המחייה: אנטוניו קונטה ינסה לספק קבלות ראשונות מול ברצלונה

רומלו לוקאקו, אנטוניו קונטה
רומלו לוקאקו, אנטוניו קונטה | MARCO BERTORELLO/AFP/Getty Images

מאז ז'וזה מוריניו החליפה אינטר עשרה מאמנים. היא זכתה בתואר האחרון שלה לפני שמונה עונות, הפכה למועדון זניח יחסית באירופה והחליפה בעלים. לכן, כשרצתה לבנות את עצמה מחדש בקיץ, היא ידעה למי לפנות

קבוצות: אינטר ברצלונה
(גודל טקסט)
אם יש מילה שמאפיינת את הקריירה של אנטוניו קונטה בעשור האחרון היא חייבת להיות "החייאה". מאמנים באים והולכים בכל מקום בעולם, ובדרך כלל הם מגיעים לקבוצות שמחפשות שינוי, אבל אצל קונטה מדובר בהתמחות של ממש.

יובנטוס פנתה אליו כדי להיבנות מחדש אחרי ניסיונות כושלים בתום פרשת הקלצ'יופולי (וקיבלה בתמורה שלוש אליפויות); איטליה רצתה לחזור להיות רלוונטית אחרי מונדיאל מזעזע בברזיל (והפכה למרענן הרשמי של יורו 2016); צ'לסי קראה לו בתום העונה האיומה ביותר שלה בעידן רומן אברמוביץ' (וזכתה כעבור עונה באליפות). לכן, כשאינטר חתכה בקיץ את החוזה עם לוצ'יאנו ספאלטי – שש שנים אחרי שביקרה בפעם האחרונה בליגת האלופות, שמונה שנים אחרי שזכתה בתואר האחרון שלה (גביע איטליה) ועשרה מאמנים מאז שנפרדה מז'וזה מוריניו בתחילת העשור – לא היה ספק מי יהיה האיש הראשון שהיא תפנה אליו.


עם הראש למטה

מפורסם בתגובות האימפולסיביות על הקווים וברוח הלחימה, קונטה הוא בראש ובראשונה אדם עיקש. לכן אחד הדברים הראשונים שעשה אחרי שחתם באינטר היה להפוך את מאורו איקרדי לפרסונה נון-גראטה. כלפי חוץ הוא טען שיש ביכולתו לשקם את הקריירה של הארגנטיני, אבל מי שמכיר את ההיסטוריה של קונטה לא יכול היה לקנות את הספין. מאמן שדורש משמעת מוחלטת על כר הדשא ולא סובל מלחמות אגו בחדר ההלבשה צפוי היה שיסמן את החלוץ הבעייתי ואשתו הסוכנת – בדיוק כפי שעשה שנתיים קודם לכן כשנפטר מדייגו קוסטה, חודשיים אחרי שהיה בורג מרכזי באליפות של צ'לסי. איקרדי המתין תחילה להצעה של יובנטוס, אבל משזו לא הגיעה בעקבות ההישארות של דיבאלה, הבין שאת הקריירה הוא יוכל להחיות רק אם יתרחק מקונטה. פ.ס.ז' הייתה יעד הולם ואטרקטיבי מספיק.



איקרדי. קונטה לא סובל מלחמות אגו בחדר ההלבשה (פ.ס.ז')


ומי הגיע כדי לאייש את ההתקפה של הנראזורי? שני השחקנים שבדיוק כמו קונטה הגיעו לנקודת שבר ברומן במתמשך עם הפרמיירליג: רומלו לוקאקו ואלכסיס סאנצ'ס. הראשון כבש 12 פעמים ב-32 הופעות ליגה ואיבד את אמונו של אולה גונאר סולשיאר, שהפך אותו מידית למחליף של מרקוס ראשפורד. הצ'יליאני שותף ב-32 משחקי פרמיירליג במדי השדים האדומים לאורך שנה וחצי (11 פעמים כמחליף) וכבש שלוש פעמים. זה היה מאזן עלוב כל כך, עד שלא היה צורך להזכיר את העובדה שהוא המשתכר הבכיר בממלכה.


קונטה מעדיף את השחקנים שלו בירידה מאשר עם האף למעלה וזה לא עניין של מה בכך, אחרי שנים שבהן עשה הכל כדי לזכות בשחקנים הטובים בעולם. בתום שלוש זכיות באליפות עם יובנטוס הוא עזב את המועדון ביום השני אחרי החזרה מפגרה רק בגלל הסלמה במלחמה שלו עם הבעלים. זו הייתה מלחמה שהגיעה לשיאה התקשורתי עוד קודם לכן, כשהמאמן נשאל מדוע הוא לא מצליח עם הקבוצה בליגת האלופות וענה: "אתה לא יכול להיכנס עם עשרה יורו בכיס למסעדה שגובה מאה יורו למנה". גם בצ'לסי עלו הטונים מול המנהלת בפועל, מרינה גרנוסקאיה, בנוגע לחוסר הגיבוי בחלון ההעברות. הכסף שקיבל הקיץ, לצד השליטה הכמעט מוחלטת בסגל, שמים את קונטה בראש המערכת המקצועית – סיטואציה אליה מול מייחל כבר שנים.


"לא עובד בשביל אינדיבידואלים"

העובדה שהכוח נמצא בידיים שלו לא הופכת את החיים של השחקנים החדשים שהביא לקלים יותר, וגם סאנצ'ס הבין שלא יקבל הנחות העונה אצל אחד המאמנים הכי אינטנסיביים וקפדניים ביבשת. עד המשחק בשבת האחרונה מול סמפדוריה הוא שותף העונה רק פעמיים (וגם הן כמחליף). בשבת הוא כבש אבל גם הורחק והותיר את הקבוצה שלו במאבק עיקש וקשה לשמירה על המקום הראשון בסרייה A. "כשאני רואה שחקן שמוכן וראוי לשחק, אני נותן לו לפתוח", הסביר קונטה לתקשורת האיטלקית בשבוע שעבר אחרי שנשאל למה המושאל ממנצ'סטר לא פותח. "אני עובד רק בשביל אינטר, לא בשביל שחקנים אינדיבידואלים".



אין הנחות. אנטוניו קונטה (Gettyimages)


מאוחר יותר הוא נשמע מרוצה יחסית מהסגל שסידרו לו הבעלים הסינים וכולל את ולנטינו לזארו (שהגיע תמורת 22 מיליון יורו להרטה ברלין), מתאו פוליטאנו (שהגיע מססואולו תמורת 20 מיליון יורו), ניקולו בראלה וסטפנו סנסי שהצטרפו בהשאלה, ודייגו גודין שבא בהעברה חופשית מאתלטיקו מדריד כדי לחזק את ההגנה.


אם נשים רגע את המספרים בצד – ואלה מחמיאים מאוד לאינטר, שצברה בינתיים את מלוא 18 הנקודות בליגה וספגה רק פעמיים – השיטה של המאמן בן ה-49 לא משתנה כמעט לעולם. כשהבין אחרי שישה מחזורים בצ'לסי שהוא לא יכול לסמוך על ההגנה שלו, הוא עבר לשחק עם שלושה בלמים והמשיך לעשות כך במשך שנתיים רצופות. אחרי שנת הפסקה וחזרה לליגה הביתית שלו, גם אינטר משחקת העונה עם שלושה בלמים. היא עושה זאת במשחקי צמרת מול מילאן ומול לאציו וגם במשחקים קלים על הנייר – למשל מול סלביה פראג בליגת האלופות. מה שהלך בינתיים טוב בליגה ממש לא צלח בצ'מפיונס והתיקו 1:1 הביתי מול הצ'כים מציב הערב (רביעי ב-22:00) את הקבוצה של קונטה עם הגב אל הקיר – ודווקא לפני משחק חוץ בברצלונה.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי