ביום אחרי שלברון ג'יימס עזב את המזרח לאחר 15 עונות רצופות של דומיננטיות ושמונה הופעות רצופות בגמר, כל הסימנים הצביעו רק על קבוצה אחת שתוכל למלא את מקומו: בוסטון סלטיקס.
את ההתרגשות בפתיחת העונה בטי.די. גארדן אף אחד לא יכול היה לפספס. הסלטיקס סיימו קמפיין פלייאוף אדיר בעונה שעברה, והיו רחוקים רק 48 דקות מדהימות של לברון מהופעה בגמר ללא שני הכוכבים הגדולים של הקבוצה, גורדון הייוורד וקיירי אירווינג.
בראד סטיבנס סומן כיורש לגרג פופוביץ', ג'ייסון טייטום הוכתר לקווין דוראנט המשודרג והלך לעבוד בקיץ עם קובי בראיינט. גם ג'יילן בראון, מרקוס סמארט וטרי רוזיר זכו לאהבה מכולם. דברים רבים השתנו מאז. אם בתחילת העונה דני איינג' חשב (כמו רוב קהילת ה-NBA דרך אגב) שהחזרה של אירווינג והייוורד תוביל את קבוצתו למקום הראשון במזרח ותשייט כל הדרך עד לגמר, היום אפשר כבר להבין שהוא טעה, ובגדול.
גורדון הייוורד. כבר לא קולע 20+ כמו פעם (AFP)
הייוורד חזר מפציעה קשה ולא נראה קרוב להיות הכוכב שהוביל את יוטה במשך כמעט עשור. כשהוא קולע 20+ נקודות במשחק בוסטון תמיד מנצחת, אבל זה כבר לא קורה כל כך הרבה (רק שש פעמים העונה).
אבל עם כל הכבוד לגורדון הייוורד, הסיפור הגדול של העונה בבוסטון הוא קיירי אירווינג. 'אנקל דרו', הכוכב המלהטט שכפה טרייד מקליבלנד לפני כמעט שנתיים, רצה כל כך להנהיג קבוצה בדרך לאליפות מבלי לחשוב על הדברים לעומק, וכשחזר מפציעה גילה קבוצה שהוא לא מסוגל להנהיג.
למרות ההצהרה בערב פתיחת העונה על כוונתו להישאר בבוסטון "כל עוד ירצו אותו", הרכז מדיוק הספיק לשנות את דעתו מספר פעמים מאז והמונולוגים שלו עם ראש מורכן בסיום המשחק הפכו לאגדה עבור העיתונאים בבוסטון. המילה 'אומלל' חוזרת לא פעם שמדברים על מצב רוחו, וזה ממש רק על קצה המזלג.
קיירי איווינג. המילה "אומלל" חוזרת על עצמה (AFP)
כפי שאולי כבר שמעתם, או שלא, השיחה הגדולה של הקיץ היא על איחוד של קיירי אירווינג וקווין דוראנט בניו יורק ניקס לצד זאיון וויליאמסון, ורק דבר אחד יכול למנוע את עזיבתו בקיץ: אליפות. וזה ממש לא הולך להיות קל. לא לנצח את גולדן סטייט, ולא לצאת מהמזרח.
תופעה ושמה מילווקי
בשקט בשקט, מבלי ששמנו לב, אטלנטה המרגשת של מייק בולדנהוזר ב-2014 קמה לתחייה במילווקי עם חיזוק משמעותי: יאניס אנטאטקומפו, המועמד המוביל לתואר ה-MVP העונה.
המאמן המחונן המשיך את הפרוייקט של ג'ייסון קיד, והוביל את הצבאים מויסקונסקין לעונה חלומית שאף אחד אפילו לא חלם עליה. אחרי עזיבת ג'בארי פארקר וקמפיין הפלייאוף הכושל ב-2018, רבים ציפו ממילווקי להשתחל לפלייאוף בעור שיניה.
אך כולם טעו, ובגדול.
מייק בולדנהוזר. בנה קבוצת הגנה קשוחה (AFP)
ה'באקס' דהרו מהרגע הראשון של העונה ולא הסתכלו לאחור, סיימו את העונה עם המאזן הטוב ביותר בליגה, ובראשות 'הפריק היווני' שברו כמעט כל שיא אפשרי של המועדון מאז ימי ווילט צ'מברליין וקארים עבדול ג'אבר.
המאמן 'באד' בנה קבוצת הגנה קשוחה כמו שהוא יודע, ובצד ההתקפי הציב את היריבות במצב לא אפשרי: או שתתנו ליאניס לחדור לצבע, שם אף אחד לא יכול לעצור אותו, או שתזרקו עליו שני שומרים ותראו אותו מוצא שחקן פנוי לשלשה.
וזה עובד, וכולם מכירים בזה, אבל אף אחד לא יכול לעצור את זה. ולמרות השחקנים המשלימים שהתקבצו סביבו, יאניס אנטאטקומפו הוא הסיפור האמיתי של העונה. אין עוררין על הדומיננטיות של הבחור היווני, שהעלה כמעט 25 קילו מסת שריר מאז שנבחר בדראפט 2013. לא סתם שאקיל אוניל, אדם שלא נודע בצניעותו, העניק לו בכבוד את הכינוי 'סופרמן'.
יאניס אנטטוקומפו. ה-MVP של העונה הסדירה כמעט ללא עוררין (AFP)
יאניס הוא שונה מכל מה שראינו. הוא חזק ואגרסיבי, חכם עם אינטליגנציית משחק גבוהה, דרייב ורעב בלתי נגמר, ובעצם דוגמא מושלמת לאיך ראסל ווסטברוק היה נראה אם הוא היה בגובה 2.11.
הוא מפלצת, וברגע שיצליח לפתח לעצמו ידית מהשלוש הוויכוח על מי יהיה שחקן הכדורסל הטוב בעולם ביום שאחרי לברון ייגמר באופן סופי.
עדיין עולות ספקות לגבי היכולת שלו לשחק בפלייאוף. כידוע, בתקופה הזאת בשנה קצב המשחק מאט וההגנות מתחילות להופיע אחרי עונה שבה אף אחד לא שיחק הגנה. צעירי בוסטון ניטרלו אותו בפלייאוף הקודם, אני בספק אם זה יעבוד להם הפעם.
אנטטוקמפו. יש ספקות לגבי יכולתו בפלייאוף (AFP)
ולמרות היכולת האדירה של יאניס, העונה של מילווקי לא תקום ותיפול על יכולותיו. כי הוא יופיע. שחקני המשנה שנוטים לאכזב כמו אריק בלדסו, קריס מידלטון, מלקולם ברוגדון, ברוק לופז וניקולה מירוטיץ' הם שיצטרכו לסיים את העבודה. האם הם יוכלו לעשות את זה?
ההימור המוצלח של טורונטו
כשמסאי יוג'ירי, ה-GM של טורונטו החליט לפטר את מאמן העונה שעברה, דווין קייסי, ומינה בחור אלמוני בשם ניק נרס, רבים הרימו גבה. כשהוא הסעיר את ארה"ב ב-18 ליולי בטרייד שפירק את הגרעין האהוב של קנדה ושלח את דמאר דרוזן שבור הלב לסן אנטוניו תמורת קאווי לאונרד ודני גרין, היו כאלה שקראו לפטרו.
כמעט שנה אחרי, ויוג'ירי צוחק על כולם. טורונטו טרפה את כל הקלפים העונה, והצליחה כמעט בכל מהלך. קאווי לאונרד, שנעדר כמעט שנה מהמגרשים בעקבות האירועים הדרמטיים בטקסס, חזר להציג את היכולות שביססו אותו כשחקן הגנה-התקפה הטוב בעולם. פיאקל סיאקם הוא מועמד מוביל לתואר השחקן המשתפר של העונה, ואפילו מארק גאסול הצטרף לחגיגה בדיוק בזמן.
טורונטו הימרה על העונה הנוכחית ויכולה לזכות בכל הקופה. אחרי שנים של אכזבות ב'איר קנדה סנטר', כשהעונה הסתיימה פעם אחר פעם במפח נפש אדיר מידיו של לברון ג'יימס, הראפטורס פיתחו העונה סיבולת ואופי, משחק קשוח ואגרסיבי בשני צידי המגרש, ורבים סימנו אותה כקבוצה היחידה שיכולה לנצח את גולדן סטייט בסדרה של שבעה משחקים.
קוואי לאונרד. ביסס את מעמדו כשחקן ההגנה-התקפה הטוב בעולם (AFP)
אך הדרך עוד רחוקה. קאווי יחזור לפלייאוף ויצטרך להוכיח שהסיכון עבורו היה שווה את זה, קייל לאורי יצטרך בפעם הראשונה בקריירה להצדיק את מקומו כרכז פותח ב-NBA, והמאמן האלמוני יצטרך להוכיח לכולם שיש לו את הידע לנצח את המשחקים החשובים באמת.
לטורונטו של העונה יש את כל הנתונים לצאת מהמזרח, איזון כמעט מושלם בין צעירים לותיקים, בין שחקני הגנה נהדרים לשחקני התקפה קטלניים שלא מחטיאים מהשלוש. שחקנים כמו לאונרד וגאסול, בעלי ניסיון והיכולת להכריע משחקים במהלך אחד. על הנייר יש להם הכל, עכשיו הגיע הזמן להוכיח את זה בבמה הגדולה מכולם.
פילדלפיה עדיין רחוקה
לכתוב על המזרח מבלי לגעת בקבוצה מעיר 'אהבת האחים' יהיה פשע. עונה מלאת עליות ומורדות עברה על הסיקסרס. זה התחיל עם הטרייד של ג'ימי באטלר, המשיך בפרידה מהבחירה מספר אחת של דראפט 2017 מרקל פולץ והגיע לשיאו עם ההחתמה של טוביאס האריס בצמוד לדד ליין.
טוביאס האריס. ההחתמה שלו סימנה את תחילת הריצה של פילדלפיה (AFP)
בפילדלפיה הבינו שהתהליך נגמר, ואיתה גם הסבלנות. הגיע הזמן לנצח. על הנייר חמישייה של בן סימונס, ג'ואל אמביד, ג'יי ג'יי ראדיק, באטלר והאריס, מסתמנת כאחת הטובות בליגה. אך מי שעוקב מקרוב אחרי הפגמים יודע שהם עוד רחוקים.
פילדלפיה לא תוכל להתמודד על כלום, ובטח לא לזכות בכלום, עד שהשחקן החשוב ביותר בקבוצה (ושאף אחד לא יגיד לי אחרת), בן סימונס, ילמד לזרוק.
כמוביל הכדור העיקרי של פילדלפיה, ראינו את סימונס בשנתיים האחרונות נשאר פעם אחר פעם פנוי לזריקה, ומוותר עליה. מעדיף את המסירה, מעדיף את החדירה לצבע. אם הוא היה מנסה, יכול להיות שהייתי מאמין בו יותר. אבל הוא אפילו לא מנסה.
בן סימונס. אם רק יצליח לקלוע שלשה (AFP)
בעונת הבכורה שלו בליגה, הרכז האוסטרלי הסופר-מוכשר זרק 11 פעמים מחוץ לקשת ב-81 משחקים. הוא החטיא את כולם. העונה, המספר הזה אפילו הצטמצם. שש זריקות לשלוש ב-79 משחקים, והוא עדיין לא קלע את שלשת הבכורה שלו ב-NBA.
למרות הכישורים המרהיבים שלו פרט לקליעה, בכדורסל של היום השלשה היא המלכה ואי אפשר לנצח בלעדיה. לכן, כל עוד בן סימונס לא יודע לזרוק, פילדלפיה לא תנצח.
לסיכום, למרות כל הקשיים וסימני השאלה, אני מהמר על בוסטון שתצא מהמזרח, רק כדי להפסיד לגולדן סטייט.
מה דעתך על הכתבה?