חוזר בשאלה: עודד קטש רוצה לזכות באליפות יוון – ולקבל תשובה אחת פשוטה

1. להתעורר מהסיוט עם אליפות

ביום שני, רבע שעה לאחר שפנאתינייקוס ירדה מהפרקט באואקה עם ניצחון על לאבריו בגמר הפלייאוף היווני, כבר קופלו דגלי המועדון שנמתחים מתקרת האולם. הפוסטרים משש הזכיות בגביעי אירופה, רשימת התארים המפורטת, הגופיות המופרשות של פרנקי אלוורטיס (4), דימיטריס דיאמנטידיס (13) והאוהדים (1), ודיוקנם של האחים המנוחים פאבלוס ותנאסיס ינאקופולוס גולגלו והוכנסו לעגלה.

כעבור שעות ספורות, א.א.ק אתונה ונבחרת יוון התאמנו על המגרש, ופאו, מצידה, מקווה שסמליה יישמרו מאופסנים במחסן למשך שלושה חודשים; ניצחון נוסף, הערב (חמישי) בלאבריו, יבטיח לה את האליפות ה-39 בתולדותיה, ולא פחות חשוב מכך – יסיים באופן סופי את הסיוט המתמשך הקרוי עונת 2020/21.

זו, למעשה, הייתה האווירה סביב הקבוצה לפני, במהלך ואחרי המשחק שבו טיילו הירוקים לניצחון 74:103 וליתרון 1:2 בסדרת הגמר. הטעם החמוץ הורגש הרבה יותר מהמתוק והמתח ניכר גם על עודד קטש. מעבר לפני הפוקר הקבועים שלו – שמעסיקים את התקשורת והאוהדים היוונים באופן בלתי פוסק – משהו בעיניו נראה כבוי.

צביקה שרף, פיני גרשון, דיוויד בלאט ושרון דרוקר אימנו לפניו ביוון, והוא צפוי להיות הישראלי הראשון שיהפוך בה לאלוף. יש שיאמרו, בצדק, שזו אליפות עם כוכבית, מאחר שאולימפיאקוס אינה משחקת בליגה הראשונה, אבל בסופו של דבר עומדים מאמן פנאתינייקוס ועוזרו ליאור ליובין להשלים באופן מלא את המטרות שהוצבו בפניהם כשהגיעו באמצע העונה: זכייה בדאבל, לצד מספר ניצחונות נאים בקמפיין היורוליג האבוד ממילא – ובראשם הדרבי בהיכל השלום והאחווה.

ובכל זאת, קטש אינו יודע אם המשחק הקרוב יהיה האחרון שלו כמאמן פאו, ואם הניצחון הבא יהיה ניצחון הפרידה.

2. כמו צייר בלי צבעים

בשבועות האחרונים סופג המאמן לא מעט ביקורת מהפרשנים באתרי הספורט המקומיים ומהאוהדים ברשתות החברתיות. החומה סביבו נסדקה במחזורי הסיום של היורוליג, שבמהלכם נקלעה הקבוצה לסדרת תבוסות והפסדים, והאדמה החלה לרעוד באופן ממשי בשבועיים האחרונים, כשהירוקים כשלו בניסיון להשיג סוויפ בסדרות הפלייאוף ביוון. הם נוצחו בידי א.א.ק במשחק השני של חצי הגמר, וייתכן שההפסד בהארכה בשבת האחרונה ללאבריו – הסינדרלה שתקציבה השנתי אינו עולה על חצי מיליון יורו – היה אחד יותר מדי מבחינתו של קטש, ועלול לעלות לו במשרתו.

התנאים האובייקטיביים עומדים לזכות הישראלי: הוא קיבל סגל שבור, אפור, חסר איזון ונטול איכות יחסית. למשחק היוקרתי וחסר החשיבות המעשית נגד אולימפיאקוס הוא עלה בהרכב חסר, ובכל זאת ניצח; מיד אחר כך הושבתה הקבוצה לשבועות ארוכים בגלל שני גלי הדבקה נרחבים, שרק שלושה שחקנים (לא מרכזיים בעליל) יצאו מהם מבלי שחלו בקורונה; ואפילו החיזוק המפתיע שהגיע, בדמותו של מריו הזוניה, היה מעט לא במקום, משום שפאו הייתה זקוקה יותר מכל לרכז. 

עמדת הפוינט גארד היא עמדה די חשובה במשחק הכדורסל, בלשון המעטה, והופכת לצורך קיומי בשיטה של קטש, המבוססת על שכלולים של פיק אנד רול. הרכז האיכותי והאמיתי חסר לו כל כך במהלך העונה הזו, כשמובילי הכדור שעמדו לרשותו הם לפטריס בוכורידיס, שלווין מאק (החלש להחריד), טי ג'יי בריי (בליגה בלבד, וכשלא היה פצוע) והווארד "לוקו" סנט רוס, שהוא בכלל סמול פורוורד. "אני מרגיש כמו צייר בלי צבעים", אמר קטש בדמעות כשפרש ב-2004, בהתייחסו לפציעה שעבר; סביר להניח שחש כך גם במהלך חמשת החודשים האחרונים באתונה.

וזה לא הכול. נמניה נדוביץ', שהפך לחצי אליל בפנאתינייקוס והזכיר מדוע נחשב לאחד הגארדים המוכשרים באירופה, המחיש גם למה נתקל בכל פעם מחדש בתקרת זכוכית. הוא ירד מהמגרש בפעם האחרונה לפני חודשיים, והחמיץ את כל שלבי ההכרעה בזירה המקומית בגלל סיבוכי קורונה. קודם לכן הושבת הסרבי מפעילות ליותר מחודש בגלל פציעה.

3. שאלת אובראדוביץ'

על אף הנסיבות המקלות, האמת הפשוטה היא שפנאתינייקוס אינה משחקת כדורסל טוב בתקופה האחרונה, ובאופן טבעי המאמן מואשם בכך. באתונה מספרים על מתיחות בינו לבין הזוניה, שעדיין מתקשה להסתגל מחדש לסגנון המשחק האירופי אחרי חמש שנים ב-NBA. זו עלולה להיות בעיה, כי הקרואטי הוא האיש הפופולרי ביותר בקרב אוהדי הקבוצה. בכל יום מחדש הוא מעלה ברשתות החברתיות פוסטים של הקהל היווני, והלוקר שלו בחדר ההלבשה מכוסה במדבקות של שער 13. את אהבת ההמונים הוא קנה בקלות.

האבסורד הוא שלאויב האמיתי של קטש – לפחות במישור התודעתי – קוראים בכלל ז'ליקו אובראדוביץ'. אתונה מוצפת בשמועות עיקשות על קאמבק אפשרי של הסרבי למועדון, כמאמן או כג'נרל מנג'ר. "זוץ", כפי שהוא מכונה בפי היוונים, מזוהה יותר מכל אחד אחר עם ימי התהילה של פאו. הוא אימן את הקבוצה במשך 13 עונות רצופות וזכה איתה בחמישה מששת הגביעים האירופיים שלה. מאז עזב, לפני תשע שנים, היא לא הצליחה להעפיל אפילו פעם אחת לפיינל פור.

חזרה של אוברדוביץ' תביא איתה אפקט משני מהותי, ותאותת על כך שגם תקציב המועדון – שעמד העונה על ארבעה מיליון יורו בלבד לשכר שחקנים (ונחשב לנמוך ביותר ביורוליג) – יגדל באופן משמעותי. בין אם השמועה נכונה ובין אם לא, היא מציבה את קטש במעמד בעייתי. כשנשאל על כך בתוכנית רדיו הוא השיב כי "אם ז'ליקו יחזור, אני מוכן לבוא לאסוף אותו משדה התעופה". האמת היא שתרחיש שבו הישראלי יאמן תחת הסרבי, או ישמש כעוזרו, אינו רע בכלל לתוכניות העתידיות שלו.

אוברדוביץ', שלקח שנת שבתון לאחר שנפרד מפנרבחצ'ה, נמצא כבר כמה שבועות ביוון, ועד כה זכתה השמועה בנוגע אליו להכחשות גורפות. למרות תקוות האוהדים, אנשי המקצוע במדינה יוצאים מנקודת הנחה שפאו לא תוכל לספק את המעטפת הנדרשת למאמן במעמדו, וכי ספק אם הוא עצמו ירצה לעבוד תחת דימיטריס ינאקופולוס, האיש שבגללו עזב מלכתחילה ב-2012.

אם לא הסרבי, ישנו עוד שם שמוזכר פעמים רבות כמועמד להחליף את קטש: דימיטריס פריפטיס קיבל את הטלפון הראשון מראשי פנאתינייקוס עם פיטוריו של יורגוס וובוראס בינואר, עוד לפני שהלכו על הישראלי. הוא לא הצליח להשתחרר מאוניקס קאזאן, ובינתיים הצעיד אותה לגמר היורוקאפ והקנה לה את הכרטיס לעונה הבאה ביורוליג. היא, כמובן, רוצה שיישאר ולא מן הנמנע שפאו תתקשה לשכנע אותו גם הפעם.

מועמד מפתיע שעשוי לטרוף את הקלפים הוא אנדראה טרינקיירי. המאמן האיטלקי המוערך, שהיה רחוק העונה ניצחון אחד מהעפלה סנסציונית עם באיירן מינכן לפיינל פור, נמצא כעת בסדרת הגמר של הפלייאוף הגרמני ועדיין לא האריך את חוזהו. וירטוס בולוניה מתעניינת בו, ומקורות סביב המועדון היווני לא פוסלים את האפשרות שלפחות ייעשה ניסיון להנחיתו באתונה. לטענתם, רק אחרי שימוצו שלוש האופציות הללו, תתקבל ההחלטה הסופית בנוגע לקטש.

4. בשדרות יהודית מחכים לינאקופולוס

למרות העונה החלשה, לפנאתינייקוס יש שלד שחקנים איכותי שאותו היא רוצה להשאיר כבסיס לעתיד: הסקוררים הזוניה ונדוביץ', שחקני הפנים דינוס מיטוגלו, יורגוס פפאיאניס, הקפטן יואניס פפאפטרו והזרים סנט רוס (אולי כאזרח יווני) וייתכן שגם בן בנטיל המשתפר.

בסופו של דבר, כאמור, שאלת השאלות היא כלכלית. אם ינאקופולוס יחזור לקדמת הבמה ויפתח מחדש את הברז, הוא ירצה לעשות זאת בווליום הגבוה והמוכר שלו, וגם בחירת המאמן תתבצע בהתאם. אף שהודיע על עזיבה והציע את המועדון למכירה לפני שנה, הבעלים העמיק את מעורבותו בנושאים הקשורים לכדורסל בחודשים האחרונים, במה שאולי מרמז על שובו הקרב ובא. הוא הגיע להסכם עקרוני עם השלטונות ביוון על חכירת האואקה לזכות המועדון ל-49 השנים הבאות, ולמהלך הזה עשויה להיות חשיבות מכרעת.

אלא שינאקופולוס עדיין לא הודיע דבר, והמערכת כולה נמצאת במצב המתנה. מבצע חיסוני הקורונה ביוון הולך ומתקדם, וההערכה היא שעד פתיחת העונה הבאה יחזור הקהל למגרשים. זו בשורה חשובה עבור פנאתינייקוס; מעבר לדציבלים הגבוהים ולאווירה החמה באואקה, מכירת המנויים (בצירוף ספונסרים חדשים) יכולה להגדיל את התקציב בשלושה מיליון יורו בקירוב, גם אם הבעלים לא ישוב לתמוך בקבוצה. התרחיש הזה, כך מעריכים, הוא הריאלי ביותר שבמסגרתו קטש וליובין יישארו.

לא רק פאו נמצאת בהמתנה, אלא גם נבחרת ישראל. לפני ארבעה חודשים השלים קטש את קמפיין מוקדמות היורובאסקט, ובינתיים לא מונה לו מחליף. זה לא מקרי: חוזהו באיגוד הכדורסל יסתיים באופן רשמי רק באוקטובר, וחלון המשחקים הבא יתקיים בנובמבר. בשבועות הקרובים תתבהר התמונה. אם ימשיך בפאו, הוא ייאלץ לעזוב את תפקידו כמאמן הלאומי בשל ההתנגשות בלוחות הזמנים של פיב"א והיורוליג. אם יסיים את דרכו ביוון, הוא יוכל לפחות להתנחם במדים הכחולים-לבנים.