"אינטר רוצה לשנות את נוף הכדורגל האיטלקי. שמונה שנים לא היה כאן מאבק אליפות, שמנו לעצמנו כמטרה לשנות את זה". הדובר: אנטוניו קונטה. לפני שמונה שנים קונטה חזר ליובה כמאמן וההמשך ידוע. סקודטו ראשון מאז סקנדל הקלצ'ופולי. ראשון מתוך שמונה רצופים. עכשיו הוא נמצא בצד השני ויודע מה מצפים ממנו.
"מעולם לא חיפשתי תירוצים ולא אתחיל עכשיו. החזרתי ליובנטוס את האליפות, הייתי קרוב לחצי גמר יורו עם הנבחרת וזכיתי באליפות ובגביע באנגליה בשנתיים. אינטר מצפה למעגל כזה. העבר לא משנה ולא מאיפה באת, רק התוצאות קובעות בכדורגל".
עונת 2019/20 בסרייה A נפתחת בסימן שלושת המאמנים האיטלקים הבכירים בקרב מוחות ראש בראש בראש: מאוריציו סארי מול אנטוניו קונטה מול קרלו אנצ'לוטי. האם האיש שחזר לליגה האיטלקית אחרי חמש שנים או זה שחזר אליה בעונה שעברה יצליחו להפיל את השליטה הבלעדית של הליגה או לכל הפחות לכפות קרב מעניין?
סארי. יובה נותרה פייבוריטית (JONATHAN NACKSTRAND/AFP/Getty Images)
קונטה צודק חלקית. בשמונה האליפויות הרצופות של יובנטוס, היא נקלעה פעמיים לקרב על הסקודטו. סארי היה הקרוב ביותר לעשות את זה ב-2018. כשהוא עזב לצ'לסי, החזרה של אנצ'לוטי הייתה קריאת תיגר ממשית על התואר. אלא שנאפולי נפלה מהר מאוד וסיימה את העונה במרחק 11 נקודות מיובנטוס. בפועל, הליגה הייתה סגורה בשלב מאוד מוקדם של העונה.
איטליה רעבה לפייט, לשינוי הגמוניה וכמובן לקצת מתח. ואולי הרצון הזה גורם ללא מעט פרשנים ואנשי כדורגל לראות את המציאות באור אחר. יובנטוס התחזקה מאוד, אבל גם יש לה נקודות תורפה. סגל גדול מדי, מאמן חדש שמביא איתו דברים שונים ותחושה שהפעם המטרה העיקרית היא ליגת האלופות. ועדיין, צריך לצאת מנקודת הנחה ברורה: יובנטוס פייבוריטית מוחלטת. הפער המקצועי בינה לבין היריבות גדול.
נאפולי היא המאיימת הבכירה על הביאנקונרי. היתרון של סגנית האלופה נעוץ בעובדה שהיא עברה את השינוי הקטן ביותר מבין כל קבוצות הצמרת. אנצ'לוטי ממשיך והשנה השנייה אמורה להיות יותר קלה. גם הסגל שלה עבר שדרוג ולא איבד שחקן משמעותי. קוסטאס מנולאס, מהבלמים הטובים בליגה אשתקד, הגיע מרומא ולצד קוליבאלי שנשאר, נאפולי תהנה מחוליית הגנה שתיתן פייט לגברת הזקנה.
קונטה. האם אינטר מסוגלת לתת פייט לאלופה? (GLYN KIRK/AFP/Getty Images)
עם הירווינג לוסאנו הנפלא מאיינדהובן, ילד הפלא אליף אלמאס שהגיע מפנרבחצ'ה ואולי גניבה של הרגע האחרון בדמות מאורו איקרדי, נאפולי מסכמת חלון העברות איכותי. לא פלא שאנצ'לוטי טען: "מקום שני זה לא מספיק, אנחנו צריכים לזכות במשהו". ואילו הקפטן לורנצו אינסינייה שואב את המוטיבציה ממקום אחר, העובדה שסארי יאמן את היריבה השנואה מטורינו: "עבורנו הנפוליטנים זו הייתה בגידה ועכשיו צריך לנסות לגבור עליהם בכל מחיר".
עם כל הכבוד לנאפולי, לסארי ואפילו להחתמה של דה ליכט, החזרה של קונטה הייתה הסיפור הגדול של הקיץ באיטליה. יש שיגידו שהוא הרכש הטוב ביותר של החלון. הוא ישב שנה בבית והרוח שלו הייתה חסרה, בטח בליגה שזקוקה לניעור. קונטה באינטר הוא כמו מנת אספרסו כשרק קמתם משינה. זה משהו הכרחי.
מאז ז'וזה מוריניו היו לנראזורי 12 מאמנים בתשע שנים. איטלקים בכירים כמו גספריני, ראניירי, מצארי, מנצ'יני וספאלטי וגם זרים שכשלו כמו בניטס ודה בור. אצל רובם היו סגלים מפוארים וציפיות ענק והכל התרסק. אינטר לא סיימה מעל המקום הרביעי בשמונה השנים האחרונות, ובכל זאת, קונטה כמו קונטה מביא עמו משהו אחר. והוא גם לא אחד שבורח מהציפיות.
אנצ'לוטי עם אינסינייה. מה תעשה נאפולי?(gettyimages)
העונה שעברה הייתה הקש ששבר את גב הגמל מבחינת ההנהלה. ליוו אותה סיפורים בלתי פוסקים על עבירות משמעת ומלחמות בין שחקנים לצוות המקצועי. לקונטה הובהר ששני הסוררים הגדולים – איקרדי ונאינגולן – לא בתכניות. אליהם התווסף פרישיץ' שלא בא למאמן החדש בטוב. בשיטה החדשה של 3-5-2, קונטה לא חשב שאפשר למצוא לפרישיץ' מקום והקרואטי לא חשב שצריך להתאמץ כדי להוכיח למאמן אחרת.
קונטה בנה סגל מאוזן. לוקאקו בהחלט יכול לספק את המספרים של איקרדי, ואילו גודין אמור לספק את הניסיון, השקט והווינרית במרכז ההגנה. ההחתמות הבאמת מרשימות של אינטר (שככל הנראה עוד לא הסתיימו ותלויות במציאת קבוצה לאיקרדי) באו מכיוונם של ולנטינו לזארו, שישחק בכנף ימין והקשרים סטפנו סנסי וניקולו בארלה. השניים האחרונים תפורים על הכדורגל של קונטה, הגיעו אחרי עונה מוצלחת בססואולו וקליארי בהתאמה, ויוסיפו לאינטר משהו שלא היה לה שנים – קצת זהות איטלקית. בכלל, אינטר, אחרי שנים מעצבנות בהן השיגה מעט מדי, אמורה לחיות על האנרגיות הבלתי נגמרות של קונטה. הן אמורות לעזור לה לצמצם את הפער המקצועי מיובנטוס.
שאר הקבוצות ינסו להפריע. מילאן מינתה את מרקו ג'מפאולו, התחדשה בצעירים מבטיחים כמו רפאל לאאו, איסמעל בנאנסר ותיאו הרננדס והיא מכוונת להתברג במקום שיוביל לליגת האלופות. המטרה ברורה: מאמן התקפי שדאג לקדם ולהשביח שחקנים בשנים נהדרות בסמפדוריה שווה הרבה כסף לקבוצה שזקוקה לכסף. המקום הרביעי יהיה הישג מבחינת הרוסונרי שלא ישחקו באירופה, על אליפות אין מה לדבר.
הירווינג לוסאנו. רכש איכותי מאיינדהובן לנאפולי (AFP)
גם רומא החליפה מאמן אחרי עונה איומה ומינתה את פאולו פונסקה הפורטוגלי. הזאבים לא עשו הרבה רעש בחלון. הם קיבלו את לאונרדו ספינאצולה ואמאדו דיאוורה בעסקאות בהן נשלחו לוקה פלגריני ומנולאס ליובה ונאפולי. פאו לופס, שוער ספרדי מבטיח שטרם עשה את קפיצת המדרגה למקומות בהם נמצאים דה חאה או קפה, צורף אל בין הקורות. דניאלה דה רוסי נפרד, אל שעראווי נמכר לסין ובסך הכל הג'אלורוסי פותחים עידן חדש. גם במקרה של רומא, המקום הרביעי יהווה הישג ענק.
ומה עם השאר? אטאלנטה, הפתעת השנה שעברה, חיזקה את עצמה בלואיס מוריאל, רוסלן מלינובסקי ומרטין שקרטל, אבל יהיה מעניין לראות כיצד תתמודד עם המשחקים בליגת האלופות ועם ציפיות שונות. לאציו העבירה קיץ סולידי עם מעט שינויים בסגל ובתקווה שתצליח להשאיר את סרגיי מילינקוביץ' סאביץ' לפחות עד ינואר. פרנק ריברי בפיורנטינה ומריו באלוטלי בברשיה יוסיפו עניין. יהיו מאבקים על המקום הרביעי ועל הכרטיסים לאירופה וכמובן מאבקי תחתית, אבל השורה התחתונה היא אותה ציפייה לקרב משולש בצמרת.
לכך לפחות מצפה ג'ורג'ו קייליני: "גם בעונה שעברה היה לאינטר סגל לאליפות, והשנה הסגל חזק עוד יותר, אז כן, אינטר ונאפולי צעד לפני שאר הקבוצות. יש פער בין השלוש לאחרות לפחות על הנייר. יהיה עליהן יותר לחץ כי קבוצה שהתנהלה כמו אינטר בחלון ההעברות וקבוצה ששמרה על המשכיות כמו נאפולי לא יכולות להתחבא מהצהרות".
מה דעתך על הכתבה?