מג'יק ג'ונסון הטיל פצצה: ההודעה ששינתה את עולם הספורט

35 שנה אחרי שחשף כי הוא נשא HIV והודיע על פרישה מכדורסל, חוזרים ליום ששינה את חייו של מג'יק ג'ונסון: השיחה הקשה עם אשתו קוקי, ההלם בליגה, החששות סביב חזרתו למגרשים והמאבק שהפך אותו לסמל עולמי

(גודל טקסט)

ב-7 בנובמבר 1991 התיישב מג'יק ג'ונסון מול העיתונאים באולם הפורום באינגלווד, קליפורניה, כשאשתו קוקי לצדו. האיש שהפך את לוס אנג'לס לייקרס לאחת הקבוצות הגדולות בתולדות ה-NBA, זכה בחמש אליפויות ונחשב לאחד הכוכבים האהובים בעולם, עמד למסור הודעה שאיש לא ציפה לשמוע. הוא הודיע כי נמצא נשא HIV, וכי הוא פורש מכדורסל באופן מיידי.

"אני מתכוון להמשיך לחיות עוד הרבה זמן, להציק לכם כמו תמיד", אמר לעיתונאים. הוא הבהיר שאינו מתכוון להיעלם מחיי הכדורסל, אבל באותו רגע היה ברור שהקריירה שלו כפי שהכירו אותה הסתיימה. בתוך דקות אחדות הפך הסיפור של מג'יק לאירוע עולמי. לא רק בגלל מעמדו כאחד מגדולי הכדורסלנים, אלא גם משום שבתחילת שנות ה-90 נשיאת HIV עדיין הייתה כרוכה בפחד עצום, בבורות ובסטיגמות.

צפו: הרגע שבו מג'יק ג'ונסון הדהים את העולם

הכוכב שהיה אמור להיות בלתי מנוצח

כשמג'יק ג'ונסון הגיע ל־NBA ב-1979, הוא שינה את הדרך שבה אנשים הסתכלו על משחק הכדורסל. הרכז המתנשא לגובה 2.06 מטרים, עם החיוך הרחב והמסירות שלא נראו קודם לכן, הפך במהירות לפנים של הלוס אנג'לס לייקרס. יחד עם קארים עבדול־ג'באר וחבריו לקבוצה, הוביל אותה לחמש אליפויות והפך לאחד הסמלים הגדולים של הליגה.

במאזנו היו שלושה תארי MVP של העונה הסדירה ושלושה תארי MVP של סדרת הגמר. היריבות שלו עם לארי בירד מבוסטון סלטיקס הפכה לאחד הסיפורים הגדולים של הספורט האמריקאי וסייעה להחזיר את ה-NBA למרכז הבמה. מבחוץ נדמה היה שמג'יק נמצא בפסגת העולם, וששום דבר לא יכול לעצור אותו.

גם ההפסד למייקל ג'ורדן ושיקגו בולס בגמר 1991 לא שינה את מעמדו. הוא עדיין היה אחד השחקנים הטובים בעולם, והיה אמור להמשיך להוביל את הלייקרס בשנים הבאות. אלא שהאבחנה הרפואית שינתה את כל התוכניות. ג'ונסון גילה כי הוא נשא HIV בעקבות בדיקות שעבר במסגרת בקשה לביטוח חיים. ההודעה על הפרישה הגיעה זמן קצר לאחר מכן, והותירה את עולם הספורט בהלם.

מג'יק ג'ונסון מול מייקל ג'ורדן | Andrew D. Bernstein

"אני מתכוון לחיות עוד הרבה שנים"

ההודעה לציבור הייתה קשה, אבל השיחה שחיכתה למג'יק בבית הייתה קשה אפילו יותר. הוא וקוקי נישאו ב-14 בספטמבר 1991, רק 54 ימים לפני מסיבת העיתונאים. הם גם גילו שהיא בהיריון עם בנם. פתאום, במקום לתכנן את העתיד המשפחתי שלהם, נאלץ מג'יק להתמודד עם האפשרות שהנגיף שבו נדבק יסכן גם את אשתו ואת התינוק שטרם נולד.

בריאיון ל-CBS, שלושים שנה לאחר מכן, הודה כי הנסיעה הביתה הייתה קשה יותר מכל משחק גדול בקריירה שלו. "שיחקתי מול מייקל ג'ורדן ולארי בירד, הייתי בגמרים, זכיתי באליפויות, אבל שום דבר לא היה קשה יותר מלנסוע הביתה ולספר לאישה שאוהבת אותי יותר מכולם שיש לי HIV", סיפר. "הדבר הקשה ביותר שעשיתי בחיי היה לנסוע הביתה ולספר לקוקי".

כשנכנס הביתה, קוקי הבחינה מיד שמשהו אינו כשורה. מג'יק התקשה למצוא את המילים, ולבסוף סיפר לה שנבדק ונמצא נשא HIV. שנים לאחר מכן, בריאיון ל-ABC, שחזרה קוקי את הרגע מנקודת מבטה: "נפלתי על הברכיים. שנינו נפלנו על הברכיים והתחלנו לבכות". היא הסבירה שלא היה לה זמן לכעוס או לשאול כיצד נדבק. "לא היה לי חשוב איך זה קרה. הדבר היחיד שחשבתי עליו היה שהוא עלול למות".

החשש לא הסתכם באפשרות לאבד את בעלה. קוקי הייתה בהיריון, ולא ידעה אם גם היא נדבקה ואם הנגיף עלול לעבור לתינוק. הבדיקות שעברה הראו שהיא לא נדבקה, והרופאים הרגיעו שגם התינוק לא ייפגע. בהמשך התברר שגם בנם, EJ, לא נדבק. מג'יק סיפר מאוחר יותר שרק לאחר שקיבל את התוצאות השליליות של אשתו ושל בנו הצליח להתחיל לחשוב ברצינות על העתיד.

מג'יק וקוקי ג'ונסון. הייתה איתו לאורך כל הדרך | Dimitrios Kambouris

קוקי לא עזבה אותו. מג'יק סיפר כי אמר לה שיבין אם תבחר להתרחק ממנו, אך היא הבהירה שהם יתמודדו עם המצב יחד. גם ההחלטה לצאת לציבור לא הייתה פשוטה עבורם. קוקי חששה מהסטיגמה ומהבורות שאפפו את HIV ואת האיידס בתחילת שנות ה-90, ולא רצתה שבעלה יהפוך את האבחנה שלו לכותרת עולמית.

מי שסייעה לה לשנות את דעתה הייתה אליזבת גלייזר, נשאית HIV שפעלה למען העלאת המודעות לנגיף ולמען ילדים שנדבקו בו. מג'יק סיפר ל-PBS כי ביקש ממנה לשוחח עם קוקי. אחרי שיחה ממושכת ביניהן, הסכימה אשתו לצאת איתו לדרך הציבורית. כך הפכה החלטה פרטית וכואבת של זוג צעיר גם לצעד שהעניק למג'יק תפקיד מרכזי בהסברה ובמאבק בסטיגמה.

במסיבת העיתונאים ביקש ג'ונסון להבהיר כי הוא נשא HIV, ולא חולה באיידס. הוא גם לא התכוון להסתיר את מצבו. "זהו אתגר נוסף, פרק נוסף בחיים שלי. הגב שלי אל הקיר, ואני נלחם", אמר. לצד ההלם, הוא ביקש להעביר מסר לצעירים על חשיבות המודעות והמין הבטוח.

רופא הלייקרס, ד"ר מייקל מלמן, ביקש אף הוא להבהיר את מצבו הרפואי של הכוכב. הוא הסביר שמג'יק אינו חולה באיידס ואינו סובל ממחלה פעילה, אך המליץ לו להימנע מפעילויות שעלולות לפגוע במערכת החיסונית שלו, ובהן כדורסל מקצועני. מלמן גם הדגיש שאין באפשרותו לחזות כיצד יתפתח מצבו: "יש אנשים שנושאים את נגיף ה־HIV במשך עשור או יותר לפני שהם חולים, ויש כאלה שחולים מהר מאוד. אני לא יכול לתת תחזית, מלבד לומר שהוא בריא עכשיו, אנחנו מצפים שיישאר בריא ושיהיה איתנו עוד זמן רב".

האם מג'יק עוד יוכל לחזור למגרשים?

לפני ההודעה הפומבית, ג'ונסון התקשר לכמה מהאנשים הקרובים אליו בעולם הספורט. הוא שוחח עם לארי בירד, מייקל ג'ורדן, אייזיאה תומאס ופט ריילי, וכן עם חברו, מנחה הטלוויזיה ארסניו הול. אלה היו אנשים שהכירו אותו לא רק ככוכב הלייקרס, אלא גם כאדם שמאחורי החיוך וההצגות על הפרקט.

את התגובות שלהם תיאר מג'יק במאמר שפרסם ב-"Los Angeles Times" זמן קצר לאחר ההודעה: "לארי בכה. גם ארסניו. אייזיאה פשוט לא רצה להאמין. פט ומייקל הקשיבו בדממה המומה". היריבות הגדולה בינו לבין בירד, שהפכה לחלק מהסיפור שהחזיר את הליגה למרכז הבמה, נעלמה באותו רגע. נותרו שני חברים שהתקשו לעכל את הבשורה.

גם אייזיאה תומאס, חברו הקרוב של מג'יק, התקשה להאמין. אמו, מרי, סיפרה לעיתונאים: "מג'יק היה כמו בן בשבילי. אני מתפללת שזה לא נכון". היא הוסיפה כי ג'ונסון היה אחד האנשים הטובים ביותר שאפשר להכיר, וכי עשה כל כך הרבה למען אחרים.

מג'יק ג'ונסון במדי לוס אנג'לס לייקרס | Getty Images

מייקל ג'ורדן אמר שהוא אינו מסוגל להאמין לבשורה. קארים עבדול-ג'באר, שותפו לשנים הגדולות בלוס אנג'לס, התייצב לצדו ודיבר על האפליה והדעות הקדומות שעמן נאלצים להתמודד נשאי HIV. "אני יודע מה עוברים אנשים שחיים עם איידס, ואלה לא חיים פשוטים במיוחד. לעג, גזענות ופחד. אם הוא ירצה את עזרתי, אהיה שם בשבילו", אמר. גם צ'יק הרן, שדר משחקי הלייקרס שהכיר את ג'ונסון לאורך שנותיו בקבוצה, התקשה להסתיר את הכאב. "אנשים כמו מג'יק מגיעים לעולם הספורט רק פעם בחיים", אמר.

בניו יורק, לפני משחק בין הניקס לאורלנדו מג'יק, פט ריילי שאימן את ג'ונסון בלייקרס והוביל אותו לאליפויות – עצר את ההכנות. הוא ניגש למרכז המגרש, אחז במיקרופון וביקש מהקהל להתפלל עבור חברו ועבור כל מי שמתמודדים עם המחלה. שחקנים משתי הקבוצות התקרבו אליו, והוא השפיל את ראשו ואמר את תפילת האדון. רק כשסיים אמר בשקט: "בואו נשחק".

מגי'ק ג'ונסון ופט ריילי | Nathaniel S. Butler

"כולם בכו, כולל אני"

עוד לפני שפגש את העיתונאים, מג'יק היה צריך לספר את הבשורה לחבריו לקבוצה. כשעה לפני מסיבת העיתונאים הוא כינס בחדר ההלבשה את שחקני הלייקרס ואת המאמן מייק דאנליבי והודיע להם שהוא נשא HIV ועוזב את הכדורסל.

עד אותו רגע הצליח להחזיק את עצמו. אבל מול האנשים שאיתם חלק את המגרש מדי יום, נשבר. "עד אותו רגע לא בכיתי, אבל לספר לחבריי לקבוצה היה הרגע הרגשי ביותר בכל הסיפור הזה. כולם בכו, כולל אני", סיפר.

הרן תיאר כיצד מג'יק בילה עם חבריו לקבוצה, חיבק אותם ודיבר עם כל אחד מהם באופן אישי. זו הייתה פרידה שלא דמתה לשום דבר שחווה קודם לכן. האיש שהתרגל להוביל את חבריו לניצחונות, ולהיות זה שמרים אותם אחרי הפסדים, היה הפעם מי שנזקק לתמיכה שלהם.

"אני לא מפחד לשחק איתו"

החששות לא נעלמו עם ההודעה. להפך: בתקופה שבה הידע הציבורי על HIV היה מוגבל, התעוררו שאלות רבות סביב האפשרות שג'ונסון יחזור לשחק. חלק מהשחקנים חששו ממגע פיזי, מחתכים ומדימום במהלך משחקים.

אחד הקולות הבולטים בדיון היה קארל מלון. בחדר ההלבשה של הקבוצה האורחת במדיסון סקוור גארדן, אחרי משחק קדם־עונה מול הניקס, הצביע מלון בפני כתב ה-"New York Times" על החתכים והגלדים שעל רגליו. "תסתכל על זה. יש לי גלדים וחתכים בכל הגוף. אני מקבל כאלה בכל ערב, בכל משחק. הם לא יכולים לומר לך שאין שום סיכון, ואתה לא יכול לומר לי שאין אף שחקן אחד ב-NBA שלא חשב על זה", אמר.

בריאיון ל-"Deseret News" בנובמבר 1992 הבהיר מלון כי לא טען שמג'יק צריך לפרוש, אלא ביקש לדבר על החשש של שחקנים שנמצאים במגע פיזי מתמיד. "התגובה שלי לא הייתה שהוא צריך לפרוש. זאת לא הנקודה. אני מסתכל על התמונה הקטנה. אני לא מדבר על הוקי, בייסבול או פוטבול. אני מדבר על כדורסל ועל החבר'ה שאני משחק איתם ומתחרה מולם", הסביר.

הוא הוסיף: "אני לא מנסה להיות מושיע או משהו כזה. הדאגה שלי היא לביטחון שלי ולביטחון של חבריי לקבוצה. אם תהפוך את התמונה ותשים את עצמך במקומי, מה אם זה היה קארל מלון שנשא את הנגיף? אם הם לא היו מודאגים, הייתי חושב שמשהו לא בסדר איתם, כי אני נשרט ומדמם כל הזמן". לצד החששות, מלון לא חסך גם בהערכה ליריבו: "הוא כנראה השחקן הגדול ביותר שאי פעם שיחק את המשחק".

תמך בו מהתחלה. מג'יק ג'ונסון וצ'ארלס בארקלי במדי נבחרת החלומות של ארה"ב בעת הזכייה במדלית הזהב באולימפיאדת ברצלונה 1992 | Michael Kunkel

"אלה החדשות המטלטלות ביותר ששמעתי אי פעם"

צ'ארלס בארקלי היה אחד התומכים הבולטים של מג'יק בתקופה שבה התנהל הוויכוח על חזרתו למגרשים. כששמע לראשונה על האבחנה, תיאר את עוצמת ההלם במילים: "זה הכה בי כמו טונה של לבנים. זו הייתה בשורה מפחידה. אני חושב שאלה החדשות המטלטלות ביותר ששמעתי אי פעם".

בריאיון ל"Deseret News" ב-1992 הבהיר בארקלי את עמדתו: "מג'יק הוא חבר שלי, ומה שהוא יחליט לעשות מקובל עליי. אני לא מפחד לשחק איתו. אבל נמאס לי לדבר על זה". הוא הוסיף: "אם מג'יק רוצה לשחק כדורסל, צריך לאפשר לו לעשות את זה. אני לא מפחד לשחק איתו. זה כבר נהיה מגוחך. אנשים לא יודעים כלום על HIV. פתאום כולם רופאים. שיחקתי נגדו כל הקיץ וזה אפילו לא עבר לי בראש".

בארקלי אף בחר להביע את תמיכתו בדרך סמלית: בעונת 1991/92 לבש את החולצה מספר 32 במקום המספר 34 המזוהה איתו, כמחווה למג'יק. הוא גם ניסה להסביר את הסיכון בפרופורציות: "אנחנו רק משחקים כדורסל. זה לא שאנחנו יוצאים לקיים יחסי מין לא מוגנים עם מג'יק".

לא כולם חשבו כמוהו. שחקנים אחרים, בהם כריס מוריס וג'יי האמפריז, הביעו חששות מפני חתכים ומגע עם דם. הדיון חשף עד כמה הפחד והיעדר המידע השפיעו על הליגה ועל השחקנים. מג'יק מצדו נאלץ להתמודד לא רק עם האבחנה, אלא גם עם השאלה אם יוכל להמשיך לעשות את הדבר שאהב יותר מכול.

מג'יק ג'ונסון וגביע ה-MVP במשחק האולסטאר ב-1992 | Andrew D. Bernstein

הוא חזר, אבל הסיפור כבר היה גדול מהכדורסל

למרות הפרישה, מג'יק לא נעלם מעולם הכדורסל. בפברואר 1992 חזר לפרקט במשחק האולסטאר, קלע 25 נקודות, מסר תשעה אסיסטים והוביל את המערב לניצחון 153:113. הוא נבחר ל-MVP וזכה לתשואות משחקנים, מאמנים ואוהדים. חודשים לאחר מכן הצטרף לנבחרת החלומות האמריקאית באולימפיאדת ברצלונה, וזכה במדליית זהב לצד כמה מגדולי השחקנים בעולם.

בספטמבר 1992 הודיע כי הוא מתכוון לחזור ל-NBA, אך לאחר שהתעוררו מחדש חששות בקרב שחקנים ואוהדים, החליט לפרוש שוב בנובמבר. הוא לא רצה שהחזרה שלו תהפוך למאבק מתמשך סביב השאלה אם יריביו מוכנים לשחק מולו.

בינואר 1996, אחרי יותר מארבע שנים מחוץ לליגה, חזר בכל זאת למדי הלייקרס. במשחקו הראשון מול גולדן סטייט ווריורס קלע 19 נקודות, מסר עשרה אסיסטים והוריד שמונה ריבאונדים. הוא שיחק 32 משחקים באותה עונה, וב-14 במאי 1996 הודיע על פרישה סופית.

צפו: החזרה המרגשת של מג'יק ג'ונסון לפרקט

אבל הסיפור שלו כבר מזמן היה גדול מהכדורסל. ג'ונסון הפך לאחד הקולות הבולטים בעולם במאבק להעלאת המודעות ל-HIV, פעל נגד הסטיגמות סביב נשאי הנגיף והקים קרן שנועדה לסייע במאבק ובהסברה. ההודעה שלו ב-1991 לא שינתה רק את חייו. היא הציבה את הנושא במרכז השיח הציבורי והפכה אדם מוכר ואהוב לפנים של מאבק שאנשים רבים מדי חששו לדבר עליו.

באותו 7 בנובמבר, מול העיתונאים באולם הפורום, מג'יק ביקש להבהיר שהוא לא מתכוון להיעלם. הוא הבטיח שימשיך לחיות, להציק ולחייך. מאז עברו 35 שנה, והקריירה שלו על הפרקט הסתיימה מזמן. אבל ההבטחה ההיא קיבלה משמעות רחבה הרבה יותר: מג'יק ג'ונסון לא רק חזר לחיות חיים מלאים – הוא הפך את הסיפור האישי שלו לשליחות שנמשכת הרבה אחרי הבאזר האחרון.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי