זה היה ב-21 ביוני 2012. מיאמי היט גברה 106:121 על אוקלהומה סיטי, ניצחה את סדרת הגמר 1:4 וזכתה באליפות שנייה בתולדותיה. ראסל ווסטברוק קלע 19 נק' ו-5 אסיסטים, ג'יימס הארדן הוסיף 19 ו-6 ושני אירועים היסטורים נרשמו באותו הלילה: 1. לברון זכה בטבעת הראשונה שלו 2. ווסטברוק והארדן שיחקו את המשחק המשחק האחרון שלהם יחדיו ב-NBA.
במרוצת הזמן, ווסטברוק נשאר באוקלהומה והפך לסמל של הת'אנדר, בעוד הכוכב המזוקן הועזב באחד הטריידים הגרועים והמשמעותיים ביותר בהיסטוריה של אוקלהומה, כשעבר ליוסטון בטרייד נוראי. הארדן הפך לאחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של הרוקטס, ובמשך 7 שנים, שניהם הלכו למקומות אחרים. רק שאם מסתכלים על זה בזווית הנכונה – הם הלכו בדיוק לאותו מקום, איש-איש ממקומו, הרחק מהכיוון אליו הלכה ה-NBA.
כי בזמן שהכדורסל נהר אחר סגנון המשחק של סן אנטוניו ובעקבותיה גולדן סטייט, אחר החיפושים הבלתי פוסקים על הנעת כדור, תנועה ללא כדור וכמובן ריבוי הכוכבים בקבוצה אחת – ווסטברוק והארדן נותרו בעולם משלהם. עולם דומה, עולם סוליסטי, מלא במספרים, ערבים עוצרי נשימה, מלא בתארים אישיים – ו-0 תארים קבוצתיים.
ב-24 באוקטובר 2019, ווסטברוק והארדן יעלו שוב לאותו מגרש כחברים לקבוצה, הפעם עם החולצה האדומה-לבנה של הרוקטס. והם שוב יילכו בדרך שונה מכולם – רק שהפעם זה חייב להיות ביחד.
ראסל ווסטברוק, ג'יימס הארדן וקווין דוראנט בימיה העליזים של אוקלהומה (Ronald Martinez/Getty Images)
והיא שעמדה, והוא שרץ
האיש שהמציא את הביטוי "אין מספיק כדורים" על מגרש הכדורסל, התכוון בדמיונו ליום בו הצמד הזה ישתף שוב פעולה. מדובר בשניים מארבעה השחקנים עם ממוצע האיבודים הגבוה בהיסטוריה, ושניים עם אחוז ה-USAGE RATE (אחוז ההתקפות אותן סיימו) הגבוה בליגה כבר שנים – 41.7% הארדן, 40.5% ווסטברוק.
רק שווסטברוק הוא הבחור החדש בעיר והוא יצטרך להתרגל למציאות לא מוכרת לו. על פי "בליצ'ר ריפורט", הארדן רשם בעונה שעברה 1,280 בידודים לאחד על אחד בהתקפה. טופ 10 בליגה… מבין הקבוצות! זה כמובן עבד מצוין, עם ממוצע מדהים של 1.2 נק' לבידוד, וזה לא הולך יותר מדי להשתנות. ביוסטון הבהירו כי הארדן ינהל את משחק ההתקפה העומד ואילו ווסטברוק יקבל יד חופשית במתפרצות.
זה יוסיף ממד של מהירות ודינמיות אתלטית שלא הייתה ברוקטס, אבל יעמיד בסימן שאלה את תרומתו של ווסטברוק במשחק העומד, ודאי עם 29% משלוש, 42% מהשדה ו-66% בלבד מהעונשין בעונה האחרונה.
ראסל ווסטברוק וג'יימס הארדן. אקס אוקלהומה יצטרך להתרגל למציאות חדשה (Bob Levey/Getty Images)
המאמן מייק ד'אנטוני מוכר היטב בשלל הפתרונות ההתקפיים שלו, בהתאם לכלים העומדים לרשותו. כשאימן את סטיב נאש בפיניקס, ההתקפות עמדו על 7 שניות ומטה. כשיש לו את הארדן, זה בכיוון ה-20 שניות ומעלה. הוא יצטרך, וסביר להניח שיצליח בעונה הסדירה, למצוא את האיזון הדק והחופש הדרוש לשני מגה סטארים שכאלה (ד'אנטוני כבר הבהיר שיהיו בממוצע 20-25 דקות שהשניים כלל לא ישחקו יחד על המגרש).
אבל כאן בדיוק הנקודה המרכזית, הבוהקת והמעוררת מחלוקת ביותר בציוות הזה, ואולי בליגה בשנים האחרונות – ראסל ווסטברוק.
המבחן של ווסטברוק
ווסטברוק. סובל מתמיד 'האיש הרע' (Houston Rockets Official Website)
ווסטברוק כבר שנים סובל מתדמית "האיש הרע". זה שהואשם בכך שחיבל בכל סיכוי אפשרי של אוקלהומה לזכות באליפות, שבגללו הסגל האדיר שהיה שם התפרק, שבגללו דוראנט לא הצליח לזכות באליפות ונאלץ לעבור לגולדן סטייט, שהוא משחק רק בשביל הטריפל-דאבלים והמספרים, אחד שם פס על כולם. וכל זה למרות שדוראנט זכה לצדו ב-MVP ופול ג'ורג' רשם את עונתו הטובה בקריירה.
כעת הוא ניצב בפני מבחן אנושי, יותר מאשר מבחן ספורטיבי. לאחר שיצא מאזור הנוחות, האם הוא יסכים לתפקיד משני, או יבין כי זו כבר לא אמורה להיות ה-הצגה שלו. האם הוא יצליח להשתלב, במקום שאנשים ישתלבו במשחק שלו. זה לא קרה מעולם בקריירה שלו, גם כאשר לצדו שיחק קווין דוראנט. ומה עכשיו?
בעונה הסדירה השילוב יהיה מרגש ומלהיב לרגעים, אבל האם זה יספיק ברגע האמת – בפלייאוף? קשה לראות את זה קורה. לפחות לא עד שיחליטו לשחק עם שני כדורים…
מה דעתך על הכתבה?