חכים זייך היה קרוב למעבר לבאיירן מינכן בקיץ, או לפחות זה הרושם שהוא קיבל. אחרי עונה מופלאה, אייאקס לא התכוונה לעמוד בדרכו של היהלום. סוכנו מוסטפא נאקלי ניהל שיחות אינטנסיביות עם המנהל הספורטיבי חסן סלהימידז'יץ', אבל אז האחרון עבר לדממת אלחוט. לא ענה לטלפונים. נאקלי לא ויתר ושלח בשבוע שעבר מסר – 24 שעות לעשות צעד או שזייך מאריך חוזה באייאקס. באיירן לא ענתה והמרוקאי ימשיך באמסטרדם עד 2022.
באיירן מינכן עברה קיץ בעייתי במהלכו אנשיה דיברו והרבה וסיימו עם איבן פרישיץ' בעסקת השאלה. הפער בין הבטחות וציפיות למציאות התברר כעצום. בבאיירן דיברו (ודיברו ודיברו ודיברו) על הנחתת שמות גדולים במקום אריאן רובן ופרנק ריברי, השמועות הציפו את כלי התקשורת ובנו ציפיות ענק, אבל המציאות היא שהבווארים התבררו כשחקן קטן מאוד בשוק של קיץ 2019. הקיץ של דורטמונד היה יעיל ומרשים יותר. ובכל זאת נשאלת השאלה: האם באמת באיירן פותחת העונה כאנדרדוג? אל תהיו כל כך בטוחים.
סאנה נפצע, באיירן מינכן נאלצה להסתפק בשאריות
באיירן צירפה ארבעה שחקנים ונפרדה מחמישה. ההחתמות של בנז'מן פבאר ולוקאס הרננדס נועדו לבנות מחדש את מרכז ההגנה המתבגר ולמעשה אפשרו את מכירתו של מאטס הומלס לדורטמונד. יאן פיטה ארפ הצעיר שהגיע מהמבורג הוא הבטחה שעדיין לא פרצה ופרישיץ' נתפס כרגע כצעד של אין ברירה רגע לפני שריקת הפתיחה של העונה. כשרשימת העוזבים כוללת את רובן, ריברי וחאמס רודריגס, אפשר להבין את הטענה שבאיירן איבדה כוח התקפי או יותר נכון איבדה קצת סטאר קוואליטי.
צעד בלית ברירה. פרישיץ' מוצג בבאיירן (האתר הרשמי)
רובן, ריברי וגם חאמס במובן מסוים, כמעט לא היו פקטור בקאמבק המרשים של העונה שעברה. לקראת סוף הסיבוב הראשון, באיירן הייתה רחוקה תשע נקודות מדורטמונד. ואז היא עברה למוד דריסה וגרמה ליריבה שלה לעשות במכנסיים מרוב לחץ. זו הייתה האליפות השביעית ברציפות. הקשה מכולן. היחידה שבה אשכרה היה פייט. באיירן קמה מהרצפה והנחיתה מהלומות לכל הליגה בסיבוב השני תוך שהיא משלימה גם זכייה בדאבל. בחגיגות בסוף מאי, השליטה של הליגה נראתה בלתי מנוצחת יותר מאי פעם. המסר היה ברור: אם לא בעונה כזאת, מתי כן?
מטרות הרכש התמקדו בצד ההתקפי. מחליפים לכוכבי השושלת שעזבו, עוד מסה של ברק וכישרון לקראת המשך השליטה בבונדסליגה וחזרה לטופ האירופי. לצד פנטזיות לא ברות מימוש כמו קאי האברץ שנזרקו לאוויר, לירוי סאנה היה היעד העיקרי. בשבילו, היו מוכנים לנפץ גם את שיא ההעברות שנקבע רק הקיץ עם ההחתמה של לוקאס הרננדס תמורת 80 מיליון יורו. הגרמני של מנצ'סטר סיטי היה אמור להיות גם המשתכר הגבוה בהיסטוריה של המועדון עם שכר של כ-18 מיליון יורו לעונה. רק דבר אחד לא לקחו בבאיירן בחשבון – את האקס שלהם וחביבם פפ גווארדיולה.
מאמן מנצ'סטר סיטי לא רצה לוותר על סאנה. בעוד אנשי באיירן דיברו בפומבי על העסקה והמו"מ, פפ ניסה לשכנע את השחקן להישאר ויצר אצלו בלבול. בסוף יולי, המנכ"ל קרל היינץ רומיניגה טען שפפ "לא יודע מה קורה אצלו במועדון", בתגובה לטענה של הספרדי שהוא מצפה שסאנה יישאר. ערב מגן הקהילה, הכל היה סגור. אפילו ניקו קובאץ' טען שהוא בטוח בהגעתו של השחקן. רק שגווארדיולה, כנראה בניסיון אחרון לשכנע את סאנה לחזור בו ולחתום על חוזה חדש בסיטי, הרכיב אותו למשחק מול ליברפול וההמשך ידוע. סאנה נפצע. ראשי באיירן האשימו את גווארדיולה שהפר סיכום ובכך טרפד את העסקה.
פפ הואשם בכך שטרפד את העסקה. סאנה רגע לאחר הפציעה (Michael Regan/Getty Images)
הרחק מהגדולות של אנגליה וספרד
סאנה הוא רק דוגמה לתופעה שחזרה על עצמה כל הקיץ. בבאיירן דיברו יותר מדי ועשו מעט מדי. "בילד" סימן השבוע את האשם – סלהימידז'יץ' – ויצר סערה. הדוגמאות שהובאו בעיתון הציגו התנהלות בעייתית של האחראי על הרכש. למשל, מרינה גרנובסקיה סירבה לנהל מו"מ מולו בעניין קאלום הודסון אודוי נוכח ההצהרות הבלתי פוסקות שלו על סיכום מול השחקן. המגעים מול טימו ורנר וסטיבן ברחוויין היו דומים לאלה מול זייך. שיחות ראשוניות, הבעת עניין ואז דממה. גם מארק רוקה, אלוף אירופה עם ספרד הצעירה, היה על פי דיווחים סגור, אבל באיירן נסוגה ברגע האחרון מההסכמה להעפיל את סעיף השחרור בגובה 40 מיליון יורו.
למעשה, באיירן בנתה את כל האסטרטגיה שלה על סאנה ועכשיו מחפשת שאריות של סוף הקיץ. אולי הנס ורומיניגה, שניים שכבר יש תאריכי סיום לעידן הארוך שלהם בהנהלת המועדון, נאלצו להתערב ולהשתמש ביועץ חיצוני כדי לסגור את עסקת פרישיץ'. הקרואטי הוא שחקן מוכח ואיכותי, אבל אחרי שלל פארסות הקיץ נתפס כברירת מחדל. הכל עניין של ציפיות מול מציאות.
באיירן מעולם לא נכנסה למשחק של דמי העברה גבוהים או משכורות עתק. כשהיא ניסתה לעשות זאת השנה, היא גילתה כמה היא רחוקה גם תדמיתית מהגדולות של אנגליה וספרד. כשרומיניגה ניסה לאחרונה לדבר על "הדרך של באיירן" עם צעירים שתופסים את מקומות 17-20 ברוטציה, וטען: "יש לנו פילוסופיה משלנו. לא נזרום עם הטירוף", האמירה שלו יכולה להשתמע כתירוץ לקיץ לא טוב – קיץ שמטיל בספק את היכולת של באיירן להיאבק עד השלבים המאוחרים של ליגת האלופות.
הזירה המקומית היא סיפור אחר. בשורה התחתונה, באיירן הדורסנית של 2019 עדיין כאן בהרכב מלא. הבלאגן הניהולי רק נותן תחושה של קבוצה שנחלשה, של שינוי הרמוניה, אבל בפועל יש לאלופה בדיוק את אותו בסיס ואולי היא חסרה מעט עומק בחלק הקדמי. גנאברי וקומאן ימשיכו להיות משמעותיים. אלפונסו דייויס ורנאטו סאנצ'ס יקבלו יותר וארפ יהווה גיבוי מהספסל. וחוץ מזה, גם תחת לחץ, אפשר בשבועות האחרונים של אוגוסט להביא יופי של שחקן, בטח כשעל המדף נמצאים פיליפה קוטיניו, מריו מנדז'וקיץ' או אולי גארת' בייל.
דורטמונד לא לשיפור בסגל, אלא בגישה
ההערכה המוטעית לכוחה של באיירן נובעת גם ממסע הרכש של דורטמונד. סגנית האלופה עשתה מה שבאיירן עשתה לא מעט שנים – רכש איכותי ולא יקר של כוכבים מתוך הליגה. כך צירפה דורטמונד את ניקו שולץ (הופנהיים), יוליאן ברנדט (לברקוזן), טורגן הזאר (גלדבאך) וכמובן את הומלס עצמו. דורטמונד למדה היטב את לקח אבדן האליפות מאשתקד. כבר לא מדברים שם על בנייה מחדש. מבחינת אנשי דורטמונד, העובדה שבפלוס תשע נקודות, לא אמרו שהאליפות היא מטרה אלא הסתכלו אחורה בחשש, הייתה טעות קריטית.
"אנחנו יוצאים לדרך העונה במטרה לקרוא תיגר על התואר, בלי אם ובלי אבל", אמר המנכ"ל האנס יואכים ואצקה. גם הומלס מבין שכדי לנצח את באיירן לא מספיק להביא שחקנים טובים ממנה, אלא לחשוב כמוה. להיות ווינר שלא רואה שום דבר בעיניים חוץ מניצחון כמוה. "צריך להבין שבאיירן לא גרועה בכל מה שקשור במנטליות מנצחת. אני רוצה להביא את הגישה הזו לדורטמונד".
הומלס. אחד שיודע את היתרון הגדול של באיירן (Christian Kaspar-Bartke/Bongarts/Getty Images)
האם דורטמונד טובה מבאיירן? היא כרגע מעט עמוקה יותר ומציגה גישה נחושה יותר מבעבר, אבל בבאיירן אף פעם אסור לזלזל. היא תמיד יודעת להתעלות. "רובן וריברי? אני חושב שיש לקובאץ' צעירים עם פוטנציאל, איכות ומנטליות שיאפשרו לו לשחק את הכדורגל שלו", אמר לותר מתיאוס וסיפק השוואה: "דורטמונד השקיעה הרבה כסף, אבל מבחינתי אין לה את האיכות של באיירן. יש יותר שחקני באיירן שיכולים להיכנס להרכב דורטמונד מאשר להפך".
עונת 2019/20 בבונדסליגה תיפתח בסימן קריאת תיגר אמיתית על התואר. כמו בכל מקום, כולם מצפים ורוצים שהחזק ייפול. "היו לנו קרבות אדירים עם דורטמונד והעונה לא תהיה שונה", אמר לבנדובסקי וסיכם את תמונת המצב ערב פתיחת העונה בצורה מושלמת. "כשאתה זוכה באליפות, העונה הבאה הופכת קשה יותר. כולם מצפים שמישהו אחר יזכה. כשאתה משחק בבאיירן, אתה תמיד מכוון גבוה. אתה מצפה מעצמך לטוב ביותר וכך גם האוהדים מצפים. ממך. אנחנו באיירן מינכן, אלופי גרמניה, ואני צריכים להראות שאנחנו רוצים לזכות בעוד אליפות".
מה דעתך על הכתבה?