איתן לנציאנו: "הודיעו שנארח באתונה בלי לשאול אותנו"

רגע לפני ששחקני הפועל חולון נכנסו היום (שני) לתדריך וידאו, לקראת המפגש ביום רביעי עם בורסאספור, הם התבשרו כי המשחק נדחה. זה היה רק עוד נדבך בשבוע סוער במיוחד שעובר על המועדון: מהניצחון הדרמטי בבון, דרך ההחלטה התמוהה לקיים את משחקי הבית דווקא באולמה של א.א.ק אתונה, ועד לביטולה אחרי ההתרפסות של היוונים בפני אוהדיהם הפרו-פלסטינים.

בשבוע הבא אמורה חולון לארח את ריו בראוגן הספרדית, והיא עדיין לא יודעת היכן תעשה זאת. האפשרות לארח בבלגרד, כמו מכבי תל אביב, הפועל ירושלים וכנראה הפועל תל אביב, ירדה מהפרק בשל התנגשות משחקים ובעיות בלוח הזמנים; אחת האופציות כרגע היא שריגה בלטביה תהפוך לביתם החדש של הסגולים (כפי שהיא משמשת עבור פרומיטיי האוקראינית של ננו גינזבורג), אבל החלטה סופית טרם התקבלה.

ואיך הגיעה הקבוצה למצב הזה? היו"ר איתן לנציאנו מסביר בריאיון לוואלה! ספורט את השתלשלות האירועים: "איגוד הכדורסל התבקש לסייע לקבוצות מישראל, לא רק לנו, ויצר קשר עם כל מיני איגודים באירופה. באותו זמן, האיגוד היווני היה היחיד שהתייחס ונעתר לקחת על עצמו את האירוח והאבטחה. בכך זה הסתכם. פיב"א הוציאה מיד הודעה שנשחק באנו ליוסיה, בלי שאף אחד שאל אותנו או התעניין בדעתנו".

לנציאנו מוסיף כי "א.א.ק ניסתה להיות נחמדה לכולם, ויצאה מיד בהודעה משלה, שבה הזכירה לאוהדים שלאורך השנים היא תומכת בפלסטינים. אני בטוח שאת רוב הקהל שם זה מעניין כקליפת השום, אבל כמו שקורה במקומות אחרים, דווקא קולם של המיליטנטים הוא זה שנשמע. בין שני המועדונים לא היה שום קשר ישיר, ולא נאמרה בינינו מילה.

"כבר בשבוע שעבר, ברגע ששלחו לי את כל ההודעות המתלהמות של היוונים, ובוודאי אחרי מה שקרה במגרש הזה להפועל ירושלים בעונה שעברה, אמרתי שגם אם יכריחו אותנו – לא נשחק שם".

– לאור הרגישות, שמוכרת היטב לליגת האלופות שהענישה את א.א.ק בעקבות ההתנהגות האלימה והאנטי-ישראלית של אוהדיה, למה דווקא האולם באנו ליוסיה הוא זה שנבחר מלכתחילה?

"אני לא יודע, מכיוון שלא דיברו איתנו. אולי זה היה נוח לאור העובדה שזה מגרש שכבר ממותג עם כל הסמלים והשלטים של ליגת האלופות".

– ירושלים תקפה את ליגת האלופות על היעדר הגינוי שלה לטבח שביצע חמאס, ועכשיו אתה מתאר התנהלות בעייתית מכיוון אחר.

"זה מוזר, אבל זה המפעל הבכיר שלהם. פחות חשוב להם מי נהרג פה ומי נהרג שם. הם רוצים להיות נחמדים לכולם, אבל במקרה של ישראל זה לא כל כך הצליח להם".

– שקלתם לפרוש?

"זה משהו שעלה בהתחלה, אבל הוא ירד באותה נשימה. הבנו שזה לא יהיה דבר נכון לעשות, ושזה יפגע במעמד שבנינו כמועדון באירופה ובארץ".

לנציאנו, כמו כל אזרחי ישראל למעשה, מתקשה לנהל את הדיסוננס בין המציאות שנכפתה על המדינה בשבת השחורה ב-7 באוקטובר לבין השאיפה והרצון לקיים חיים שגרתיים ככל האפשר. "הבן שלי גויס למילואים ביום שפרצה המלחמה, ומאז אני פחות מתעסק בכדורסל", הוא מודה. "ברור שאני מעודכן ובעניינים, אבל רועי דבורה וניר אורון (מנכ"ל המועדון ומנהל הקבוצה; א"ו) עושים עבודה של עשרה אנשים, ואני ממש מעריך אותם על זה. להביא את ההוא לפה ואת זה משם, להחתים שחקנים על הדרך. זה ראוי להערצה בעיניי".

– לא היית עם הקבוצה בשבוע שעבר בגרמניה.

"לא, אני לא מסוגל לעזוב עכשיו את הארץ. זה המשחק היחיד שראיתי בחודש האחרון, והוא הצליח להעלות בי חיוך. במשחקים של הקבוצות האחרות אני רק רואה בדיעבד את התוצאה, ופשוט לא יכול לשבת ולצפות".

– אבל לפי התוכנית, ליגת העל אמורה לחזור בעוד שבועיים וחצי. אתה רואה את זה קורה?

"קשה לי לענות על זה. ברגע שהקבוצות יבקשו מהזרים לחזור, נקבל את תמונת המצב האמיתית. זה בסדר לקבוע תאריך, אבל אם יחזרו 20 מתוך 70 זרים, איך נשחק? ליגת העל תהיה ברמה של הליגה למקומות עבודה, רק כדי להגיד ששיחקנו? ואם תהיה קבוצה אחת, שאין לה הרבה ישראלים, ורק זר אחד יסכים לחזור? איזו תחרותיות תהיה כאן? אולי נצטרך לחשוב על פורמט שכולם יוכלו לחיות איתו.

"גם הזרים שאנחנו וקבוצות אחרות החתמנו, לא בטוח שירצו לגור כרגע בארץ. אם שחקן מרוויח מיליון דולר, אולי הוא ייקח סיכון. אבל אם הוא מרוויח 120-100 אלף דולר? אני במקומו לא הייתי מסתכן. השיקולים הכספיים, שנוגעים להסכמים עם הטוטו ולזכויות השידור, פחות חשובים כרגע".