אז שוב סיימנו במקום השני באירופה והפעם זה אפילו לא היו צמוד כמו בשני הגמרים הקודמים מול הסלובנים ב-2000 וב-2004, ועדיין גם אחרי ההפסד ליוון 65:56 בגמר במשחק לא צמוד בכלל, ניקח מאליפות עד גיל 20 לא רק את מדליות הכסף אלא הרבה גאווה על הדרך שהובילה את עודד קטש ושחקניו למעמד הנכסף.
אחרי מסע שכלל שישה ניצחונות רצופים וכדורסל מרהיב הגיע הנבחרת היוונית והצליחה להרוס כפי שעשתה לכל יריבותיה באליפות. אחרי פתיחה מזהירה של 2:14 כשהיריב נראה כמי שלא מוצא את הידיים והרגליים נכנסו ואסיליס חרלמפופולוס וחבריו לעניינים, הותירו אותנו עם תשע דקות ברבע השני ללא סל שדה והפכו ל-23:26.
הרבע השלישי היה הרבע של הכחולים לבנים באליפות עד כה אבל התקוות התנפצו מול החנק ההגנתי שמחק את תמיר בלאט (10 נקודות, שבעה אסיסטים אבל גם שישה איבודים), רועי הובר וצמד המגדלים נתנאל ארצי ודניאל קופרברג. היוונים ברחו לדו ספרתי ונשארו שם כמעט עד הסוף. יובל זוסמן סיים עם 23 נקודות ושבעה ריבאונדים אם כי שליש מהנקודות שלו באו בגארבג' טיים.
גם הקהל הישראלי דפק נוכחות (אתר פיב"א אירופה)
ועדיין, כשמסתכלים על התמונה הכללית אפשר לחוש גאווה. וגם לקוות שבלאט, שקבע שיא אליפות (מעולם לא סיים שחקן עם ממוצע דו ספרתי של אסיסטים), הובר, זוסמן, קופרברג וארצי ואולי גם עוד אחד או שניים יגיעו לנבחרת הבוגרת.
מהלך המשחק
רבע ראשון
היוונים לא הצליחו לעשות סל במשך שלוש דקות מול הגנה ישראלית פנטסטית. ארצי בשלשה ובלאט עם האליהופ לקופרברג העלו את ישראל ל-0:5. חאראס השיג נקודות ראשונות למארחת אבל זוסמן הגיב בשתי שלשות ונבון קבר עוד אחת ו-2:14 לבחורים בכחול. לא יאומן. היוונים לקחו פסק זמן, סידרו נשימה והחלו לתת הגנה ממנה סבל בעיקר בלאט. נבון חטף וטס לסל אבל מצד שני ביצע איבוד כדור מרגיז שהוריד אותנו למנוחה ב-9:16 בלבד.
רבע שני
חוסר האונים מסוף הרבע הראשון נמשך גם בפתיחת הרבע השני. ובעוד נבון וארצי החטיאו זריקות נוחות דפק לונטזיס שתי שלושת וצימק את היתרון לנקודה בלבד, 16:15. קטש הוציא בלאט, שינה הרכבים אבל הבחורים בכחול לבן פשוט לא עשו סל וחראס העניש בשלשה ו-16:18 – מהלך של 2:16 ליוונים. זוסמן קלע את סל השדה הראשון ברבע, דקה לסוף, 22:23. בלאט דייק רק באחת משתיים מהקו (וסיים מחצית עם מאזן שלילי של חמישה איבודים מול ארבעה אסיסטים) אבל חרלמפופולוס, הכוכב היווני, נזכר להגיע למשחק ועשה זאת עם שלשה שהורידה את קבוצתו ליתרון במחצית, 23:26.
קטש. אובד עצות (אתר פיב"א אירופה)
רבע שלישי
היוונים עלו נחושים יותר מהמחצית, קוניאריס בשתי שלשות וחרלמפופולוס עם אחת משלו הטיסו את היריבה ליתרון שיא, 25:37. גמור? עוד לא. הבחורים שלנו שנתנו אליפות של נחישות לא רצו לוותר. בלאט קלע סל שדה ראשון והוסיף מיד את השני והובר כבר קצץ את הפיגור בחצי, 39:33 בלבד. חרלמפופולוס נכנס לזון והגיע ל-10 נקודות שגם סימל את ההפרש בין הקבוצות, 43:33. קופרברג לקח ריבאונד בהתקפה ושם סל, אבל ניקולאס דיפלארוס בשלשה מחצי מגרש כמעט קבע 41:48 ליוון.
רבע רביעי
סיפור המשחק התגלגל גם לרבע הרביעי. בלאט לא הצליח לייצר וגם ספג טכנית, קופרברג וארצי הפסידו במאבקים מתחת לסל והיוונים קבעו יתרון שיא, 43:59. חמש נקודות של זוסמן העניקו שביב של תקווה, רק 59:48. אבל היוונים לא חשבו לרגע לוותר על המשחק וגם לא לתת לשום יריבה לעבור את סף ה-56 נקודות. בסוף היריבה בוכה מאושר, השחקנים שלנו מכאב – 56:65 ליוון אלופת אירופה.
יש סיבה לגאווה, למרות ההפסד. ארצי והעתודה מאוכזבים (אתר פיב"א אירופה)
מה דעתך על הכתבה?