1. אליפות אירופה בישראל יצאה אמש (חמישי) לדרך. כבר משעות הצהריים ניתן היה להרגיש ברחובות הסמוכים להיכל בשכונת יד אליהו את טורניר הספורט הגדול אי פעם שהגיע לארץ הקודש. שוטרים בצמתים, שלטים על העמודים ועשרות תיירים שזרמו לכיוון ההיכל, מדברים בקול רם, כאילו מתאימים את עצמם לתרבות המקומית.
עשרות מתנדבים מאירי פנים קיבלו את פני האוהדים ואנשי התקשורת, והתאמצו לתת הרגשה של אירוע מיבשת אחרת. התורים הארוכים בחלק מהדוכנים הזכירו איפה אנחנו עדיין נמצאים, אבל בסך אפשר לתת ציון לשבח למארגנים.
2. נראה שמי ששיבץ את המשחקים החליט לפתוח את הטורניר בהילוך ראשון. אוקראינה, הנבחרת החלשה בבית, מול גרמניה, שבשבילה העפלה לשמינית הגמר תיחשב הישג גדול לנוכח הסגל החסר והיכולת החלשה במשחקי ההכנה.
דניס שרודר מלהטט מול אוקראינה. הצגה של איש אחד (פיב"א)
עשרות אוהדים אוקראינים צבעוניים ונלהבים דחפו את הנבחרת שלהם בדקות הראשונות, כשאצל הגרמנים זה היה דניס שרודר ועוד ארבעה שמתאמצים להחטיא. לאט לאט הכוכב מאטלנטה החל לצלוף (32 נקודות ב-32 דקות), גם החברים שלו הרימו את האחוזים, וזהות המנצחת נקבעה כבר דקות ארוכות לפני שריקת הסיום.
כמו כוכבים ברמתו, שרודר נראה עסוק בסטטיסטיקה אישית. בעשר השניות האחרונות, כשהמשחק כבר היה גמור, הוא זרק פעמיים מחוץ לקשת כדי לחצות את רף 30 הנקודות (וגם הצליח). יבגן מורזין, המאמן האוקראיני, הודה לאחר המשחק: "הייתה לנו תוכנית איך להתמודד איתו, דאבל טים ופאולים מוקדמים, אבל הוא עשה לנו בעיות ולא הצלחנו לשמור עליו".
הניצחון הקליל של הגרמנים גרם לאנשי איגוד הכדורסל להתעסק בסדר המשחקים של הנבחרת. אחד מהם אמר לי: "חבל שלא קיבלנו את האוקראינים כבר במשחק הראשון. 20 הפרש היה נותן לנו דחיפה גדולה להמשך".
3. ב-17:30 האווירה השתנתה. מאות אוהדים ליטאים, חלקם הגיעו ישירות משדה התעופה, נכנסו להיכל בתהלוכה רועשת ונתנו הרגשה של דרבי. רבים עוד צפויים להגיע מליטא בשבת, לקראת המשחק מול ישראל.
האוהדים הליטאים ביציע. נתנו הרגשה של דרבי (פיב"א)
דונטאס מוטיונאס, שהיה תקוע בימים האחרונים ביוסטון בגלל סופת ההוריקן "הארווי", הגיע להיכל ישירות משדה התעופה ועלה לפרקט כבר ברבע הראשון. למרות גילו הצעיר היחסית (43), המאמן הליטאי דאיניוס אדומאיטיס הראה שהוא הבין מה הדבר הכי חשוב בלאמן נבחרת כל כך מוכשרת – ההתנהלות מול הכוכבים והיכולת לתת להם ביטחון. הסנטר, שדחה הצעה ממכבי ת"א וישחק בעונה הקרובה בסין, לא שיחק הרבה, אבל היה טוב בדקות שקיבל (12). מול ישראל הוא כבר ישחק יותר. לתשומת ליבם של האוול, זלמנסון וכדיר.
ביציעים, האוהדים הליטאים לא הפסיקו לעודד ולתופף (כנראה מישהו הורה למשטרה לא לעורר מהומות מול האירופאים), בזמן ש-200 האוהדים מגיאורגיה התעוררו בדקות האחרונות ודחפו את נבחרתם לניצחון חשוב. נראה את 8,000 האוהדים הישראלים מתגברים על הליטאים בשבת. ביציע העיתונאים יחסי הכוחות היו שווים יותר. אנשי התקשורת מליטא וגיאורגיה שישבו לידי הראו ציונות מהי, עם תרועות רמות ומחאות כלפי השופטים. אחת העיתונאיות הגיאורגיות אף הגדילה לעשות ונופפה בדגלון קטן, עיתונאי אחר הסתפק בצעיף.
על הפרקט, זאזה פאצ'וליה הראה למה הוא נחשב לאגדה במדינתו. הסנטר, שהיה בספק למשחק בשל פציעה, נלחם על כל כדור, דחף את החברים, קלע (8 נק' ו-10 ריב') וגם כשנשרקה לחובתו עבירה רביעית ברבע השלישי, לא ירד לספסל. שחקן עם מעמד כמו שלו מחליט בעצמו מתי לנוח.
כל הדרמה התרכזה לרבע האחרון. הגיאורגים, שצפויים להיות הסוס השחור של האליפות, נהנו ממשחק ענק של טורניקה שנגליה הנפלא (29 נק') ובסיומו של משחק ברמה גבוהה השיגו ניצחון דרמטי על הנבחרת שסומנה כפייבוריטית לסיים בראשות הבית. זה לא היה ניצחון מקרי, החבורה של איליאס זורוס הייתה מהמרשימות בתקופת ההכנה, ואם תשיג ניצחון במשחק הבא מול גרמניה תוכל כבר להתחיל לחלום על המקום הראשון ויריבה נוחה בשמינית.
מאמן גיאורגיה איליאס זורוס מנצח את סגנית אלופת אירופה (פיב"א)
מה עם הליטאים? זה אומנם רק המשחק הראשון, אבל סגנית אלופת אירופה מ-2013 ו-2015 מבינה שבלי יונאס קזלאוסקאס על הקווים החיים הרבה יותר קשים. מול ישראל הלחץ במחנה הליטאי יהיה גדול. במסיבת העיתונאים לאחר המשחק ראינו 'בקטנה' את ההבדל בין שתי הנבחרות – זורוס, מאמן גיאורגיה, ביקש לשנות את הנהלים ושהשחקן שהגיע עמו (שנגליה) ידבר לפניו. המאמן הליטאי לעומתו תירץ את ההפסד בין השאר ב"טעויות אינדיבידואליות של השחקנים". ככה זה, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. העיתונאים הגיאורגים מחאו כפיים למאמן שלהם.
4. "אטורה מסינה הוא גדול המאמנים באירופה", כך אמר ארז אדלשטיין במסיבת העיתונאים לאחר התבוסה 69:48 לאיטליה (מעניין מה יש לז'לימיר אוברדוביץ' להגיד עת זה), "שיחקנו מול קבוצה שמאומנת ברמות הכי גבוהות שיש". גם בימים לפני המשחק אדלשטיין ואנשי הנבחרת דיברו על הגדולה של המאמן איטלקי, יכול להיות שנתנו לו יותר מדי כבוד גם על המגרש?
"אני שמח שיש לי את הזכות לעבוד עם אנשים טובים כל כך", אמר בסיום מסינה, שעבד בשנים האחרונות עם טוני פארקר, מאנו ג'ינובילי, טים דאנקן וקוואי לנארד. על המגרש זו פשוט הייתה הצגה של המאמן האגדי. שחקני האזורי נראו כמו חיילים שלו. כשיותם הלפרין הוציא זריקה פנויה מ-3/4 מגרש בסיום שעון, מסינה שלח מביטים מקפיאים לעבר כל אחד משחקני החמישייה. אריאל פילוי הצעיר והאלמוני (שיחק בעונה האחרונה במדי ונציה מול מכבי ראשון לציון בליגת האלופות של פיב"א) נזרק לספסל בתחילת המשחק לאחר שנכשל בסגירה בהגנה. בחצי השני הוא היה זה שעשה את ההבדל עם כמה קליעות גדולות.
גם מסיבת העיתונאים הייתה הצגה של האיטלקי בן ה-57. לעיתונאי שכינה את התצוגה של נבחרת ישראל מגוחכת הוא סירב לענות, את לואיג'י דאטומה הוא שחרר למקלחת לאחר שווידא עם העיתונאים שאין להם שאלות אליו, וכשנשאל על החלק שלו בניצחון הגדול ענה: "יש לנו ארבעה שחקנים מנוסים (בלינלי, דאטומה, מלי והאקט, י.מ), אם הם לא טובים, אנחנו יכולים לחזור לאיטליה". אגדה.
מסינה ואדלשטיין. תצוגת תכלית של האגדה האיטלקית (דני מרון)
כותב שורות אלה קרא פעמים רבות בשבועות האחרונים לאיגוד הכדורסל למחול על הכבוד ולזמן את איתי שגב. העסקנים לא ויתרו על האגו, וכבר אחרי שבע דקות אדלשטיין נאלץ לעבור להרכב ללא סנטר בגלל שתי העבירות של האוול. האיטלקים סיימו את הרבע הראשון עם 14 ריבאונדים, בעוד ישראל לקחה רק 5 כדורים חוזרים. אגב, עידן זלמנסון ואלישי כדיר לא קיבלו אפילו דקה אחת.
כשפיני גרשון, המנהל המקצועי של נבחרות ישראל, ראה שהנבחרת לא מתפקדת הוא זרק הצדה את החליפה והתחיל להעביר הוראות דרך דן שמיר. בהמשך הוא כבר העביר את ההנחיות בצורה ישירה לשחקנים, וביציעים החלו לתהות האם לא עדיף שהוא היה עומד על הקווים בטורניר עם כל כך הרבה לחץ.
בשבת מחכה ליטא, שמגיעה אף היא עם תחושת דחיפות גדולה. הפסד יהפוך את המשחק מול גרמניה לקרב על העלייה. לא לזה פיללו בנבחרת.
מה דעתך על הכתבה?