יש קריירות שנמדדות במספרים ובסטטיסטיקות, ויש כאלה שמסמלות שינוי של ממש. הסיפור של מנואלה ניקולוזי שייך לקטגוריה השנייה. האיטלקייה בת ה-46, ילידת רומא, נכנסה לעולם השיפוט כבר בגיל 15, בתקופה שבה נשים עדיין היו נדירות במקצוע. בהמשך עברה לצרפת וב-2010 נכנסה לרשימת השופטים הבינלאומיים של פיפ"א
שיא הקריירה שלה הגיע ב-2019, כאשר מונתה לשופטת עוזרת בגמר גביע העולם לנשים בין ארצות הברית להולנד. בכך הפכה ניקולוזי לאיטלקייה הראשונה ועדיין היחידה ששפטה בגמר מונדיאל נשים. מדובר בהישג נדיר במיוחד, שכן לאורך ההיסטוריה של כדורגל הנשים רק 27 שופטות הגיעו למעמד הזה.
אלא שפחות מחודש וחצי לאחר מכן הגיע רגע היסטורי נוסף. ב-14 באוגוסט 2019 הייתה ניקולוזי חלק משלישיית השיפוט הראשונה שכל חברותיה נשים בגמר גברים של אופ"א – הסופר קאפ האירופי בין ליברפול לצ'לסי, בהובלת סטפני פראפר. היה זה ערב סמלי עבור הכדורגל האירופי, שבו המקצועיות גברה על ההבחנות המגדריות.
ב-2023 הוסיפה ניקולוזי הישג נוסף, כשהפכה לאיטלקייה הראשונה ששימשה כשופטת עוזרת בליגה 1, הליגה הבכירה בצרפת. לאחר הקריירה הבינלאומית עברה גם למסך והצטרפה ל-DAZN, שם היא מנתחת אירועי שיפוט בליגה האיטלקית.
במקביל, היא הפכה לסופרת, מרצה ומדריכה. בספרה "אני מחליטה. מחלומות לסופר קאפ" היא מספרת על המסע שלה, ובמפגשים עם חברות, אוניברסיטאות ומוסדות עוסקת במנהיגות, ניהול רגשות וקבלת החלטות. היא אף הוכרה כ-LinkedIn Top Voice Italia ונכללה ברשימת 50 הנשים החזקות ביותר של Fortune Italia.
המסע ממגרשי החובבים של לאציו לגמר המונדיאל ולאולפני הטלוויזיה הפך את ניקולוזי לפורצת דרך. הקריירה שלה היא הוכחה לכך שבסופו של דבר, בכדורגל, מה שקובע הוא לא המגדר – אלא היכולת, ההכנה והיכולת לקבל החלטות ברגעים הגדולים.
מה דעתך על הכתבה?