ההבדלים בין היכולות שמציגות קבוצות יורוליג רבות במשחק נתון לעומת בזה שמגיע מיד אחריו פשוט עצומים. קחו לדוגמא את אולימפיקוס הגדולה, אשר במשחקים שלפני ואחרי התבוסה שהנחילה למכבי תל אביב קבלה בראש 30 הפרש, והיא ממש לא היחידה. אבל בכל זאת נדמה שגם בליגה השוויונית ומרובת ההפתעות של העונה בולטים הצהובים של נבן ספאחיה בחוסר יציבותם. הפער האדיר בין מכבי של יום שלישי לזו של יום חמישי לא נובע אך ורק מאותו וויתור מוקדם על המשחק בפיראוס, או מפערי האיכות בין הכוכב האדום לסגנית אלופת אירופה.
הרי כבר חזינו העונה לא פעם בהתרסקויות של הצהובים לאחר משחקים גדולים ולהיפך. הוא נובע גם מהעובדה שמכבי ת"א הנוכחית היא קבוצה שקמה ונופלת על רמות האנרגיה של שחקניה בערב נתון. ברור שהללו משפיעות על יכולותיה של כל קבוצה בכל ענף ספורט. אך כאשר בחבורה של ספאחיה עסקינן, הופכת ההשפעה הטריוויאלית הזו מעוד גורם לאלמנט המכריע.
ומדוע בעצם? משום שקבוצה שאיננה משופעת בשחקנים איכותיים (ושיש לה למעשה רק שחקן וחצי שניתן להגדירם ככוכבים במונחי היורוליג), שמתקשה מאד במשחק חצי המגרש ומסתמכת התקפית בעיקר על משחק הריצה שלה, ושהסגל שלה משופע בשחקנים בעייתיים מבחינה הגנתית פשוט לא יכולה לנצח משחקים ללא התלהבות ותשוקה. קבוצה מוכשרת יותר או מתוחכמת יותר מבחינה טקטית יכולה לנצח גם במשחקים אליהם היא מגיעה מעט שאננה או מפוהקת בזכות רבע אחד של התעלות. מכבי, שלמען האמת איננה עונה על שני הקריטריונים, לא נהנית מהפריבילגיה הזו. בכדי לנצח במשחק יורוליג עליה להגיע אליו בשיא הדריכות ועם מלוא האנרגיות, כפי שעשתה אמש ובמשחקים רבים בתחילת העונה.
השינוי הגיע. קיין (עדי אבישי)
אי אפשר להתעלם מכמה שינויים שינוים שערך המאמן הקרואטי ושהתבררו כמוצלחים. קיצור הרוטציה נראה נכון לנוכח המתח הגבוה שליווה את ההתמודדות (ישנם משחקים בהם עדיף ללכת עם השחקנים המנוסים יותר ועם אלו שנמצאים בכושר הטוב יותר), וגם פתיחת המשחק עם הרכב גבוה יחסית שידרה אגרסיביות נחוצה.
השינוי המשמעותי ביותר היה שילובם של שחקני ההגנה הטובים ביותר שעומדים לרשותו של ספאחיה לאורך דקות רבות מהרגיל. במחצית הראשונה בה למעשה הוכרעה ההתמודדות שיחקו טיוס (מעוז ההגנה היחידי באזור הצבע) וקיין (השומר היעיל ביותר מבין הגארדים) 13 דקות כל אחד, כשגם ג'ון דיברתולומיאו (שמפעיל לחץ על מוליכי הכדור של היריבות טוב מהאחרים) שותף לא מעט. האנרגיות של השלושה הדביקו את חבריהם, וכאמור אנרגיה היא שם המשחק. עם כל הכבוד לשינויים הטקטיים המבורכים, רק רמות המחויבות וההשקעה הן שעזרו להגנת הפיק אנד רול המחוררת של מכבי להיראות לפתע יעילה בהרבה ולרגליים העייפות והפצועות של לא מעט שחקנים להפוך לקלילות וזריזות.
כמות העצירות בהגנה ואיכותן הובילה למספר רב של התקפות מתפרצות או מעבר שבהן הקבוצה של ג'קסון את קול מצטיינת, ופתיחת הפער המשמעותי הגיעה במהרה. אותו פער גדול עמד לזכותה של מכבי כאשר הגיעו ירידת המתח והעייפות הצפויות במחצית השנייה, כאשר ההדרן מבית היוצר של פייר ג'קסון בעל הקילר אינסטינקט הבטיח סופית את הניצחון החשוב.
לוח הזמנים הרצחני של היורוליג במתכונתו הנוכחית מחייב קבוצות בסדר גודל של מכבי ת"א לתכנן את העונה בצורה חכמה. הצהובים אומנם התבטלו לחלוטין לאחרונה בפני יריבות חזקות מהם, אך הצליחו לנצח במרבית המשחקים אותם סימנו ככאלה מהם אין דרך חזרה. בחודש הקרוב צפויים להם משחקים קשים יותר (ארבעה משחקי חוץ מתוך ששת הקרובים, כששני משחקי הבית יהיו מול צסק"א וברצלונה החזקות). בכדי לנצח לפחות בחלקם הם יזדקקו לאותה רוח לחימה שאפיינה את משחקם אמש, ולצידה גם לשיפור משמעותי ביכולת.
כוכב וחצי ברמת יורוליג. תומאס (עדי אבישי)
מה דעתך על הכתבה?