"עוד ניצחון כזה ואבדנו" – זה היה הלך הרוח בברצלונה בשבת. הקטלונים אמנם גירדו שלוש נקודות חשובות עם 1:2 אצל נועלת הטבלה לגאנס, אך איכות המשחק הייתה ירודה מאוד, ולא בפעם הראשונה העונה. קצת מוזר להצהיר זאת, אבל קבוצה שהבקיעה 35 שערים ב-13 משחקי ליגה לא ממש מתפקדת מבחינה התקפית.
בסוף השבוע זה בלט אפילו יותר, כי המאמן ארנסטו ואלוורדה ניסה מערך התקפי במיוחד. הוא שלח למגרש את לואיס סוארס כחלוץ חוד, את ליאו מסי כאמן חופשי מאחוריו וציוות אליהם את עוסמאן דמבלה ואת אנטואן גריזמן באגפים. לראשונה העונה התייצבה בארסה במערך מהפכני 1-3-2-4, וזה נראה רע.
רק אחרי שגריזמן הוחלף בדקה ה-57 חל שיפור מסוים, וסמלי שדווקא ארתורו וידאל שנכנס למגרש במקומו של הצרפתי היה זה שהבקיע את שער הניצחון. בכך העלה הצ'יליאני את מאזנו לארבעה שערים בתשעה משחקי ליגה העונה. לגריזמן יש ארבעה שערים ב-12 משחקים – האחרון שבהם הובקע לפני יותר מחודש.
איך שלא תסתכלו על זה, ההתאקלמות של גריזמן בקאמפ נואו איטית מאוד. התסכול מתחיל לתת את אותותיו ושפת הגוף של הצרפתי לא מעודדת. הדוגמה הבולטת לכך התרחשה במפגש מול ויאדוליד בשלהי אוקטובר, אז שולב גריזמן כמחליף כאשר ההתמודדות כבר הוכרעה. הוא עשה מאמץ גדול להשתלב במשחק, עשה תנועה נהדרת ללא כדור, אך נתקל בחוסר שיתוף פעולה מצד חבריו. זה לא היה אירוע בודד. הוא מסמל מגמה.
הקושי הטקטי לשלב את גריזמן במערך של בארסה ברור. באתלטיקו מדריד ובנבחרת צרפת הוא העדיף תמיד להיות השחקן החופשי. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה לצד דייגו קוסטה במדריד, וגם בנבחרת הבין המאמן דידייה דשאן עד כמה חיוני שילובו של אוליבייה ז'ירו עם גריזמן. במשחק הראשון במונדיאל, למשל, ניסו הצרפתים את גריזמן כחלוץ מרכזי בודד, אבל זה לא עבד. ז'ירו הוחזר להרכב והכחולים דהרו לזכייה בגביע העולם.
לא עושה מאמץ לשלב את גריזמן. ואלוורדה (LLUIS GENE/AFP/Getty Images)
בבארסה המצוקה כפולה. ראשית, אין לה חלוץ מטרה פיזי על הדשא בהגדרה. סוארס אומנם חיית רחבה, אך סגנונו שונה בתכלית מזה של ז'ירו או קוסטה. הוא זקוק למרחבים גדולים יותר ומכסה שטחים נרחבים יותר. שנית, התפקיד האהוב על גריזמן תפוס בכל מקרה על ידי מסי ונדרשת יצירתיות על מנת לשלב שחקן נוסף בהרכב. זה עשוי להיות אפשרי, במיוחד כאשר מדובר בשני כוכבים חכמים עם הבנת משחק פנומנלית, אך נדרשת לכך תקשורת טובה ביניהם, וגם הנחיות מצד המאמן.
בפועל, שני הדברים אינם מתקיימים. גריזמן כבר סיפר בהרחבה על כך שהוא ממעט לדבר עם מסי. "שנינו בחורים ביישנים ולא אוהבים להתחיל את השיחה", הוא הודה. המצב שונה ב-180 מעלות בהשוואה ליחסים של מסי עם סוארס, ובמיוחד עם ניימאר – אדם פתוח מאוד ללא טיפת ביישנות. שיתוף הפעולה בין הארגנטיני לברזילאי היה מצוין לא רק על הדשא אלא גם בחדר ההלבשה, וזה לא סוד כי מסי עמד מאחורי הדרישה לנסות להחזיר את החלוץ הגולה מפריז לקאמפ נואו. אף אחד לא יודע כיצד אפשר היה לשלב את הרביעייה בצוותא לו ניימאר אכן היה מגיע, אבל ברור למדי מי היה אמור להיות השחקן המיותר כאן. במידה מסוימת, גריזמן מפריע לבארסה אפילו בלי ניימאר.
מסי וסוארס. אין תקשורת טובה ביניהם לבין גריזמן (STRINGER/AFP via Getty Images)
זה קורה, בין היתר, כי ואלוורדה לא עושה את המאמץ הנדרש לשלב אותו עם מסי, כך ששני הכוכבים יבואו לידי ביטוי. המאמן רגיל, באופן טבעי, לתת לפרעוש לנהל את העניינים, לכבוש, לבשל ולהשיג נקודות. כדי לאפשר למסי חופש פעולה מוחלט, הוא מזיז את גריזמן לאגף השמאלי ומקבע אותו שם. התפקיד הזה ממש לא זר לצרפתי, כי הוא ביצע אותו טוב מאוד במדי ריאל סוסיאדד בתחילת הקריירה. למעשה, הוא אף הוחתם באתלטיקו ב-2014 על תקן שחקן אגף שמאל – קיצוני או קשר. אלא שזה היה מזמן, ומעמדו היה אחר. גריזמן כבר ממש לא אוהב להיות קשור לאגף. הוא מסכים לבצע את העבודה הזו בברצלונה, אך לא מנצל כך אפילו רבע מהפוטנציאל. הוא כבר בן 28, ותג מחיר של 120 מיליון יורו דורש תפוקה מיידית. האם מדובר בשחזור המקרה של פיליפה קוטיניו?
גם הברזילאי הגיע מליברפול עם תג מחיר גבוה מדי, ובידיעה כי סגנונו לא בהכרח מתאים לקבוצה שמובלת על ידי מסי. גם אותו תקע ואלוורדה באגף שמאל, וגם הוא הלך לאיבוד. מאז הוא ברח בהשאלה לבאיירן מינכן, וכלל לא בטוח שישמח לחזור. גריזמן, שידע שהוא עלול להיות קורבן נוסף לתופעה, הימר בכל זאת על המהלך. הוא רצה שיהיה לו סיכוי אמיתי לזכות באליפות ספרד ובליגת האלופות.
קוטיניו במדי בארסה. גם הוא לא השתלב בקאמפ נואו (AFP)
אז אליפות אפשרית, אבל בליגת האלופות מצבה של בארסה עדין. היא מגיעה למשחק הביתי הערב מול דורטמונד כשהיא מובילה את בית 6 עם 8 נקודות, אבל יכולת עלובה בתיקו 0-0 מול סלביה פראג במחזור הקודם מעמיד את ההעפלה בסימן שאלה. אם לא תנצח הערב ותפסיד לאינטר בסן סירו במחזור הנעילה, היא תודח. מצד שני, גם דורטמונד לא במיטבה – במיוחד בכל הקשור להגנה. ביום שישי, היא ספגה שלושה שערים ביתיים במחצית הראשונה מול פאדרבורן, ודבר כזה לא נראה מאז 1987. האם גריזמן מסוגל לנצל את המחדלים בעורף הצהוב-שחור כדי לשפר את מצב רוחו?
מה דעתך על הכתבה?