בצע כסף ושיקולי אגו יצרו מפלצת: על המחדל האדיר בסופר-קופה

ליאו מסי, סרחיו ראמוס
ליאו מסי, סרחיו ראמוס | LLUIS GENE/AFP via Getty Images

ברצלונה וריאל מדריד עשויות להיפגש בגמר, אך אף גוף ספרדי לא רכש את זכויות השידור ואוהדי הקבוצות מחרימים. יוכין על התאחדות שאיבדה קשר עם המציאות והרסה את המפעל

(גודל טקסט)

הייתכן שמשחק גמר בין ברצלונה לריאל מדריד לא ישודר בטלוויזיה בספרד? מסתבר שכן. אם שתי היריבות המסורתיות לקלאסיקו ינצחו בחצאי הגמר שלהן בסופר-קופה הערב (רביעי ב-21:00) ומחר (21:00), הן יתעמתו זו מול זו ביום ראשון, אך אף גוף ספרדי לא רכש זכויות שידור לטורניר הזה מתוך מחאה, ואין מנוס מלקבוע – מדובר במפעל הביזארי והמופרך ביותר, מבית מדרשה של ההתאחדות. בצע כסף ושיקולי אגו הובילו ליצירת המפלצת הזו. מי היה מאמין שציבור האוהדים במדינה שמטורפת על כדורגל יביע סלידה כה גדולה מתחרות בהשתתפות המועדונים הטובים ביותר?

במשך שנים ארוכות שוחק הסופר-קופה בשני משחקים, בשיטת בית וחוץ, בין האלופה למחזיקת הגביע לפני תחילת העונה הסדירה בשלהי אוגוסט. אולי לא דובר באירוע היוקרתי ביותר, אך הוא היה מסקרן בהחלט, אשר נערך כמעט תמיד בהשתתפות אחת משתי הגדולות לפחות, בארסה או ריאל. הוא נתן את האות לפתיחת העונה, שחקני הרכש ערכו בו הופעות בכורה, ולעתים היו אלה גם הופעות הבכורה של המאמנים. היה זה ניסוי כלים נחמד, ועבור היריבות של האימפריות הוא אף היווה אתגר של ממש. עבור מועדונים כמו ולנסיה או סביליה, הייתה כאן הזדמנות להעשיר את ארון התארים, וזכור במיוחד המשחק ב-2007 בו פירקה סביליה את ריאל 3:5 בגומלין בסנטיאגו ברנבאו בקרב שנכנס הישר לפנתיאון. גם צמד משחקי הקלאסיקו ב-2017, בהם גברה ריאל פעמיים על בארסה בתוצאה המצטברת 1:5 בכיכובו של מרקו אסנסיו, היו מצוינים.

בדיעבד, התברר כי הייתה זו שירת הברבור של המפעל בגרסא המסורתית. באוגוסט 2018 כבר הוכרע התואר במשחק בודד במגרש נייטרלי, על אדמת מרוקו דווקא – ברצלונה גברה אז על סביליה 1:2. במובן מסוים, היו שיקולים הגיוניים מאחורי ההחלטה. העומס על הכוכבים הגדולים הפך לבלתי נסבל, ואחרי המונדיאל היה נכון לקצר את הלוח במשחק אחד. השיווק למרוקו היה סביר אף הוא – המדינה קרובה לספרד, לאוהדים לא קשה להגיע לשם, וההתאחדות נהנתה מרווח נאה. ואולם, הרווח הזה גרם לנשיא ההתאחדות לואיס רוביאלס לאבד את הקשר עם המציאות, והוא דהר לפרויקט ראוותני שהרס את הסופר-קופה.


מסי עם הגביע ב-2018. נשיא ההתאחדות איבד קשר עם המציאות (Gettyimages)

רוביאלס החליט להרחיב את המפעל לארבע קבוצות, לקיימו באמצע העונה בשיטת חצאי גמר וגמר, ולמכור אותו לכל המרבה במחיר. כאן כבר לא דובר על מרוקו החביבה, אלא על מדינות עם יכולות כלכליות גדולות הרבה יותר – המאבק התפתח בין קטאר, סין, הודו וסעודיה. הסעודים זכו במכרז בסופו של דבר, בזכות הצעה אסטרונומית של 120 מיליון יורו לשלוש שנים. בכל שנה יועברו להתאחדות הספרדית 40 מיליון יורו, ובתמורה יוטסו בינואר הקבוצות הספרדיות המובילות כדי לשחק במדינה מפוקפקת מאוד בכל הקשור לזכויות אדם, בעוד האוהדים הספרדים המקומיים נשארו בידיים ריקות.

למי יש כוח לטוס לסעודיה כדי לצפות במפעל שנתפס כעת כזניח ומיותר? הציבור נתן את התשובה המוחצת לשאלה זו. בסופר-קופה משתתפות כעת ארבע קבוצות, כאשר אל האלופה ברצלונה ומחזיקת הגביע ולנסיה צורפו גם ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד. כל אחד מהמועדונים קיבל 12 אלף כרטיסים לחצאי הגמר באיצטדיון בג'דה שמכיל 62 אלף מקומות. כמעט כל הכרטיסים האלה הושבו למארגנים. ריאל היתה "שיאנית" המכירות עם כ-700 כרטיסים, אך רק 28 מהם הלכו לאוהדים בספרד עצמה. ברצלונה מכרה 300 כרטיסים, אתלטיקו 50 בלבד, ואוהדי ולנסיה שלחו נציגות מדהימה של 26 אוהדים. האצטדיון יהיה מלא, אם כך, בחובבי כדורגל סעודים, וזה אולי מעורר התלהבות בממלכה, אך לא תורם לכדורגל הספרדי דבר.

הכעס נובע ממגוון סיבות. ראשית, רוביאלס הצהיר באופן תמוה כי השינוי יפחית את עומס המשחקים. קשה מאוד למצוא כאן לוגיקה כלשהי, כי הרי מדובר בשני משחקים נוספים בעיצומה של העונה, והם מלווים במסע ארוך ומיותר. שנית, מועדונים בסדר הגודל של ולנסיה רואים בסופר-קופה מפעל חשוב כי הוא מהווה הזדמנות נדירה לזכות בתואר. בהנהלת הקבוצה הביעו מורת רוח מכך שנדרשים כעת שני משחקים מול יריבות צמרת על מנת להגשים את החלום. במתכונת המקורית, די היה לנצח פעם אחת את ברצלונה. כעת נדרשת ולנסיה לנצח הן את ריאל והן את ברצלונה, והסיכוי לכך נמוך הרבה יותר.


אוהדי הקבוצות הצביעו ברגליים (Gettyimages)

שלישית, הזלזול הבוטה באוהדים פוגע מאוד בתדמיתה של ההתאחדות. למטרות בצע כסף, הם מכרו את המפעל ליעד לא רלוונטי, וציפו כי אלפים ינהרו משום מה על מנת לעודד את קבוצותיהם בסעודיה. זה לא קרה, אך נדמה כי לחבורה של רוביאלס התופעה הזו כלל לא מפריעה. נשיא ההתאחדות אף לא ניסה לשכנע את הערוצים השונים לרכוש את זכויות השידור, וכעת הצפייה בספרד תתאפשר רק באינטרנט. בקיצור, המפעל כמעט ולא קיים תודעתית.

רביעית, הליגה הספרדית זועמת על הצביעות מצד ההתאחדות. הנהלת הליגה חושקת כבר מזמן לשווק את עצמה ברחבי הגלובוס, והועלו הצעות לקיים משחקים מסוימים בארצות הברית. העונה, למשל, הייתה כוונה רצינית להעתיק את המפגש בין ויאריאל לאתלטיקו מדריד למיאמי. גם הרעיון הזה אבסורדי ומזלזל בצופים, אבל הנה לכם הקאץ' – ההתאחדות פסלה אותו על הסף, ובו בזמן קידמה יוזמה דומה שמעשירה את קופתה. "רק הסופר-קופה יכול לצאת מגבולות ספרד", קבע רוביאלס. למה? כובע.

לבסוף, וזה השיקול המרכזי מכולם, המשחקים בסעודיה נתפסים כסיוע פעיל למשטר בעייתי מאוד. ההתאחדות הספרדית מנסה לייפות את המציאות ומתגאה ב"הישג" – נשים יורשו להיכנס לאצטדיונים, ועוד בכל לבוש שיחפצו. הצורך בתעמולה הזו רק מדגיש את הכשל המוסרי הבסיסי בהענקת פרס למשטר הסעודי, אשר מנסה לקדם את עצמו – בדומה לקטאר – באמצעות אירוח אירועי ספורט מגוונים. העובדה כי החברה בבעלות ג'רארד פיקה סייעה בתיווך בין נציגי המלך הסעודי לבין ההתאחדות מחמירה את המצב עוד יותר.

בשורה התחתונה, המחדל הזה זועק לשמיים, אבל רוביאלס מרוצה, ומבטיח להשקיע את הפדיון בקידום כדורגל נשים. וכך, תשחק הערב ולנסיה מול ריאל מדריד, ברצלונה תתמודד מחר מול אתלטיקו מדריד, וביום ראשון עשוי להיערך קלאסיקו בגמר, אבל בספרד מוחים ומתעלמים מכך באופן מופגן. האם ההתאחדות תלמד מכך לקח? עם ההנהלה הנוכחית, מאוד להניח שהתשובה תהיה שלילית.


בספרד מתעלמים מקיומם של המשחקים (Gettyimages)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי