כיאה לאלופת אירופה החדשה, ליברפול מככבת בנבחרת העונה שלנו עם ארבעה נציגים, בעוד לאלופת אירופה היוצאת, ריאל מדריד, שחוותה עונה כושלת, אף לא נציג אחד, אפילו לא על הספסל. הקבוצה של טאן האג שולחת לא פחות משלושה שחקנים, כשאחד כבר מצא בית חדש ולגבי השניים הנותרים קיים סימן שאלה. לליאו מסי יש חבר נוסף בנבחרת, וגם אלופת אנגליה שלחה נציג, יחד עם עוד שניים על הספסל. באיירן מינכן ויובנטוס שזכו אף הם באליפות – קופחו, עמכן הסליחה.
נבחרת העונה
שוער: אליסון בקר – פעמיים ברציפות הגיעה ליברפול לגמר ליגת האלופות. מדמעות של עצב לדמעות בשמחה, וכמעט כל ההבדל היה, מסתמן, בין הקורות. אליסון, שהגיע הקיץ מרומא בתמורה ל-75 מיליון יורו, גרם לאנפילד להתאהב בו החל מהרגע הראשון. השוער הדף כל ניסיון של טוטנהאם במחצית השנייה בגמר והציג משחק שיא גם נגד ברצלונה באנפילד. הוא שמר העונה על שער נקי 21 פעמים במסגרת הפריימרליג, יותר מכל אחד אחר, וספג את מספר השערים הנמוך ביותר – 22 שערים.
אליסון. יש שוער בשער (AFP)
מגן: טרנט אלכסנדר-ארנולד – בואו ניתן את הבמה ליורגן קלופ: "הוא אחראי על הקרן הגאונית ביותר בליגת האלופות", החמיא המאמן, וקשה לשכוח את הבישול הגאוני שלו לדיבוק אוריגי מבעיטת הקרן. המגן עדיין לא בן 21, בשר מבשרה של ליברפול, תרם העונה המון מהירות, התלהבות ומספר בלתי נתפס של 16 בישולים. מה עוד אפשר לבקש?
בלם: וירג'יל ואן דייק – הבלם היקר ביותר בעולם הוא גם הטוב ביותר בעולם, ללא עוררין. מי שנבחר לשחקן המצטיין בפרמיירליג העונה. ואן דייק היה המנהיג השקט של ליברפול ושחקן ההגנה היחיד שאף אחד לא הצליח לעבור בכדרור בליגה האנגלית. האם ההולנדי יהיה שחקן ההגנה הראשון שזוכה בכדור הזהב מאז פאביו קנבארו ב-2006? אם תשאלו את מאמנו בנבחרת, רונאלד קומאן, אין בכלל ספק בכך.
בלם: מתיאס דה ליכט – הקפטן של אייאקס משחק עם כל כך הרבה ביטחון ושקט נפשי עד שקשה להאמין שהוא רק בן 19. ההולנדי רשם העונה 55 הופעות בכל המסגרות ובזמן ששחקני ההתקפה נצצו – עשה את העבודה ההגנתית בצורה נפלאה. מעבר לכך, כבש שני שערים חשובים בליגת האלופות, בצמד המשחקים נגד יובנטוס, והראה משחק ראש משובח. למרות שאמר: "כלל לא בטוח שאעזוב, אייאקס היא קבוצת החלומות שלי", נראה שזה רק עניין של זמן עד שיהפוך לבלם היקר בהיסטוריה ויצטרף לאחת מאריות היבשת.
מתיאס דה ליכט ופרנקי דה יונג. גיבורי אייאקס (Gettyimages)
מגן: ג'ורדי אלבה – המגן השמאלי של ברצלונה אמנם רשם סיום עונה נוראי, עם טעויות קשות בגומלין באנפילד וכן בגמר גביע המלך נגד ברצלונה, אך גם משחקי הנפל האלה לא יכולים למחוק עונה גדולה. במעמד חידוש חוזהו אמר המגן: "זו העונה הטובה בקריירה שלי". אלבה היה יציב הגנתית ברוב הזמן, וברור שעיקר כוחו הוא הצד ההתקפי. הוא תרם שלושה בישולים נגד טוטנהאם בשלב הבתים בליגת האלופות ו-17 בסה"כ, ובנבחרת ספרד קיבלו אותו במחיאות כאפיים כשחזר לסגל לאחר שגם לואיס אנריקה לא היה יכול להתעלם ממנו.
קשר: פרנקי דה יונג – "הוא מזכיר את יוהאן קרויף בתנועה שלו", החמיאו בהולנד לקשרה של אייאקס אמסטרדם, וכידוע, באורנג' המילה "קרויף" היא קדושה. זו למעשה התורה כולה. דה יונג, שהיה אחראי על קצב המשחק והאסתטיקה של אייאקס, היה הראשון להיפרד כשברצלונה מיהרה להניח 75 מיליון יורו על השולחן ולצרף את הקשר לשורותיה. הקשר חגג יום הולדת 22 רק בחודש שעבר ובאלופת ספרד בטוחים שהוא יוכל להחזיר את סגנון המשחק שכה חסר לה.
קשר: דוני ואן דה ביק – הקשר בן ה-22 עושה עבודה מושלמת במרכז הקישור כך שלעתים קשה לדעת מהי עמדתו הטבעית. ואן דה ביק משחק בקישור ההתקפי אך מבצע לחץ בצורה יוצאת מן הכלל ומחלץ כדורים. הוא מכדרר פחות מחבריו ועיקר כוחו הוא התנועה החכמה לרחבה מהגל השני. תרם העונה 17 שערים ו-13 בישולים ב-57 משחקים, ושימו לב לרקורד שלו במשחקי החוץ נגד הקבוצות הגדולות: הוא בישל נגד באיירן מינכן וריאל מדריד וכבש מול יובנטוס וטוטנהאם. לא פלא שכל הקבוצות הגדולות רודפות אחריו.
ברנרדו סילבה. מי זוכר שהיה שחקן ספסל בעונה שעברה (Gettyimages)
קשר: ברנרדו סילבה – בעונת הבכורה הוא עוד היה שחקן ספסל, אלא שהפורטוגלי הוכיח העונה שהיה שווה כל פאונד ששולם עליו. באגף ימין, במרכז השדה, בעמדה קדמית יותר – ברנרדו סילבה היה האדריכל של מנצ'סטר סיטי בעונה בלתי נשכח בה זכתה בארבעה תארים, והשכיח את הפציעות הרבות מהן סבל קווין דה בריינה. פציעה שמנעה ממנו לשחק נגד טוטנהאם ברבע גמר ליגת האלופות פגעה בתכולים. לא לחינם מיהרו הסיטיזנס להאריך את חוזהו עד 2025. "אני אוהב אותו", סיכם פפ גווארדיולה. מי אנחנו שנתווכח?
חלוץ: ליאו מסי – הקוסם הארגנטינאי אמנם לא הצליח לגעת השנה בגביע עם האזניים הגדולות, אך הפך את הזכייה באליפות ספרד לעניין שבשגרה. זו הייתה "הדסימה", האליפות העשירי שלו מאז עלה לבוגרים ב-2004/05. מסי פשוט בלתי ניתן לעצירה. הוא זכה שוב בנעל הזהב, היה הכובש המצטיין בליגת האלופות וסיים את העונה עם 51 שערים ו-22 בישולים. ואפילו המספרים לא יכולים להוכיח עד כמה הוא טוב. בקיץ הוא יקווה להוביל את ארגנטינה לזכייה בקופה אמריקה, לפחות זה.
ליאו מסי. עוד עונה במשרד (Gettyimages)
חלוץ: קיליאן אמבפה – ז'אן-פייר פאפן, השחקן הצרפתי האחרון שכבש 30 שערי ליגה בצרפת – עד שבא קיליאן אמבפה, פירגן לחלוץ כשאמר: "הוא הכוכב האמיתי שלה פריז סן ז'רמן, ולא ניימאר". אמבפה זכה באליפות שלישית ברציפות והמשיך לנפח את המספרים שלו, כשכבש 39 שערים במדי קבוצתו ולא חווה ירידה בניגוד לרוב כוכבי המונדיאל. בחלק מן העונה שיחק כחלוץ חוד בשל היעדרותו של אדינסון קבאני, וגם סחב את הקבוצה ללא ניימאר הפצוע. אמבפה זכה, כצפוי, בתואר שחקן העונה בליגה הצרפתית וגרם לסערה של ממש כשאמר: "אני צריך לקחת יותר אחריות, אולי כאן ואולי במקום אחר".
קיליאן אמבפה. הכוכב האמיתי של פריז (AFP)
חלוץ: סאדיו מאנה – בזמן שמוחמד סלאח סבל מירידה בכושרו (גם אם תרם שער אחד יותר בסיכום הכללי), ליברפול יכלה לסמוך על מאנה שהעונה היה האיש למשימות מיוחדות. שניהם סיימו בצוותא עם אובמיאנג כמלכי השערים בליגה האנגלית עם 22 כיבושים, כשמאנה גם כובש צמד שלא הספיק נגד וולבס. המהירות המסחררת, הדריבל, העובדה שהוא מאוד בלתי צפוי, השיפור בסיומת – כל אלה הפכו את מאנה לבלתי ניתן לעצירה. השער שכבש נגד באיירן מינכן בגומלין שמינית גמר ליגת האלופות, כשהוא מבצע הטעייה נהדרת ומסתובב על השוער מנואל נוייר ומגלגל לרשת – הוא אחד מהשערים היפים העונה במפעל.
מחליפים: יאן אובלק, חוסה מאריה חימנז, אדן הזאר, ג'יידון סאנצ'ו, ראחים סטרלינג, סרחיו אגווארו.
אמנם אתלטיקו מדריד חוותה עונה לא טובה, אבל השוער שלה זכה בפעם הרביעית ברציפות בתואר הזאמורה, השוער שספג הכי מעט שערים. הוא שמר 20 פעמים על שער נקי וספג בסה"כ 27 שערי ליגה. אדן הזאר היה למעשה כל ההתקפה של צ'לסי ונבחר לפליימקר המצטיין בליגה האנגלית, כשכבש 16 שערים ובישל עוד 15, וכיכב גם בגמר הליגה האירופית עם צמד ובישול. ג'יידון סאנצ'ו רשם עונת פריצה אדירה במדי בורוסיה דורטמונד (12 שערים ו-17 בישולים) והפך לחלום הגדול של מנצ'סטר יונייטד. גם ראחים סטרלינג (שחקן העונה מטעם העיתונאים) וסחריו אגווארו רשמו עונות גדולות והיו שחקנים חשובים בדרך לזכייה של מנצ'סטר סיטי באליפות נוספת.
כריסטיאנו רונאלדו, מנגד, כבש את מספר השערים הנמוך ביותר שלו בעשור האחרון, עם 28 שערים בלבד. הוא פתח את העונה האירופית בהיסוס עד השלושער מול אתלטיקו מדריד. גם השערים שכבש נגד אייאקס לא הספיקו. רוברט לבנדובסקי כבש 40 שערים גם העונה אך לא הצליח לבוא לידי ביטוי בצמד המשחקים נגד ליברפול. גם ג'רארד פיקה שרשם עונה טובה במדי ברצלונה בסה"כ, ראוי לאזכור. דושאן טאדיץ' רשם עונה גדולה במדי אייאקס אך נחלש בשלבי ההכרעה.
אדן הזאר. נפרד כגיבור (Michael Regan/Getty Images)
בונוס
נבחרת המאכזבים: דויד דה חאה, סנטיאגו אריאס, טיאגו סילבה, רפאל וראן, מרסלו, לוקה מודריץ', פול פוגבה, פיליפה קוטיניותומא למאר, גארת' בייל, דייגו קוסטה, פאולו דיבאלה.
ריאל מדריד שעברה עונה איומה, מככבת עם ארבעה נציגים. רפאל וראן ולוקה מודריץ' (זוכה כדור הזהב, להזכירכם), התקשו לשחזר את יכולתם המוכרת לאחר המונדיאל. גארת' בייל התגבר על מכת הפציעות אך פשוט הציג יכולת חלשה והוא השחקן ממנו ריאל מדריד הכי רוצה להיפטר. דויד דה חאה לא היה המושיע של מנצ'סטר יונייטד הפעם, ופול פוגבה הציג מספרים נפלאים בסטטיסטיקה, אך מדובר בפיק מסוים בתחילת דרכו של אולה גונאר סולשיאר. דייגו קוסטה סבל מפציעות ושערוריות כמו ההשעייה לשמונה משחקים לאחר האדום נגד ברצלונה, ואפילו במשחק הידידות בטדי מול בית"ר ירושלים הוא נפצע. פאולו דיבאלה, דווקא לאחר עונת שיא, כבש חמישה שערי ליגה בלבד וסופסל במשחקים החשובים במה שעשוי לסמל את סוף דרכו ביובנטוס.
אכזבת העונה. ריאל מדריד (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?