איש עקרונות: נבן ספאחיה מלמד את מכבי ת"א מהי יעילות

נבן ספאחיה
נבן ספאחיה | טוויטר

ה-68:79 על מילאנו הגיע פחות בזכות יכולת גדולה של השחקנים, ויותר בעקבות ביצוע מדויק של ההוראות המוקדמות. בשבוע הבא תגיד להיכל ריאל מדריד, האם גם מולה זה יספיק?

(גודל טקסט)

לא יותר מדי פעמים בעונה קורה למאמן שתוכנית המשחק שלו עובדת בצורה כמעט מושלמת. אמש (חמישי) חווה נבן ספאחיה ערב שכזה, כאשר קבוצתו ניצחה 68:79 את מילאנו הרבה פחות בזכות יום התקפי גדול של שחקניה, והרבה יותר בזכות ביצוע מדויק לאורך מרבית דקות המשחק של הוראותיו הטקטיות.

למרות עוד תצוגה חלשה מעבר לקשת (2 מ-12) ומשחק בינוני נוסף של פייר ג'קסון (3 מ-10 מהשדה) שלטה מכבי תל אביב במשחק ללא עוררין, בזכות שמירה על כמה עקרונות בסיסיים. הראשון – הליכה פנימה אל הטבעת בכל הזדמנות. הגארדים הצהובים חדרו את הגנת מילאנו פעם אחר פעם, תוך ניצול הרגליים הבעייתיות של שומריהם (ובעיקר אלו של אנדרו גאודלוק) ופיטמו את הגבוהים באסיסטים נאים. מי היה מאמין שהצהובים יסיימו משחק כשהיא מקבלת 25 נקודות ו-19 ריבאונדים מהשחקנים בעמדה 5 (פראחוסקי, טיוס הפנטסטי ושגב)?

העיקרון השני היה ניסיון לרוץ בכל הזדמנות, כולל לאחר ספיגת סל. האצת הקצב עזרה למכבי להשיג 15 נקודות בהתקפות מתפרצות ועוד לא מעט במשחק המעבר. בנוסף לכך, הרחבת הרוטציה ל-11 שחקנים (כולל זוסמן ושגב שזכו לדקות יורוליג אמיתיות ראשונות העונה), כשעשרה מהם משחקים עשר דקות ומעלה הייתה במקומה, ואפשרה לספאחיה להציב חמישיות טריות לכל אורך המשחק.

ספאחיה. ניצחון של רצון
ספאחיה. ניצחון של רצון (עדי אבישי)

גם הטקטיקה ההגנתית שהתמקדה בעצירתם של גאודלוק ותיאודור השתלמה, כששני שחקני ההכרעה של מילאנו נוטרלו כמעט לחלוטין והשאירו את הבמה לחבריהם המוכשרים הרבה פחות. אבל חשובה מכל אלה הייתה הגישה עמה עלו שחקני מכבי לפרקט. גישה של משחק אותו פשוט מוכרחים לנצח, שתורגמה למשחק קבוצתי (17 אסיסטים) ובעיקר אגרסיבי משני צדי המגרש (כולל מספר כמעט חסר תקדים של 18 ריבאונדים בהתקפה).

ניתן כמובן לייחס את התוצאה הסופית גם ליריבה שהפתיעה בחולשתה, אך חשוב לזכור שאותה מילאנו נתנה פייט של ממש במשחקי החוץ שלה מול צסק"א וריאל מדריד. נראה שההתנפלות של שחקניו של ספאחיה על אלו של פיאניג'אני היא שהוציאה את הרוח ממפרשיהם וגרמה להם להתפרק בשלב מוקדם יחסית של המשחק. מצטייניה של מכבי אמש היו אלכס טיוס – שהראה שוב עד כמה משבשת האתלטיות שלו את משחקה של היריבה בערבים בהם יש לו חשק לשחק – דשון תומאס שסיפק נקודות חשובות בכל פעם שקבוצתו הזדקקה להן – ונוריס קול שלראשונה נראה יותר כמו רכז ופחות כמו סקורר.

גם דיאנדרה קיין שלא זכה ליותר מדי מחמאות על תפקודו עד כה הציג יכול לא רעה משני צדי המגרש, שכללה הפעם גם קבלת החלטות טובה יותר. אך כאמור מדובר בעיקר בניצחון מערכתי אשר מבליט את ההבדל בין שתי הקבוצות שהתמודדו בהיכל אמש. דרכיהן של שתי היריבות הוותיקות, שנבנו בעונות האחרונות בצורה דומה מאד – רכישה מאסיבית מדי קיץ של כוכבים מנופחי אגו – נפרדו העונה. בעוד מילאנו ממשיכה להתבסס על שמות מפוצצים, יקרים ולא יעילים (ע"ע אנדרו גאודלוק), מכבי הופכת ליחידה צנועה הרבה יותר אך גם מלוכדת ולוחמנית. רק בסיום העונה נוכל לשפוט מהי מהשתיים עשתה את הבחירה הנכונה.

דונצ'יץ'
דונצ'יץ'. בשבוע הבא הוא בהיכל (AFP)

כרגע לפחות נראית מכבי תל אביב טוב בהרבה מיריבתה המיתולוגית. רצף ההפסדים הקצרצר נעצר אם כך, אך בכדי ליצור רצף ניצחונות חדש יצטרכו הצהובים לשחק טוב הרבה יותר בשבוע הבא מול אחת מהיריבות הקשות ביותר שיש ליורוליג להציע, ומול אחד מהכוכבים הגדולים של היבשת. בכדי לגבור גם על יריבות בסדר גודל של ריאל מדריד תזדקק מכבי , מלבד המשך הנקיטה בקו האגרסיבי, גם לאחוזים גבוהים בהרבה מעבר לקשת. מאזנם של שלישיית הגארדים המובילים, ג'קסון, קול ודיברתולומיאו מאז משחק הפתיחה מול באמברג עומדים על 6 מ-33, מעט מדי שלשות באחוזים איומים. מול מילאנו הספיקו החדירות אל הטבעת. בשבוע הבא, כשאת הצבע יאכלסו איון, רייס וחבריהם, דרושה גם יכולת קליעה משופרת של הגארדים. חימקי מוסקבה כבר הוכיחה שהשגת ניצחון מול ריאל (נטולת סרחיו יול) היא משימה אפשרית.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי