הוא היה בתקופות הזוהרות והשמחות, הוא שם גם בתקופות הפחות טובות. קפטן מכבי חיפה דקל קינן פותח עוד עונה עמוסת ציפיות ולחצים והתיישב לראיון מיוחד עם ספורט1 בו הוא מדבר על הכל: הסיפורים מאחורי התקופה הקשה, גיא לוזון, הקהל וגם מודה בכנות שהפרק הארוך שלו בירוק מתקרב, ככל הנראה, לסיומו.
איך מכבי חיפה בימים אלה?
"הסיפור שלנו קצת מורכב, כי בטבלה אנחנו עם 11 נקודות. זה אומנם לא רע, אבל לא מצוין, עדיין במרחק סביר מהצמרת. כשיורדים לעומק אנחנו מודעים לזה שהיכולת כרגע היא לא מה שציפינו לה ורוצים להשתפר".
מבחוץ זה נראה שנורא לחוץ אצלכם, אפילו שאתם בשוויון נקודות עם ב"ש.
"לחץ זה חלק מהמשחק וצריכים לדעת להתמודד גם עם לחץ שנובע מכה סיבות. דווקא חדר ההלבשה שלנו מלא בחומר אנושי טוב ובאנשים מקצוענים וצנועים. בכל מועדון גדול יש לחץ, זה טבעי, ושחקן כדורגל בעידן המודרני צריך לדעת לנתק את עצמו מרעשים לא רצויים, דיבורים אינטרסנטיים או מביקורת לא עניינית".
קינן. יודע שיש לאן להשתפר (ערן לוף)
מה שונה העונה במכבי חיפה מאשר בשנים האחרונות?
"השוני בעיקר במרקם האנושי, ביחס של השחקנים לרעשים שמגיעים מבחוץ. איחדו את שני חדרי ההלבשה במתחם, כך שיש אינטראקציה יומיומית בין כל השחקנים. מנסים להרחיק אותנו מביקורת אינטרסנטיות ומהטפל שנמצא מסביב למועדון. אני חושב שזה דבר מבורך".
מה לדעתך אפשר לעשות מכאן, בעונה הנוכחית, כדי להשתפר?
"המועדון שלנו צריך לגבש שלד שחקנים מנוסה שזכה בתארים עם שחקני חיזוק צעירים. ליצור שלד שירוץ למספר שנים. מנסים למצוא את השלד הזה, מנסים להביא חיזוק. כשאני מסתכל על מכבי חיפה כמועדון, החל מההנהלה, דרך הקהל והשחקנים במגרש, אני חושב אין סיכוי שהמועדון הזה לא יחזור לגדולתו בקרוב מאוד. זה מתחם אימונים, זה תזונאית, זה מאמני כושר הכי טובים, זה ג'י-פי-אסים שאנחנו מתאמנים איתם, כל אימון גם מצולם ואחר כך מנותח. יש לנו את כל התנאים להצליח. להגיד שהכל מושלם? לא, לא הכל מושלם".
במחזור האחרון חזרתם מפיגור כפול ל-2:2. איך אתם רואים את זה? הישג, או אכזבה?
"אני יכול להגיד לך שהשחקנים, גיא לוזון, כולם יודעים שלא היינו במיטבנו. אין עצימת עיניים, אנחנו לא משקרים לעצמנו. אבל בהתייחס לשנים האחרונות, משחקים כאלה לפני שנה, שנתיים ושלוש היינו מפסידים, ועובדתית לקחנו נקודה במשחק חוץ, גם אם אנחנו לא מאושרים מהנקודה הזו. זה לא שהיו פה מאמנים או שחקנים שהסתפקו במועט, ממש לא, אבל אני חושב שזה היה מין כדור שלג כזה של חוסר ביטחון, והרבה תחלופה של מאמנים ותחלופה של שחקנים. אני לא חושב שהדי-אן-איי שלנו נפגע, אולי הוא טיפה נשרט".
לוזון. אמיתי והגון, והשחקנים מעריכים את זה (ערן לוף)
איך היית מתאר את מערכת היחסים של השחקנים העונה עם גיא לוזון?
"גיא הוא בנאדם מאוד ישר ומאוד הגון. הוא הולך עם האמת שלו ואין שחקן במועדון שיש לו אפילו חשד שההחלטות של גיא לא מקצועיות או לא הגונות. הוא מאוד אמיתי, והשחקנים מעריכים את זה, הוא לא אחד שידבר מאחורי הגב ולעולם לא יאשים שחקן בתקשורת.
גיא מושך אליו המון אש.
"במשחק האחרון, כשהייתי על הספסל ושמעתי את הקריאות של הקהל נגדו ואת שריקות הבוז, הרגשתי קצת נבוך. לנו כשחקנים יש אחריות, ובסגל שלנו יש שחקנים מספיק טובים כדי להוציא הרבה יותר ממה שאנחנו מוציאים עד עכשיו. זה לא פייר שהכל נופל רק על גיא. קל לבקר אותו כי הוא גיא לוזון, אבל גם לנו השחקנים יש אחריות. קל לבקר אותו כי הוא גיא לוזון, אבל כשחקנים אני חושב שגם לנו יש אחריות לא פחות גדולה, אנחנו צריכים לדעת לקבל אותה".
תתאר לנו את מערכת היחסים בין מכבי חיפה לתקשורת.
"קודם כול אני חושב שזו מערכת יחסים, באופן כללי מערכת יחסים סימביוזית, כי זה חלק מהמשחק, במיוחד בעידן המודרני, שלתקשורת יש קשר עם המועדון, והמועדון השנה החליט לשים איזשהו קו אדום, זאת אומרת שאין כניסה של תקשורת, לאו דווקא מקומית, למתחם שלנו. אני חושב שזה צעד מבורך. היום עם הרשתות החברתיות, ושיש אינספור ערוצי ספורט, יש המון ביקורת. על כל שחקן יש ביקורת, אבל כששחקן מגיע למתחם האימונים או למגרש, הוא צריך לדעת לנתק את עצמו מכל רעשי הרקע, ואני חושב שפה המועדון מנסה לעזור לשחקן, כי עד עכשיו אני חושב שרעשי הרקע ודיבורי הסרק היו כן מצליחים להיכנס אלינו לראש, לחדר ההלבשה, למגרש, זה היה מצליח טיפה לבלבל אותנו".
רעשי הרקע לא עוזרים (ערן לוף)
היה לך מקרה שאתה זוכר בתור קפטן, בתור שחקן בוגר, שאיזה שחקן צעיר בא אלייך אחרי אימון ונראה בן אדם אחר אחרי ביקורת עליו?
כן. אני לא רוצה לציין שמות, אבל לא לגיטימי זה להטיל ספק במקצוענות של שחקנים שאני רואה באופן יומיומי כמה קשה אנחנו עובדים וכמה קשה אנחנו שומרים על הגוף שלנו ועל חיים ספורטיביים, ולכתוב או להגיד ששחקן מזלזל באימונים, יוצא לבלות, שותה ונשאר ער עד מאוחר, שזה לא מדויק, הרבה יותר פוגע מאשר לכתוב ששחקן לא היה טוב או שחקן לא במיטבו".
בוא נדבר על הקהל. אני לא יודע אם הקהל של מכבי חיפה הוא הגדול בארץ, אבל יש תחושה שהוא הכי מעורב בארץ.
"תלוי איך אתה מגדיר מעורב. איזה אוהד ממוצע לא חושב שהוא יותר טוב מהמאמן או יותר טוב מהחלוץ שלנו? אני חושב שזה טבעי. אנחנו כשחקנים לא לוקחים את התמיכה של הקהל כמובנת מאליה. היו הפסדים שהקהל עמד ומחא כפיים. אנחנו מעריכים את זה ומתים להחזיר להם. הכבוד המינימלי לאוהד שעמד 90 דקות וראה אותנו מפסידים הוא להודות לו. מצד שני, שחקן שמקבל קללות כל המשחק, אני יכול להבין למה הוא יורד לחדר ההלבשה".
איזה כוח יכול קהל דוחף לתת לשחקן שנמצא על הדשא?
"הקהל לא יכול לתת גול, אבל יש מומנטום במשחק ואתה כשחקן צריך את ה'בוסט' הזה מהקהל. אבל כשלא הולך ואתה שומע שריקות בוז, אפילו אם זה למאמן שלך, זה לא עוזר. היו למשל מקרים עם טאלב טוואטחה שהקהל טיפה הגזים בעיניי. ראיתי שהיה קשה לו לתפקד. הקהל של מכבי חיפה הוא הכי טוב בארץ. תומך מאוד ורעב להצלחה. אם יש לי מסר לאוהדים? להיות טיפה יותר סבלניים, להבין שאנחנו מתים לנצח בדיוק כמוהם, וגם ברגעים פחות טובים אנחנו מעריכים את זה שהם תומכים בנו".
"עם ג'נרל מנג'ר, עידן ורד לא היה נופל בין הכיסאות" (ערן לוף)
למה לדעתך שחקנים ישראלים שלא מצליחים במכבי חיפה פורחים במקומות אחרים?
"עידן ורד למשל הוא חבר קרוב שלי. במקרה שלו אם היה ג'נרל מנג'ר במועדון, הוא לא היה נופל בין הכסאות. כל איש כדורגל שהיה מגיע לאימונים של מכבי חיפה היה רואה שמדובר בשחקן מאוד רעב להצלחה. ורד הוא פקשוש של המועדון. אנחנו צריכים שחקנים עם האופי הווינרי והרעב הזה להצליח. איתי שכטר הגיע לנקודה שכבר היה לו קשה מאוד להצליח, ואני לגמרי מבין אותו שהוא רצה לעזוב. בחיפה יש תחרות מטורפת על ההרכב והסגל. יש בזה צדדים חיוביים, אבל יש גם חסרונות".
גם השחקנים הצעירים, למשל חבשי וג'אבר וגוזלן ושון ויסמן, לא מצליחים להשתלב. מה הסיבה?
זה מאוד דומה, כי שחקן צעיר מחפש את השקט והיציבות שלו, והוא צריך שלד של שחקנים, שלד של שחקנים מנוסים מספיק, שלד חזק של קבוצה, והשחקן הצעיר צריך לבוא ולהידבק, אבל ברגע שיש תחלופה כל כך גדולה של שחקנים, אני חושב ששחקן צעיר נפגע מזה. מצד שני, כשאני מסתכל על מכבי חיפה הנוכחית, אני רואה שנטע לביא הולך להיות, לדעתי, תוך שנתיים-שלוש הקפטן של מכבי חיפה.
"זה שחקן עם פוטנציאל גם לנבחרת ישראל, ואני מנסה, אתה יודע, להעביר לו את התכונות, ערכים, דברים חשובים להמשך", ממשיך קינן, "השחקנים האלה שציינת הם שחקנים טובים, הם לא סתם הגיעו לבוגרים של מכבי חיפה, זאת אומרת שאני לא אופתע אם חלק גדול מהרשימה הזאת יחזרו. גם היום במכבי חיפה יש שחקנים שכן, אני חושב שיכולים להשתלב בקבוצה הבוגרת, זה נטע לביא שציינתי, זה מוחמד עוואד, זה יונתן לוי, שהוא שחקן הגנה מצוין מהנוער".
לביא. הקפטן הבא? (ערן לוף)
אני רוצה שתיקח אותי לחדר ההלבשה, או לקבוצת הוואטסאפ של השחקנים ביום שאחרי שמאמן הולך הביתה, אם הוא מפוטר או מתפטר
"קודם כול, סיטואציה לא נעימה ברמה הבין אישית. ברור שבסגל של 25 חבר'ה יש שחקנים שישמחו שמאמן הולך הביתה כי הם פחות משחקים, ויש שחקנים שיהיו מבואסים כי הם שיחקו, זה באופן טבעי, אבל ברמה הבין אישית, לראות שמישהו מפוטר בגלל שלפעמים אתה לא היית מספיק טוב או החברים שלך, היינו לא מספיק טובים כקבוצה, מישהו משלם על זה במשרה שלו, יש פה משהו טיפה לא נעים".
נשחק משחק. אני אגיד עכשיו שמות ואתה תגיד לי מילה, משפט או הסבר, מה שאתה רוצה, על האנשים האלה, מה שעולה לך בראש. נתחיל עם ראובן עטר.
"הוא אגדה, כאוהד. הוא אימן אותי במכבי נתניה ואחרי זה החזיר אותי מאנגליה למכבי חיפה. שיחת הטלפון שלי איתו, כשהוא ביקש שאני אחזור למכבי חיפה, לא ארכה יותר מדקה. אני מקווה שהוא יחזור להצליח כמאמן, כי אני מאוד אוהב אותו כבן אדם".
אריק בנאדו.
"מודל לחיקוי".
עטר. שכנע את קינן תוך דקה (ערן לוף)
אלכסנדר סטנוייביץ'.
"אימונים מטורפים, קצב מטורף, כל אימון מצולם בכמה מצלמות. למחרת בבוקר האימון הזה מנותח. מקצוען. כשהגענו למשחק, לאו דווקא בפן האישי, משהו התפקשש לנו, אבל אני אקח ממנו המון דברים טובים, למרות שלא הייתי שחקן הרכב בחלק מהמקרים".
רוני לוי.
"המאמן הכי טוב שהיה לי".
רנה מולנסטיין.
"וואו. כריזמה מדהימה. כשהוא מדבר איתך אתה אתה צמא לידע, אתה צמא למידע שלו. הביא לפה משהו אחר, אני נהניתי איתו. משהו התפקשש, קצת חבל לי. אני אהבתי אותו. אגב, אני בקשר טוב עם העוזרים שלו עד היום, אבל איתו פחות. אני בטוח שהוא יצליח במקומות אחרים".
מולנסטיין. כריזמה מדהימה (ערן לוף)
אתה יודע מה המכנה המשותף עם כולם. לכולם גרמת ללכת הביתה.
"כולם פוטרו, אבל כל אחד מסיבותיו, אין פה איזשהו משהו שהוא משותף להם, חוץ מזה שהם לא סיימו את העונה. כל אחד הביא ולמדתי ממנו משהו אחר. אנשים לוקחים הביתה את העבודה שלהם, ידוע, אתה מתרגז בעבודה, אתה מתרגז גם בבית".
עד כמה כדורגל משפיע על סדר היום שלך, על מצב הרוח שלך, על החיים בבית?
"משפיע מאוד. כשאנחנו לא מנצחים… אז לא כיף להיות בסביבה שלי ב-24 השעות הקרובות. אשתי ניסתה להרגיע אותי, אבל היא הבינה שזו בעיה, למדה להכיר אותי עם השנים. לא סתם התחתנתי איתה, אתה יודע".
ובימים האלה, שאתה נלחם על המקום שלך בהרכב, זה יותר מתסכל בבית?
"כן, בטח. הרצון והאהבה שלי למשחק, ולכדורגל ולמה שמסביב, הוא אדיר. אני מאוד אוהב את המשחק. עזוב רגע אותי כשחקן הרכב או לא, אני עוקב אחרי מלא ליגות ואחרי מלא שחקנים, ואני מאוד אוהב את המשחק עצמו. כשאני לא משחק כמובן שאני פחות מאושר. על המגרש אעשה הכול על מנת לנצח, הכול".
"מאוד אוהב את המשחק עצמו" (ערן לוף)
ערן זהבי למשל פעם בראיון אמר שאתה שחקן הגנה מלוכלך.
"אני חושב שזו מחמאה. אני חושב שאם תשאל את רוב החלוצים בליגה אם כיף לשחק נגדי, הם יגידו לך שלא. אני אעשה הכול על מנת שלא לקבל גול, הכול. אני אשים את הגוף שלי למען הקבוצה, למען שלא תקבל גול, ומבחינתי לשמור על שער נקי זה הרבה יותר כיף מאשר לכבוש".
מה למדת מהתקופה שלך באנגליה?
"זו חוויה אדירה. אני מאושר שיצא לי לחוות את זה. אם הייתי יכול, הייתי נשאר הרבה יותר. אמנם לא הייתי במועדונים גדולים, הייתי באמת במועדונים בסדר גודל בינוני מינוס באנגליה, אבל בקארדיף, שם ביליתי את רוב התקופה שלי, אתה יודע, זה מועדון בליגה שנייה, שמתחם האימונים שלו הוא מטורף, והמקצוענות שם היא אדירה, ותרבות הספורט בכלל, זה משהו שאני מאוד שמח שחוויתי".
אתה כבר בן 33, יש נקודה בקריירה שאתה מסתכל אחורה ואומר 'פה הייתי צריך לבחור אחרת'?
"אולי במשחק של האליפות נגד בני יהודה הייתי צריך לתת איזה גול, אבל… זה משהו שלא עוזב אותנו. זה היה בלתי נתפס. ולא התאוששתי מזה שבוע".
"שחקן הגנה מלוכלך? זאת מחמאה" (ערן לוף)
מי החלוץ הכי טוב ששיחקת נגדו?
"לואיס סוארס, רובין ואן פרסי…"
כשאני אומר את השם קיארטנסון, מה זה מעלה לך?
"עשה עליי גול פה, עשה עליי גול טוב, אבל היו חוץ מזה, היו עוד כמה משחקים שלא זכור לי שהוא נתן גול. זה הפך להיות גם להיט ברשת. זה מעליב הרבה יותר את המשפחה".
אתה חושב שתצליח לסיים את הקריירה במכבי חיפה?
"האמת שאני צמא להרפתקה אחרונה בחו"ל. הייתה לי לפני שנה וחצי הצעה מארה"ב, אבל זה לא יצא לפועל. אני רואה את עצמי משחק עד גיל מאוחר, ואני יודע שקיים סיכוי גבוה שזה לא יהיה במכבי חיפה".
סוארס. הכי גדול ששיחק מול קינן (AFP)
מה זה מכבי חיפה בשבילך?
התחלתי כאוהד, אחרי זה כשחקן במחלקת נוער, ואחרי זה כשחקן בבוגרים, ועכשיו כקפטן. לא יכולתי לבקש מסלול יותר טוב מזה. מכבי חיפה בשבילי זה הרבה יותר ממקום עבודה, זה בית, זה אהבה. אני מרגיש שקיבלתי פה ערכים, שחונכתי פה, ומנסה להחזיר לה קצת מדי פעם".
מה דעתך על הכתבה?