שרן ייני: "אם נסיים במקום השני ונירק דם, מיץ' גולדהאר יהיה מבסוט"

שרן ייני התייצב השבוע לשיחה ארוכה מול המצלמות של ערוצי ספורט1. זה לא ראיון שגרתי. לא תשמעו בו קלישאות, הבטחות או הצהרות, אלא את הקפטן הצהוב נטו. נקי, מיוחד ומשתף את הצופים והקוראים בזווית הראייה המיוחדת שלו. הוא דיבר על גולדהאר וג'ורדי, על זהבי ובן חיים, על פסיכולוגיה ומשפחה, על צעירים ו-ותיקים ועל התקשורת. הריאיון המלא לפניכם. הנה כמה מהציטוטים הבולטים. 


העונה שעברה: "מכבי תל אביב בשנתיים האחרונות הגיעה לגמר גביע. בהנחה שהיו זוכים שנתיים ברצף, זו הייתה שנה לא טובה? זאת אומרת, כל השנה שלנו בנויה על תוצאה במשחק אחד. אני חושב שבכל מקרה, כקבוצה, גם אם היינו זוכים, היינו צריכים לעשות איזשהו שינוי שיעודד רעב. 

 

"באופן כללי, הייתה אכזבה לא רק מהתוצאות, אלא מהדרך. מיץ' גולדהאר מאוד אוהב הוקי. ספורט קשוח, חבר'ה שנלחמים, שנכנסים אחד בשני, מאוד מאוד אגרסיביים. הוא מבחינתו רוצה לראות 'ספיריט' והתוצאות יבואו. אגב, אם הוא יראה מאיתנו רוח לחימה מטורפת וקבוצה שמביאה אנרגיות, ובשביל לנצח אותה אתה צריך לירוק דם, גם אם נסיים במקום שני, הבן-אדם יהיה מבסוט. אני אומר לך אמיתי. אני מאמין לו". 



ג'ורדי קרויף. הערכה רבה כלפיו (דני מרון) 


העזיבה של בן חיים: "קודם כל, טל, חברתית, דמות מאוד מאוד דומיננטית. אחת הדומיננטיות ביותר בחדר ההלבשה. גם גל (אלברמן), אגב. עזבו אותנו כל-כך הרבה שחקנים במהלך השנים שהם חברים ממש טובים. אני וגל מדברים כל כמה ימים. החיים שלנו בכדורגל הם לא חיים נורמטיביים. אם חבר טוב שלך הולך ממך, אתה עצוב. פה אנחנו רגילים שחברים באים והולכים. אנחנו רגילים שיש תוצאה לא טובה במשחק ויום למחרת אתה צריך להיות רגיל. זה קשה, אבל אתה חייב להמשיך. אם אתה לא תמשיך ולא תהיה רגיל, ולא תהיה לך איזו יכולת של הדחקה ויכולת של הסתגלות, לא תוכל להיות במקצוע הזה". 


על ערן זהבי: "ערן זה לא רק הגולים, זה מוסר העבודה. זה שהשחקן, הכוכב שלך, הוא השחקן שרץ הכי הרבה ספרינטים בכל אימון, בכל משחק, שדוחף את כולם קדימה, שנותן דוגמה מה זה להיות שחקן שעובד. ערן נתן את הגולים שלו ובצדק. אנחנו שיחקנו עליו כי זה היה הדבר החכם. אין שום דבר פסול בלשחק בשביל שחקן שמביא לך תוצאות. כל אחד צריך עדיין להרים את עצמו כמה שיותר למעלה בשביל שהשחקן הזה יקבל יותר שטח. ערן עושה דברים מדהימים, אבל ערן גם יודע להעריך אותנו שאנחנו עובדים בשבילו. בסופו של דבר, נבחן בתוצאות. אתה צריך לדעת איך להביא את התוצאות האלה. ואם התוצאות זה לשחק עליו, אז אחלה. ערן הוא ווינר. ערן חסר לי באופן אישי, הוא חבר טוב, אני מעריך את הדעה שלו על כל דבר. לא תמיד אני מסכים איתה, אבל אני מעריך את הרעב שלו לדעה שלו, את ההצדקה שלו לדעה שלו, אבל הוא גם מדבר. הוא חסר לקבוצה מהרבה בחינות, אבל הקבוצה היא קבוצה שמסתגלת". 



ערן זהבי בסין. כמה שהוא חסר לייני (אתר הליגה הסינית) 


הסגל הנוכחי: "אני חושב שאנחנו יוצרים פה קבוצה כרגע, תלכיד מאוד גברי. מאוד נלחם, מאוד עובד, מאוד 'ספיריט', מאוד מקשה על היריבה. אף אחד מאיתנו לא חושב שזהו, נגמר, לא יהיו יותר חילופים. אנחנו כן צריכים עוד איכויות של פיזיות, מהירות וכוח. איכויות של דריבל, של לעשות את המהלכים, איזה שחקן מעל הליגה. אנחנו צריכים לעשות את הדברים האלה, והמועדון באמת עובד בכיוון הזה. הבעיה היא ששחקן באירופה, מהיר, חזק, טכני, ישראל היא לא האופציה הראשונה שלו, אין מה לעשות. הוא רוצה למצות את האופציות שיש לו באירופה, ואז הוא מקבל את ההחלטה טיפה יותר מאוחר. אם תישאר הקבוצה איך שאנחנו עכשיו, גם טוב". 


על ג'ורדי קרויף המאמן: "קרויף המנהל המקצועי צריך לתמוך בכל השחקנים. הוא הביא שחקנים, הוא אחראי לסגל, הוא צריך לתת לכל השחקנים ביטחון. מתייחסים לזה שונה. לג'ורדי בתור מאמן יש כמה איכויות שהן מאוד מאוד גבוהות. להסתכל על חדר ההלבשה ולהבין מי עכשיו צריך לשחרר לו אדים והוא צריך לשחק בשביל להשאיר את הקבוצה שפויה. איך אתה עושה את החילופים האלה, שהם במקום, ולא מורידים את הרמה של הקבוצה. הוא קורא את המשחק טוב מאוד, ברמת למי כדאי לתת לשחק, איך הקבוצה השנייה הולכת לשחק ואולי כדאי לעשות שינוי בהגנה, עכשיו אני רוצה שחקנים גבוהים יותר, או עכשיו אני רוצה שחקנים מהירים יותר. איזה חלוץ צריך לשחק, איזה שחקן קו צריך לשחק. יש לו חוש טוב. גם לחילופים. 


"הוא מאמן גם יותר התקפי, וגם הגנתי. אני אסביר. אנחנו משחקים עם שני מגנים התקפיים. לכן צריך לעשות איזשהו בלאנס. בתפקיד שלי, יכול להיות שאקבל המון ביקורות מהתקשורת. אני שחקן שעושה מה שהמאמן אומר לו, והתפקיד שלי זה לתת את הבלאנס. אם אני יכול לא לעלות פעם אחת במשחק, עוד יותר טוב. אנחנו צריכים לקרוא את המהלכים ולראות איך אנחנו סוגרים את ההתקפות של הקבוצה היריבה ועושים הגנה. איך אנחנו מקבלים את המקום, לפעמים, טיפה יותר מאחור, איך אנחנו בעצם יוצרים שיהיה בטוח לקבוצה לשחק התקפי מהקווים. איפשהו אנחנו יותר התקפיים, אבל התפקיד שלי, הוא דווקא יותר הגנתי". 



ייני. ג'ורדי מפתיע אותו (עדי אבישי) 


הירידה של קרויף לקווים: "ג'ורדי מפתיע אותי באופן קבוע. הוא נפש חופשיה כזאת. כשהוא הגיע, הרגיש שלא יישאר במכבי ת"א יותר מדי זמן, כי הוא אוהב שינויים, הוא אוהב לגוון, הוא אוהב הכל, ואני חושב שהוא מפתיע את עצמו בזה שהוא נשאר, הוא מפתיע את עצמו בזה שאכפת לו כל-כך, ובאמת אכפת לו. אולי הוא היה צריך גיוון, אבל הוא לא רצה לעזוב. ברגע שהוא נהיה מאמן והרגיש איך זה לעבוד איתנו באופן יומיומי, אולי גם זה עשה לו משהו כיף והוא החליט 'אני נותן לזה צ'אנס'. אולי הוא החליט 'אם אני אהיה מאמן, עם האיכויות שלי, עם המחשבות שלי, עם הדרך שלי, אולי אני יכול להגיע למקום עוד יותר גדול ממה שאני יכול להגיע כמנהל מקצועי'. 


הערכה מהקהל: "אני מרגיש שהאוהדים מעריכים אותי. בתחילת הקריירה חשבו שאני הבטחה. עברה שנה, וחשבו שאני כישלון. עם הזמן, אני הבנתי שיש פער בין איך שאני תופס את עצמי כשחקן לאיך שהקהל תופס אותי כשחקן. אמרתי: 'אוקיי, יש לי שתי אפשרויות: להישאר אמיתי עם עצמי או להשתנות לכיוון איך שתופסים אותי'. הבנתי שהמאמנים הישראלים שהיו פה תופסים אותי באותה צורה שהאוהדים תופסים אותי. אם כולם תופסים אותי בצורה מסוימת ואני תופס את עצמי בצורה אחרת, יש פה פער שהוא גדול מדי. אני שם לב שדקות המשחק שלי לא מתאימות לאיך שאני מרגיש שאני מתפקד. והרגשתי צורך לעשות שינוי. 


"השינוי הזה היה כן בלהביא יותר אגרסיביות, כן בלהביא יותר דברים של 'אקסטרה', כן בלהבין מה בולט יותר בעיני האוהדים. התחלתי להביא את זה בצורה מלאכותית, ממש לחשוב על זה. אגב, זאת עצה של אשתי, ועם הזמן התחלתי להאמין בזה יותר ויותר, עד שגיבשתי מין שילוב של מה שאני חושב שהאוהדים רוצים שאני אעשה, והמאמנים, לבין איך שאני רואה כדורגל, ויצרתי איזשהו מישהו, משהו חדש, ביני לבין עצמי, שאני מסכים איתו יותר ושלם איתו יותר. אני חושב שזה גרם לי להתפתח כשחקן הרבה יותר. אני לא נולדתי מנהיג, אני בטח לא נולדתי אגרסיבי. אני ילד אשכנזי, ביישן, מרמת אביב גם, כאילו אז גם מפונק נחשב. לא משנה בכלל מה העבר שלי. כאילו, זה הטייפקאסט שלי, והכדורגל עשה לי טוב. הכדורגל עשה לי טוב בשהות שלי עם השחקנים, החברים שלי, שהיו שונים ממני, שגדלו בצורה שונה ממני, במפגשים עם אוהדים, במפגשים עם מאמנים. עשה לי טוב לאופי. גרם לי להיות קצת יותר קשוח, גרם לי לחשוב מה הם הערכים שאני שם בראש וממש עיצבו אותי, להיות בן-אדם, בתוך המגרש ומחוץ למגרש. הרווחתי". 



גולדהאר (משמאל) עם קרויף. מצפה לרוח לחימה (ערן לוף) 


התפקיד בחדר ההלבשה: "אני היום שחקן טוב יותר ממה שהייתי כשהייתי צעיר. יש לי תובנות מהקריירה שלי. ואם אני יכול לעזור לשחקן צעיר, לתת לו איזשהו פוש שיעשה את השינוי הזה מהר יותר, הוא ירוויח עוד שנים של קריירה טובה. מתי שאני מזהה שחקן שאני חושב שהוא פוטנציאל למכבי ת"א, מאוד חשוב לי לעבוד איתו על דברים מסוימים שיעזרו לו בקריירה שלו, מאוד חשוב לי לעבוד איתו על דברים פסיכולוגיים שיעזרו לו בקריירה, כי אני חושב ששחקנים צעירים מאוד קלים איתם. כשאני עליתי (לבוגרים), צרחו עליי. קיללו אותי. איימו עליי. לא יכולתי להביא את עצמי. היום אנחנו נותנים לשחקנים להביא את עצמם, ועכשיו אנחנו דווקא עושים איזושהי חזרה של כן לתת להם בראש, שזה גם משהו שהוא חשוב". 


הסיבות לחזרה לישראל: "החיים שלי בהולנד היו מצוינים. נהניתי, ואשתי נהנתה, מכל רגע. היה לי חוזה לעוד שלוש שנים וחצי כשחזרתי. הייתה מחשבה לסיים את החוזה ואפילו להאריך אותו, הייתה מחשבה אולי להתקדם שזה מצחיק כי זה כבר גיל מבוגר, אבל גם נולדה לנו ילדה. ויש גם את המצב המשפחתי שלנו. ראיתי שכשאני בא לבקר, הילדה שלי לא מכירה את ההורים שלי. היא לא רוצה שהם יחזיקו אותה. אבא שלי לא בקו הבריאות, מכבי במקביל הציעה לי הצעה, ההצעה הייתה טובה ומכבדת. הם הרגישו שהם צריכים אותי, נתנו לי להרגיש שזה חשוב שאני אגיע. כל השילוב הזה בעצם גרם לי לחזור. אני מאוד מבסוט שחזרתי, אני גם מאוד מתגעגע להולנד". 


חזרה למכביזם: "גם אני אשמח שהקבוצה תהיה מכביסטית. אני חושב שבראש ובראשונה, בשביל שדבר כזה יקרה, שחקנים שגדלים פה צריכים לדרוש יותר מעצמם. זאת אומרת, שחקן צריך לדעת שהוא צריך להיות עם מוסר עבודה חזק מאוד, שהוא צריך להיות קשוח מאוד, ושהוא צריך להיות סבלני. שחקן שמשחק ומצליח, והוא מושאל ומצליח בקבוצה קטנה, לא בהכרח יבוא לפה וייקח את גופיית ההרכב. שחקנים צריכים לדעת שהם צריכים להצליח פה, שחקנים במכבי ת"א צריכים להוכיח שפה הם טובים. כשהלכנו למחנה אימונים, נהניתי לראות את הצעירים. הצעירים שלנו קשוחים. נהניתי לראות שחקנים שמושאלים. שהגיעו להתאמן איתנו, יש בהם את הדבר הזה שאני רוצה. אני מאמין שהעתיד של מכבי ת"א הוא כן להגיע למצב שאנחנו מכביסטים יותר". 



ייני במדי ויטסה. שמח שחזר אך מתגעגע להולנד (האתר של ויטסה) 


העתיד השלו: "התחלתי לימודים בפסיכולוגיה. אני חושב שלימודי פסיכולוגיה יעזרו לי בכל תפקיד שאבחר. אם אני אבחר ללכת לאימון, אם אני אבחר ללכת לניהול, אם אני אבחר ללכת לפסיכולוגיית ספורט. זאת אומרת, כל מה שמשאיר אותי במרקם של קבוצה, של לעבוד במועדון, והייתי רוצה להישאר ולעבוד במועדון כמו מכבי ת"א, הדבר הזה ישרת אותי. אני כן חושב על אלף ואחד תפקידים שהייתי רוצה לעסוק בהם במכבי ת"א. יכול להיות שהתפקיד האמיתי שלי, יכול להיות שהתפקיד של החיים שלי הוא בכלל להיות מאמן. אני לא יודע, אז בעצם מה שאני מנסה לעשות זה לחוות כמה שיותר חוויות עכשיו בתור שחקן, ולהרוויח מהן ידע, להרוויח מהן תובנות ולהרוויח מהן איך להעביר את החומר בצורה נכונה לשחקנים. 


"אני צריך לחשוב איפה התפקיד המתאים בשביל להישאר הרבה זמן, אם יש לי את הביצים בשביל לקחת את זה להיות מאמן, בחלום שלי? בא לי להיות פרגוסון. 27 שנים במכבי ת"א. בפועל, בתקופה שלי לא היה מאמן שהחזיק יותר משנה אז באמת צריך לחשוב על זה". 


האם תהיה השנה אליפות למכבי ת"א? "אני שונא את השאלות האלה. אני חושב שהשאלות האלה הן 'שאלות כותרת', אני קורא להן, שאלות שרוצות לייצר עניין, שבסופו של דבר מייצרות בלאגן בין קבוצות, בין שחקנים, שנועדו רק כדי לשמח או לעצבן קהל מסוים. שאלות שמטרתן לתפוס אותך בסוף העונה. אני חושב שאנחנו, בתור תקשורת, צריכים לייצר איזשהו סגנון מחשבה שונה. אני חושב שאנחנו מייצרים איזושהי שטחיות. אני חושב שאנחנו צריכים להיות תקשורת מעצבת ולא תקשורת שפועלת לפי מה שמעניין את הקהל. אני מבין את הצורר ברכילות, כותרות כאלה ואחרות, קצת אש, והגיע הזמן שאנחנו נשאל שאלות שבאמת יעצבו איזושהי הבנה של כדורגל. אז אני מבטיח שאנחנו ניאבק, שאנחנו נעשה הכל בשביל להיאבק על האליפות".