סאבוניס: "לא היה לי כוח נפשי להמשיך בקריירה אחרי נס ז'לגיריס"

הסנטר האגדי מתקשה לשכוח את הדרמה שאחריה הכריז על פרישה: "זה היה הרגע הכי כואב שחוויתי. חלום הזכייה ביורוליג התנפץ, והבנתי שזה הסוף"

(גודל טקסט)

כמעט 18 שנים חלפו מאז נס ז'לגיריס – אותו משחק דרמטי ומפורסם בו מכבי תל אביב גברה על הקבוצה הליטאית במשחק על ההעפלה לפיינל פור – וארווידאס סאבוניס עדיין מתקשה לשכוח.

הסנטר הליטאי האגדי היה אז בן 40, ואלמלא השלשה האגדית ההיא של דרק שארפ, כנראה שה-8 באפריל 2004 היה נחקק בתודעה כאחד הימים המאושרים בקריירה שלו. על אף גילו המתקדם, סאבוניס צלף 29 נקודות כולל 4 שלשות, הוסיף 9 ריבאונדים ו-3 אסיסטים, אבל ראה את חלום הפיינל פור עם קבוצת נעוריו מתנפץ עם רצף אירועים בלתי נתפס שהוביל להפסד.

לדבריו של סאבוניס, מדובר בזיכרון כואב עד עצם היום הזה. "היו לי הרבה הפסדים כואבים בקריירה, אבל זה ללא הספק הגדול שבהם. עד היום זה אחד הזיכרונות הכי כואבים בחיי. כשחזרתי מה-NBA והצטרפתי לז'לגיריס, לרגע הזה כיוונתי. היינו קרובים מאוד לניצחון בתל אביב שהיה מעלה אותנו לפיינל פור, אבל דרק שארפ קלע שלשה מדהימה, ואז נשברנו. אחרי ההפסד, הבנתי שזה נגמר. הייתי בן 40, החלום שלי התנפץ, ולא נותרו לי כוחות נפשיים. זה היה הסימן שאני חייב לפרוש".

בריאיון שהעניק בחודש מרץ האחרון, סיפר טאוטבידאס סאבוניס, בנו של ארווידאס ומי שמשמש כיום כעוזר המאמן של הקבוצה הליטאית, ש"יש שני נושאים שלא מדברים עליהם במשפחה שלנו – ההפסד של אבא ללייקרס במשחק 7 בגמר המערב בשנת 2000 כשחקן פורטלנד, וההפסד למכבי תל אביב במשחק על העלייה לפיינל פור. אסור להעלות את זה בשיחות המשפחתיות שלנו, פשוט לא מדברים על זה".