההישגי שלנו בענפים השונים, כדי לטפח את הניסיון הבינלאומי שלהם ולהכינם לסגלי הבוגרים. יחד עם המנכ"ל גילי לוסטיג, אנחנו פועלים בשיתוף עם היחידה לספורט הישגי, הוועדה המקצועית ומומחי המחקר והרפואה שלנו, על מנת לוודא שספורטאי הסגל האולימפי יקבלו בשנה הטרום אולימפית את כל התמיכה המקצועית, המנטלית והרפואית לה הם זקוקים, כדי להבטיח עבורם את השקט התעשייתי בשנה מרכזית זו להשגת הקריטריון האולימפי".